הִתְעוֹרַרְתִּי הַבֹּקֶר בְּאַרְבַּע והֵצַצְתִּי בַּחַלּוֹן: לֹא הָיָה אִישׁ בַּחוּץ, הָלַכְתִּי לַעֲשׂוֹת "פִּיפִּי" וְחָזַרְתִּי לִישֹׁן. הַשָּׁמַיִם מַבְהִירִים וּמַסְמִיקִים חֲלִיפוֹת בַּשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה,
וַאֲנִי רוֹאֶה לִפְעָמִים אַדְמוּמִית קַלָּה-קְטַנָּה כְּיָדוֹ שֶׁל יֶלֶד מְטַפֶּסֶת וְעוֹלָה עַל הַקִּירוֹת. |
קְצָת לִפְנֵי |
הַצְּחוֹק הִדְבִּיקָנוּ בְּמֶרְכַּז הַשְּׂדֵרָה.
גּוֹעִים בִּצְחוֹק חֲסַר-פֵּשֶׁר, מִתְעַלְּמִים מִמַּבָּטַי הָעוֹבְרִים-וְשָׁבִים,
עָמַדְנוּ חֲבוּקִים, נְטוּלֵי-דִּבּוּר.
פֶּרֶץ-הָאֹשֶׁר שֶׁפִּלֵּחַ אֶת בְּשָׂרִי חָשׁ בִּקְצוֹת-הָאֶצְבָּעוֹת,
מֵעֵבֶר לָאָרִיג הַדַּק שֶׁל הַבֶּגֶד, אֶת הַשִּׂרְטוּט הָרַךְ שֶׁל שַׁדֵּךְ. |
הִפְסַקְנוּ לָקוּם בַּלֵּילוֹת. אַתְּ לֹא קָמָה יוֹתֵר לְיַלְדֵּנוּ הַבּוֹכִים וַאֲנִי לֹא קָם יוֹתֵר לְהַשְׁתִּין.
חֲלוֹמוֹתַי נַעֲשִׂים חֵלֶף כָּךְ, תְּכוּפִים יוֹתֵר וְנוֹעָזִים יוֹתֵר וְהַחֹשֶׁךְ הָרַחוּם מִתְרַצֶּה אֱלֵי וְעוֹשֶׂה בְּגוּפֵךְ בְּאַלְפֵי-יָדַיִם.
וַאֲנִי, הַשּׁוֹמֵעַ הָאֶחָד, מַסְמִיק מִבּוּשָׁה בְּשׁוֹמְעִי אֵיךְ שַׁעַר-עֶרְוָתֵךְ הָאָפֵל, הַבָּשׂוּם, קוֹרֵא לִי מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. |