עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    ---------------------------------

    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 5/2013

    0 תגובות   יום שישי , 31/5/13, 12:51

    אני רץ,

    נכדי הקטן

    רץ אחרי

    והשמש בגבו.

     

    נכדי הקטן  

    חכם ממני,


    הוא שלקח

    ברב-חוכמתו

    את זרי-הפרחים שקמלו

    על מצבתך אבי,

     

    ונאחז בכוח  

    בכנף-בגדי, לבל תאבד לו  

    הדרך חזרה 

    בחפזונו.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 28/5/13, 20:59

      צעדנו יחד

      שקועים במחשבות.


      הבל חם שרה על העיר.

      הזיעה הלבינה 

      כנטפי-פנינים

      על שפתך העליונה.


      שכחתי איפה צעדנו, 

      או אפילו 

      מתי זה קרה.


      אני רק זוכר 

      כמה הצטמררתי 

      ברגע בו הנחת יד אוהבת

      על עורפי 


      וליטפת בעדנה

      את זיפי הזקן שצמחו

      בן-לילה

      על לחיי.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 17/5/13, 20:50

        ברח לי

        קצת זמן

        ונתקעתי בעבודה

        עד ארבע.


        אם חשבת

        שאחרי מה שאמרת

        יושרו ההדורים,

        הרי מבחינתי אי אפשר 

        כך להמשיך.


        ואם מבחינתך

        זה אומר 

        שזה בלתי אפשרי, 

        אז ההחלטה הסופית, 

        כמו שאמרנו

        לא פעם, 

        הינה בידך.


        בכלל, להגיד

        שהכל בסדר

        ומפה אפשר להמשיך

        הלאה כרגיל,

        מבחינתי

        בלתי-אפשרי.


        לחלופין,

        לחזור למקום

        שבו היינו

        ולהמשיך לומר

        שכלום לא קרה ומנקודה זו

        ממשיכים הלאה,

        גם זה בלתי-אפשרי.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שלישי, 14/5/13, 08:01

          נגעתי קלות בכתפך 

          ואז הפציע מבין הסדינים 

          חיוכך המתוק,

          העיניים שלך הפנימיות 

          צחקו אלי 

          כמו-מאליהן.


          מי יכול לשקול 

          את מסת-האושר שנפלה 

          עלי פתאום?


          גם המרץ הראשוני

          חוזר אלי כעת,

          כל מעשי

          נעשים הבוקר 

          בחדווה

          חסרת-מעצורים:


          מנגינת הברזים 

          בשעת הגלוח,

          הקפה הראשון של הבוקר

          מזדמר בקיבתי.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 10/5/13, 12:29

            ערב-שבת.

            המולת הרחוב נעצרת

            במעקה-המרפסת

            ואני נזכר


            איך אבא היה מתייצב

            במין ארשת רכה, פייסנית,

            מול משפחתנו הקטנה:

            אמא, אחי ואני.


            מברך

            בהשתחוויה קלה

            את החלה והנרות

            הדולקים,


            מפזר את עשנם 

            ביד אחת וביד השנייה

            קורע חתיכות מבורכות

            מן הפת,


            טובלן במלח

            אחת ועוד אחת

            ומחלקן במבט אוהב

            בינינו. 

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום ראשון, 5/5/13, 19:25

              קְחִי דֻּגְמָה מִמֶּנִּי:
              אֲנִי עַצְלָן וְאִטִּי,
              הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עָלַי בְּשֶׁקֶט.

               

              שַׂעֲרוֹתַי הַמַּאֲפִירוֹת
              דּוֹמוֹת לַאֲנִיצֵי־הַצֶּמֶר הָאָפֹר
              בִּצְעִיפֵךְ.

               

              תְּחוּשַׁת־הַהַחְמָצָה,
              אֲנִי נוֹגֵעַ בָּהּ
              בְּאֶצְבַּע רוֹעֶדֶת,

               

              הָעִקָּר הוּא לֹא לְחַטֵּט יוֹתֵר מִדַּי
              וְלֹא לְהַסְגִּיר שׁוּם
              פְּרָט חָשׁוּב.

              דרג את התוכן:

                ארכיון