עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 4/2013

    0 תגובות   יום שישי , 26/4/13, 09:39

    אתה יושב עכשיו

    על כיסאי,

    פניך להבים.

    בחוץ שמים מתולתלים

    והערב המבורך גולש אליך

    כמו דאון.


    אתה יושב עכשיו 

    וחושב וחושב

    וכשאתה מגרד

    בהיסח-הדעת את גב-היד

    או מוחה בגנבה 

    את העינים,


    מבליחה בי

    פתאום מחשבה

    שאתה,

    אפילו יותר ממני,

    ממשיך באופן בלתי-מודע

    את חיי אבי.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 23/4/13, 19:40

      מי שחכם לוקח

      כברת-אדמה,

      הופך בה והופך בה

      ועושה בה

      פצעים פתוחים מאופק

      עד-אופק.


      אחר-כך

      הוא מקרבה אליו

      ומשפיע עליה

      חסד.


      אבי לקחני בידו

      והראה לי אוצרות

      ופתח בפני

      שערי-השמים

      ואני רצתי אליו כילד,

      ידי פתוחות

      ולבי מורתח.


      לא הייתי אז

      כאחד-האדם,

      הייתי אב המון-גויים,

      הייתי מלאך.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 19/4/13, 19:13

        ברגעי-הדחק

        אני מוצא לנכון

        לברוח לזיכרון החי

        על אבי המת.


        ואני נזכר 

        איך היה מחתל באהבה

        את כפות-רגלי

        ועוטפן בשמיכת-צמר 

        כדי שיחם לי.


        המטה, מיטתי,

        קטנה הייתה עלי,

        ילד מגודל

        שכמותי


        והרגלים, רגלי,

        צפו מאליהן

        תחת שמיכת-הפוך

        כמו היו להן

        חיים.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 12/4/13, 13:28

          הקצתי פתאום. 

          הבית היה 

          אפל ודומם.


          היתה לי הרגשה 

          שמשהו התרחש רגע 

          לפני היקיצה: 


          בכי כבוש, 

          אולי תנועה.


          חדר-הילדים 

          בו עשיתי בנפרד ממך

          את הלילה,


          מקבל כעת את צורתו 

          מן החושך

          חזרה.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 8/4/13, 08:50

            בין התצלומים

            מצאתי דיוקן משפחתי 

            מימים עברו.


            אמי, בת שנתיים 

            לכל-היותר,

            יושבת על ברכי אמה החורגת.


            משפחתה המורחבת 

            עומדת סביבה 

            על מין משטח-עץ.


            מאחוריהם, 

            שני עצים מאובקים

            ומאחורי העצים בית-לבנים 

            מנומר פצלי-טיח.


            עולם שלם שאיננו עוד 

            עולה מהדיוקן הזה,

            תחושה חמקמקה 

            של דה-ז'וו.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום ראשון, 7/4/13, 06:36

              תצלום מצהיב

              מן המאה הקודמת:

              חורשת-עצים,

              צבעי פסטל רכים

              של סתיו פולני.


              איש עומד ליד אישה:

              חיוך דהוי

              מכרכם פניהם:

              האישה בתצלום סבתי,

              האיש בתצלום סבי.


              קיצם הקרוב, 

              ניתן לשער, 

              מסתתר כבר מאחורי 

              קו-העצים כמו אצבעות

              שלוחות לנקר.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 5/4/13, 18:21

                אני מעדיף לדבר

                על הפחד הנורא

                שתקף אותי הלילה:


                הפחד הנורא הזה

                שאשכח את פניך.

                יש חללים לבנים בזיכרוני

                במקום שהיו לך עיניים.


                בכלל, אני והזיכרון החי שלך

                עומדים זה מול זה

                כשני חשיפי-עזים 

                רטובי-עיניים.


                המבט שלי הבוגר, 

                מגלה רק עכשיו 

                איזה מין אדם יפה היית.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שני, 1/4/13, 15:48

                  אל תמהר לבוא.

                  אני אדיח

                  את הכלים בינתיים

                  משומן המאכלים

                  שדבק בהם.


                  אל תמהר,

                  לך אל הגשר החוצה 

                  את העיר.


                  עבור בו

                  והפוך בו ותראה

                  איך המים הליליים משחקים

                  באור פנסי-הרחוב.


                  לך כפי שהיה

                  מצפה ממך אביך,

                  אילו חי.


                  כל המריבות בעולם

                  אסור שישכיחו

                  את ייעודך האמיתי,

                  כל הרפש שדבק בנשמתך

                  אסור שיעמעם בך

                  את הרצון לכתוב.

                  דרג את התוכן:

                    ארכיון