נֶכֶד יָקָר, אַתָּה יוֹשֵׁב עַכְשָׁו עַל כִּסְּאִי, פָּנֶיךָ לְהָבִים. בְּחוּץ שָׁמַיִם מְתֻלְתָּלִים וְהָעֶרֶב הַמְּבֹרָךְ גּוֹלֵשׁ אֵלֶיךָ כְּמוֹ דָּאוֹן.
אַתָּה יוֹשֵׁב עַכְשָׁו וְחוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב וּכְשֶׁאַתָּה מְגָרֵד בְּהֶסֵּחַ-הַדַּעַת אֶת גַּב-הַיָּד אוֹ מוֹחֶה בִּגְנֵבָה אֶת הָעֵינַיִם,
מַבְלִיחָה בִּי פִּתְאוֹם מַחְשָׁבָה שֶׁאַתָּה, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, מַמְשִׁיךְ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי-מוּדָע אֶת חַיֵּי אָבִי. |
מִי שֶׁחָכָם לוֹקֵחַ |
בְּרִגְעֵי-הַדַּחַק, לְעִתִּים, אֲנִי מוֹצֵא לְנָכוֹן לִבְרֹחַ לְזִכְרוֹן הַחַי עַל אֲבִי הַמֵּת.
וַאֲנִי נִזְכָּר אֵיךְ הָיָה מְחַתֵּל בְּאַהֲבָה אֶת כַּפּוֹת-רַגְלִי וְעוֹטְפָן בִּשְׂמִיכַת-פּוּךְ כְּדֵי שִׂיחָם לִי.
הַמִּטָּה, מִטָּתִי, קְטַנָּה הָיְתָה עָלַי, יֶלֶד מְגֻדָּל שֶׁכְּמוֹתִי
וְהָרַגְלַיִם, רַגְלִי, צָפוּ מֵאֲלֵיהֶן תַּחַת שְׂמִיכַת-הַפּוּךְ כְּמוֹ הָיוּ לָהֶן חַיִּים.
|
בֵּין הַתַּצְלוּמִים |
תַּצְלוּם מַצְהִיב |
אֲנִי מַעֲדִיף לְדַבֵּר |
אַל תְּמַהֵר לָבוֹא. |