עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 6/2013

    0 תגובות   יום שישי , 28/6/13, 08:32

    השתיקה

    שמלווה אותי

    מזה זמן,

    דומה לשתיקת

    התיקנים

    המשחרים-לטרף 

    בחביון-הקירות.


    דמיוני הדל

    דולק אחריהם 

    בנעלי-בית

    וכמותם, אני מתכופף  

    ומפיח חיים

    במכיתות-הזמן

    האבודות.


    למשל, החפצים

    האישיים שמצאתי

    במגירות אבי

    אחרי פטירתו: 

    ספר תהילים קטן,

    זכוכית מגדלת, 

    מספריים חלודות.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום רביעי, 19/6/13, 19:08

      עם חלוף

      השנים,

      אני מקבל

      את תווי-הפנים

      של מנחם ויצנברג

      אבי המנוח.


      בסוף,

      כדי להיזכר, 

      יספיק

      מן-הסתם 

      מבט חטוף אחד 

      במראה


      כדי שלא

      אצטרך

      לשלוף כל-פעם 

      את תמונתו

      מכיס-החולצה.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 14/6/13, 07:22

        חלום רחוק,

        כמין סרט שחור-לבן

        שאני צופה בו 

        יחידי.


        אבא ניצב

        בקדמת-חנותו,

        גבו מתנכר 

        אל המולת-הרחוב.


        עין אחת צופיה

        אל העוברים-ושבים,

        עין שנייה,

        אוהבת, 

        עלי.


        במבטו המצועף

        אני קולט חלומות

        ושיברם:


        נוגעת ללב

        כמות החלומות

        שלא הספיק לממש

        בעודו חי.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 7/6/13, 09:15

          מישהו עצר ליד הדלת

          ואני כמי שנתפס בקלקלתו

          משכתי ידי ממך

          וכיביתי את האור.


          האור כבה בפכפוך רך,

          תחילה במרכז החדר,

          אחר-כך גלש בכבדות רבה

          אל הפינות המוצלות.


          הרגל שעצרה ליד הדלת

          ספק אם יכלה לשער

          את מפלת התשוקה.


          ספק גם אם יכלה לשוות

          בדמיונה את החיוך הממזרי

          שחוצה עכשיו את פני

          לכל חיוך אחר שהכירה.

          דרג את התוכן:

            ארכיון