עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 8/2012

    0 תגובות   יום רביעי, 29/8/12, 06:16

    לא זאת ביקשתי לומר.

    ביקשתי לומר 

    דברים אחרים.


    הברז בכיור-המרפסת

    מטפטף בנטף איטי

    כבוחן את סבלנותי.


    השעה מאוחרת,

    העבים מעלי בהולים 

    דרומה.


    לפי מצב העניינים 

    אני קובע שמחר יתפתחו

    תנאי-שרב.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 24/8/12, 12:50

      הִתְעוֹרַרְתִּי הַבֹּקֶר 

      בְּשָׁעָה אַרְבַּע

      והֵצַצְתִּי בַּחַלּוֹן:

      לֹא הָיָה אִישׁ בַּחוּץ,

      הָלַכְתִּי לַעֲשׂוֹת "פִּיפִּי"

      וְחָזַרְתִּי לִישֹׁן.

      הַשָּׁמַיִם מַבְהִירִים

      וּמַסְמִיקִים חֲלִיפוֹת

      בַּשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה,

       

      וַאֲנִי רוֹאֶה לִפְעָמִים

      אַדְמוּמִית קַלָּה-קְטַנָּה

      כְּיָדוֹ שֶׁל יֶלֶד

      מְטַפֶּסֶת וְעוֹלָה

      עַל הַקִּירוֹת.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום רביעי, 22/8/12, 06:26

        וּפֵשֶׁר
        הַמִּלִּים
        הוּא לְעִתִּים
        פִּשְׁרָם
        הַמְּרַתֵּק
        שֶׁל הַמַּעֲשִׂים.

        כְּמוֹ לְהִתְעוֹרֵר
        וְלִרְחֹץ
        אֶת הַפָּנִים,
        לְצַחְצֵחַ
        אֶת הַשִּׁנַּיִם
        וּלְהַטְפִּיחַ
        אֶת הַשֵּׂעָר
        בַּמַּיִם.

        לָלֶכֶת
        לַעֲבוֹדָה 

        בַּבֹּקֶר,
        לַחֲזֹר בָּעֶרֶב
        וּלְהִוָּוֽכַח
        אֵיךְ הַחַיִּים נוֹזְלִים
        מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שישי , 17/8/12, 06:19

          בכנרת, 

          אחר-הצהריים, 

          הבריזה עולה:


          היא טופחת קלות 

          על שכמי,

          על שכמך.


          הפטמות היפות שלך 

          מכות בעיני.

          המבט הירוק שלך 

          מכה בחלצי.


          אני חש שביצי

          מתמלאות 

          דם, דם, דם.


          טוב לי עכשיו, 

          אני לא מרגיש 

          כלום עכשיו,

          אני כבר לא מרגיש

          את ידי.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 13/8/12, 17:36

            קְצָת לִפְנֵי
            תַּחֲנַת-הַכּוֹחַ
            שֶׁל חֲדָרָהּ,
            בּוֹאֲכָה הַדֶּרֶךְ הַמְּהִירָה,
            עָצַרְתִּי אֶת הָרֶכֶב
            וְיָרַדְתִּי לְהַשְׁתִּין.

            בְּאַחַת
            מָצָאתִי עַצְמִי
            מֻקַּף גְּבָעוֹת
            עֲגֻלּוֹת-רְחָבוֹת
            שֶׁל שָׂדוֹת שְׁחוּמִים
            מַמְתִּינִים לִזְרִיעָה.

            עֵצִים חֲשׂוּפִים
            מֵעַלְוָה
            דִּגְדְּגוּ גְּחוֹנָם
            שֶׁל שָׁמַיִם
            סְמִיכִים-בְּהִירִים.

            נַחַל אָלֶכְּסַנְדֶּר
            מְנֻמָּר רָצֵי-כֶּסֶף
            חָמַק בִּדְמָמָה בְּסָמוּךְ.
            מַרְאֶה מַקְסִים.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שישי , 10/8/12, 06:57

              הצחוק הדביקנו

              במרכז השדרה.


              גועים בצחוק חסר-פשר,

              מתעלמים ממבטי

              העוברים-ושבים,

              עמדנו חבוקים,

              נטולי-דיבור.


              פרץ-האושר שפילח

              את בשרי חש 

              בקצות-האצבעות,


              מעבר לאריג הדק

              של הבגד,

              את השרטוט הרך

              של שדך.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 6/8/12, 06:36

                הפסקנו

                לקום בלילות.

                את לא קמה יותר  

                לילדינו הבוכים

                ואני לא קם יותר 

                להשתין.


                חלומותי

                נעשים חלף כך,

                 תכופים יותר  

                ונועזים יותר  

                והחושך הרחום 

                מתרצה אלי 

                ועושה בגופך

                באלפי-ידים.


                ואני, השומע האחד,

                מסמיק מבושה

                בשומעי 

                איך שער-ערוותך 

                האפל, הבשום,

                קורא לי 

                מתוך החשכה.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 1/8/12, 19:02

                  עד כאן שלווה.

                  מכאן ואילך

                  אני תקוף

                  צרות אישיות.


                  מבטי הדומע בראי

                  מזכירני רבות.


                  לדוגמה אבי, 

                  מבטו המלוחלח

                  כל-אימת 

                  שהתרגש.

                  דרג את התוכן:

                    ארכיון