עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 10/2013

    0 תגובות   יום רביעי, 30/10/13, 21:56

    במוצאי החג 

    יצאתי להליכה,

    זעום-עפעפעים

    קידמני הלילה, 


    רושף כוכבים

    לאין-מספר, 

    מקרטע כחולה-שגרון 

    על אבני-המרצפת 


    וכחתול פראי 

    על שיאי-ההרים

    הגבוהים.


    בהפסקות

    שבין פסיעה לפסיעה

    יעמוד רגע שותק 

    וימחה זיעתו,


    מאזין מעט משועשע,

    להד צעיר שאיבד דרכו 

    בין נקיקי-ההרים 

    ונזכר להדהד 

    רק אחרי שעה.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שישי , 25/10/13, 06:53

      אבל איני יודע

      להתפלל וכל האהבה

      שנצברה עד כה בלבי 

      מתפוגגת חינם.


      הלחישה המגומגמת 

      שאני לואט כרגע באוזניך

      היא תפילתי האישית.


      אני הוא שיצרתיה,

      אני הוא שהטפתי עליה

      דמעות וליטפתיה בלילות 

      וכיסיתיה בשמיכות 

      שיחם לה, 


      שלא תחוש ולו במקצת 

      את כאבי האהבה שלי

      העצומים.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 22/10/13, 21:11

        שׁוּרָה אַחַת בְּיוֹם

        כְּדֵי לִשְׁמֹר

        עַל צְלִילוּת

        הַמַּחְשָׁבָה.

         

        שׁוּרָה אַחַת בְּיוֹם

        כְּדֵי לִשְׁמֹר

        עַל הַגָּבִישׁ

        שֶׁמְּפַעֵם בְּרַקָּתְךָ.

         

        עֵינֵיךָ מְלֵאוֹת בַּזִּיו

        כְּשֶׁאַתָּה מַעֲלֶה

        עַל הַכְּתָב מִלָּה

        כְּמוֹ "גָּבִישׁ"

         

        וְזֶה כְּמוֹ לִצְרֹף זָהָב

        וְלִרְאוֹת אֵיךְ

        הַסִּיגִים הָאֲפֵלִים

        נִתָּקִים מִמֶּנּוּ.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 18/10/13, 06:39

          אבי בחלום

          פיזז סביבי כרקדן בלט

          וקולו הניחר

          פרץ אל הקיר

          בבהלה.


          את דגלי הלאום

          הוא הוריד בכאב

          מן הקיר וזרקם

          אל האש.


          מן הצד

          לא ראיתי בברור 

          כיצד האש

          התלקחה,


          אבל ידיו

          דלקו כאבוקות

          עד שנמוג הערפל 

          מן הגאיות 

          והשמש זרחה.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 14/10/13, 20:47

            בתצלום,

            על השידה בחדר,

            אני רואה

            ללא-הפסק

            את משה,

            אחיה הבכור

            של זהבה אשתי היקרה,

            שנפל במלחמת

            יום-כפור.


            אדם יפה,

            עיניו צוחקות 

            מלבו.

            עיניו יפות 

            ברוצן

            אל האין.

            שתיקתו כבדה

            כמו משאוי-ברזל.


            אלוקים,

            מתנצל מראש,

            אבל אני בדעה

            שחטאת

            לאח הזה

            וכן, לאביו ולאמו

            ששרדו את השואה,

            בעזבך אותו

            לנפשו.


             

             


            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום ראשון, 6/10/13, 22:19

              אני מדבר עכשו ישר

              לתוך העינים היפות שלך 

               

              ורואה מתחת 

              את הלב הקטן שלך.


              הלב הקטן שלך

              זה האיבר היחידי שעוד 

              מטה לי חסד.


              הסתיו המנצנץ בחוץ, 

              השמש המהבהבת,


              גורמים לי עכשו להיות

              עדין אתך יותר.

              דרג את התוכן:

                ארכיון