עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 2/2013

    0 תגובות   יום שלישי, 26/2/13, 18:55

    שכנתנו הזקנה

    הגרה בדירה ממול,

    אני נותן בה

    כל-בוקר

    מבט,


    רואה מעבר 

    לחריצי-השנים

    שנחרטו על פניה

    את האישה החשוקה

    שהייתה.


    מפליא

    מה שהדמיון

    מעולל לבן-אדם:

    ברגע אחד

    הוא פורק מעליו

    את תלאות-השנים


    ובמשנהו,

    כמו תינוק

    שקץ במשחקיו,

    הוא הופכו ומחריב

    את פניו.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 22/2/13, 12:13

      עונג-השבת שלי,

      ארוחת הבוקר בשבת.

      פניך נינוחים.

      הבית עשוי,

      הילדים רחוצים.


      חלון-המטבח

      פתוח,

      רוח רכה מבדרת

      את שערותיך.


      שלבי-התריס

      מחתכים 

      את גופך 

      בלונכיות-של-אור.


      מבעד לשמלתך הדקה

      אני רואה

      איך רחמך

      קופץ בשמחה

      לקראתי.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 19/2/13, 06:27

        כל-פעם

        שבורחת

        ממני מחשבה,


        אני ממהר

        אחריה

        ותופש

        בכנף-אדרתה

        שלא תברח


        ואז אני שם

        אותה בכוח מולי

        על הנייר


        וכמכושף

        מרים ראשי

        כמרים

        את חיי.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 15/2/13, 09:12

          הגשם חדל.

          מטריה

          שבורה

          על המדרכה 

          נדמית

          לגווית

          עורב שחור.


          מנסה להתאים 

          את צעדי

          לצעדיך,

          אני חושב

          כרגע

          על שעבר עלינו

          כל הבוקר:


          המלים הקשות

          שהטחנו

          זה בזו,

          הבכי הכבוש

          שהרעיד 

          את גווך.


          את מתרפקת

          עכשו

          על הכאב. 

          אני,

          על השקט.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 12/2/13, 06:29

            עיר ילדותי

            כמו אמא רחומה,

            מאמצת אותי

            אל לבה

            ומביטה בעיני.


            מקצת הרחובות

            שהכרתי

            שינו מתאר.


            האספלט נחרך

            משיבה טובה,

            רבי-קומות

            כמו הצטמקו.


            הילד שהייתי

            מתחקה בסנדלי

            השבת שלו 

            אחר טביעות

            הצעדים של אז,

            מתיר לעצמו

            את הדמעות.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 8/2/13, 09:50

              השמש 

              חותה גחלים

              על ראשך.


              יש לך שני בנים

              אהובים,

              יש לך אשה

              אוהבת.


              מה חסר לך

              בחיים האלה

              שאתה רץ בהם


              חסר מנוחה

              נפשית,

              טרוף שדים אפלים,

              הלום סערות.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 1/2/13, 09:05

                זחיחות-הדעת

                ששרתה עלי כל הערב,

                פינתה מקומה לשיממון

                בלתי-מובן.


                לא מוצא מקום לעצמי.

                האפלה סמיכה,

                האפלה סמיכה מאד.


                בקצת הזמן

                שנותר עד פרישתי לישון

                אני מסדר את התיק:


                נועץ את העטים

                במקום בו יקל עלי למצאם,

                מחליק על הנייר,

                שומע איך רשרוש הנייר

                מחזיר לי אהבה.

                דרג את התוכן:

                  ארכיון