לֹא כָּתַבְתָּ מַסְפִּיק. |
זוֹ הַרְגָּשָׁה |
בְּקֹשִׁי |
מְרַחֵף מַעֲדַנּוֹת |
בְּמַבָּט מָלֵא הוֹדָיָה אֲנִי חוֹצֶה בִּמְהִירוּת אֶת הַחֲדָרִים. חוֹרֵץ עַל נַעֲלַי כְּעַל קַת-הָאֶקְדָּח אֶת מִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ עָלַי בֵּינֵיהֶם. אָופְנוֹת עָלוּ וְיָרְדוּ, שִׁנּוּיֵי-סִגְנוֹן הִכְתִּיבוּ הַחְלָפַת רִהוּט, בִּגּוּד וּמוּצְרֵי-חַשְׁמַל. הַיְּלָדִים בֵּינְתַיִם גָּדְלוּ, בָּגְרוּ, צִמְּחוּ שֵׂעָר בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת בַּגּוּף שֶׁהוּא צוֹמֵחַ בִּי. |