עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 8/2012

    0 תגובות   יום רביעי, 29/8/12, 06:16

    לא זאת ביקשתי לומר.

    ביקשתי לומר 

    דברים אחרים.


    הברז בכיור-המרפסת

    מטפטף בנטף איטי

    כבוחן את סבלנותי.


    השעה מאוחרת,

    העבים מעלי בהולים 

    דרומה.


    לפי מצב העניינים 

    אני קובע שמחר יתפתחו

    תנאי-שרב.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 24/8/12, 12:50

      התעוררתי בארבע, 

      הצצתי בחלון;


      לא היה איש בחוץ. 

      הלכתי לעשות פיפי 

      וחזרתי לישון.


      השמים מבהירים 

      ומסמיקים חליפות

      בשעות הבוקר האלה,


      ואני רואה עכשו

      אדמומית קלה-קטנה 

      כידו של ילד 


      מטפסת ועולה

      על הקירות.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום רביעי, 22/8/12, 06:26

        וּפֵשֶׁר
        הַמִּלִּים
        הוּא לְעִתִּים
        פִּשְׁרָם
        הַמְּרַתֵּק
        שֶׁל הַמַּעֲשִׂים.

        כְּמוֹ לְהִתְעוֹרֵר
        וְלִרְחֹץ
        אֶת הַפָּנִים,
        לְצַחְצֵחַ
        אֶת הַשִּׁנַּיִם
        וּלְהַטְפִּיחַ
        אֶת הַשֵּׂעָר
        בַּמַּיִם.

        לָלֶכֶת
        לַעֲבוֹדָה 

        בַּבֹּקֶר,
        לַחֲזֹר בָּעֶרֶב
        וּלְהִוָּוֽכַח
        אֵיךְ הַחַיִּים נוֹזְלִים
        מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שישי , 17/8/12, 06:19

          בכנרת, 

          אחר-הצהריים, 

          הבריזה עולה:


          היא טופחת קלות 

          על שכמי,

          על שכמך.


          הפטמות היפות שלך 

          מכות בעיני.

          המבט הירוק שלך 

          מכה בחלצי.


          אני חש שביצי

          מתמלאות 

          דם, דם, דם.


          טוב לי עכשיו, 

          אני לא מרגיש 

          כלום עכשיו,

          אני כבר לא מרגיש

          את ידי.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 13/8/12, 17:36

            קצת לפני 

            תחנת-הכוח 

            של חדרה,

            בואכה הדרך המהירה,

            עצרתי את הרכב

            וירדתי להשתין.


            באחת

            מצאתי עצמי

            מוקף גבעות

            עגולות-רחבות

            של שדות שחומים

            ממתינים לזריעה.


            עצים חשופים

            מעלווה

            דגדגו גחונם

            של שמים

            סמיכים-בהירים.


            נחל אלכסנדר 

            מנומר רצי-כסף

            חמק בדממה בסמוך.

            מראה מקסים.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שישי , 10/8/12, 06:57

              הצחוק הדביקנו

              במרכז השדרה.


              גועים בצחוק חסר-פשר,

              מתעלמים ממבטי

              העוברים-ושבים,

              עמדנו חבוקים,

              נטולי-דיבור.


              פרץ-האושר שפילח

              את בשרי חש 

              בקצות-האצבעות,


              מעבר לאריג הדק

              של הבגד,

              את השרטוט הרך

              של שדך.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 6/8/12, 06:36

                הפסקנו

                לקום בלילות.

                את לא קמה יותר  

                לילדינו הבוכים

                ואני לא קם יותר 

                להשתין.


                חלומותי

                נעשים חלף כך,

                 תכופים יותר  

                ונועזים יותר  

                והחושך הרחום 

                מתרצה אלי 

                ועושה בגופך

                באלפי-ידים.


                ואני, השומע האחד,

                מסמיק מבושה

                בשומעי 

                איך שער-ערוותך 

                האפל, הבשום,

                קורא לי 

                מתוך החשכה.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 1/8/12, 19:02

                  עד כאן שלווה.

                  מכאן ואילך

                  אני תקוף

                  צרות אישיות.


                  מבטי הדומע בראי

                  מזכירני רבות.


                  לדוגמה אבי, 

                  מבטו המלוחלח

                  כל-אימת 

                  שהתרגש.

                  דרג את התוכן:

                    ארכיון