עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 9/2012

    1 תגובות   יום שבת, 29/9/12, 11:22

    שובל-הבושם 

    הדקיק

    שהותרת אחריך,


    ממלא את חלצי 

    במחושים 

    לא-ברורים.


    איך מאיטים

    את מרוץ הגיל?


    שאלה שמדירה 

    מזה זמן

    שינה מעיניך,


    קונה לאחרונה גם

    אחיזה בראשי.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום חמישי, 27/9/12, 06:02

      קלר נהרג
      בלילה הראשון.
      הוא ספג רסיס קטן בעורף
      ומת בחיוך.


      קרוק נהרג

      ביום השני

      מ"טפטוף" ארטילרי

      על ה"חניון".
      הוא מת מאבדן-דם.


      באותו יום,

      כשהחל להחשיך,
      עלינו על מוקש.
      נהג הטנק,

      איני זוכר כרגע את שמו,

      נקטעה לו הרגל

      מעל לברך.


      פיק נהרג

      ביום השלישי מ"ירי ידידותי".
      הוא היה חברי הטוב
      ביותר.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 25/9/12, 07:35

        ביום כפורים זה

        אני מפיק

        זיכרונות לחים

        מטליתך המצהיבה

        בארון:

        טליתך הישנה 

        שהורשת לי.


        טוב אעשה

        אם אעלה

        בחווקי-הסולם

        ואבדוק אם האריג

        עודנו תקין,

        אם שנצי-הכסף 

        עודם במקומם.


        האמת לומר,

        חוץ מהרצון הטבעי

        למשש את טליתך,

        לנער ממנה

        את אבק-השנים,

        לבדוק אולי למצער

        נותר בה משהו 

        מריח-גופך,


        בכוונתי

        להעטותה

        בחשאי על גופי, 

        לבדוק

        אם תתאים

        לכתפי הרחבות:

        כתפיך

        שהורשת לי.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 21/9/12, 08:52

          העירום

          מונח עליך 

          כמו בגד


          ואני מלטפו רכות,

          שואב ממנו בערמה

          את קשיותו.


          ברגעים אלה

          אני חש צורך לעסוק

          בדברים החשובים 

          באמת;

           

          לא בתהפוכות

          האקלים

          ולא בריבית הנצברת

          בחשבוננו,


          אלא בגעגועים

          להורי

          ולהוריך

          נשואי חלומך.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 17/9/12, 07:13

            מלופף באהבתי 

            אני ניצב מזה שעה

            למראשות מיטתנו;


            קרוב עד נגיעה, 

            סמוך עד מישוש.


            טובל מקרוב את פני

            בהבל-השינה החמים

            המיתמר מפיך.


            שעה שאני ניצב ככה

            למראשות מיטתנו,


            משחזר בזיכרוני 

            שלושים שנה כמעט 

            של דיאלוג מבורך

            בינינו.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 14/9/12, 09:24

              מְחִיקָה
              שֶׁל שׁוּרָה 
              אַחַת,

               

              הוּא לְעִתִּים
              מְחִיקַת חֲלוֹמוֹת
              שֶׁלֹּא מִמַּשְׁתִּי.

               

              קָשֶׁה לִי
              לִנְטֹר לָאָדָם 

              שֶׁאֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ 

               מֵעֵץ,

               

              אֲנִי נוֹטֵר לָאָדָם 

              שֶׁאֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ
              מֵאִשָּׁה יָפָה.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 7/9/12, 12:53

                במשפטי הספר

                שאני קורא;

                "מכתבים מדומים" 

                מאת יורם ברונובסקי,


                מתגלעים

                מפעם לפעם

                חללים ריקים-צמריים 

                המשביתים

                את שמחת-הקריאה.


                מכיר מזה זמן 

                בנחיצותן

                של משקפיים,


                אולם,

                כמו ילד,

                מונע עצמי מהם,

                כנראה שמחמת

                הבושה.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 4/9/12, 06:11

                  בחייך, 

                  מה שאפילו

                  חשוב יותר

                  מניקוי-הבית

                  לפעמים,


                  זו העשייה

                  הפרטית

                  לנשמתך;


                  משגל טוב,

                  ארוחה דשנה,


                  ששונות זעירים 

                  שמעירים בך

                  את היפה.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שבת, 1/9/12, 09:30

                    הצלצול 

                    תפס אותנו

                    צועדים 

                    במורד-הרחוב, 

                    לכוון הבית.


                    אושר אמיתי

                    מורגש לפעמים

                    ביכולת לראות

                    את הדברים

                    הרגילים ביותר:


                    בצבוץ אגלי-זיעה

                    על שפתך העליונה,

                    שמץ חיוך מתנצל 

                    בזוית-הפה.


                    הדם מציית עכשו

                    לקצב הצעדים,

                    האהבה נשענת עכשו

                    על פעימות-הלב.

                    דרג את התוכן:

                      ארכיון