עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 7/2012

    2 תגובות   יום שני, 30/7/12, 08:10

    הבוקר הזה

    ההביל

    מטה עמך חסד.


    לא חם מדי, 

    לא קר מדי.

    אקלים נאות

    לכתוב שירים.


    אין בכך גבורה 

    לראות

    גרניום אדום ולומר;

    הנה גרניום!


    אם תאמר:

    פרח אדום,

    אולי יבינוך.

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום שישי , 27/7/12, 11:07

      שבת בבוקר,

      אלוקים ואני ברכב.


      מכונית אחת

      הזויה

      על דרך-המלך,

      לרחובות.


      בנוף הנחפז

      אחורנית

      אני קולט רמזים

      של סגריר מאופק;

      צפרי-חורף 

      ראשונות.


      אני מעביר הילוך

      כאוחז בידו

      של אלוקים,

      חש איך הלב מחיש

      מרוצתו.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שני, 23/7/12, 20:46

        הירי חדל.

        נהימת מכוניות 

        רחוקה

        מתדפקת מדי

        פעם-בפעם

        על השקט השביר.


        כמו אחרי קרב,

        אני אוסף

        אחת-לאחת

        את שברי-חיינו,


        משכיב בסלון

        את המקרים הקלים

        ושולח

        לתחנת-האיסוף

        את הפצועים קשה.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שישי , 20/7/12, 08:27

          לא כתבת מספיק.

          הנשימה בריאותיך

          מספיקה בקושי

          לריצה אחת.


          כן. רוץ, רוץ,

          אל תעצור.

          אם תעצור,

          מה תראה;


          תראה מדרון מסולע,

          תראה קנוקנות-גפנים

          סרוחות על ההר.


          בין מראה למראה 

          תן דעתך עלי,

          רדוף-חלומות, 

          רדוף זרמים ותתי-זרמים.


          עושה קרי-לילה

          בלי חשבון,

          מכתים מדי-לילה

          את מיטתי.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שלישי, 17/7/12, 07:54

            זו הרגשה 

            שלא תיאמן -

            אתה עומד 

            בסמוך לג'ירפה, 

            שני מטר וקצת

            גובהה, 


            מחזיק חתיכת ירק

            סתמי ביד ואז הג'ירפה,

            החיה הנפילה הזו, 

            פשוט מתכופפת אליך 

            ולוחכת אותו

            בעדנה אין קץ, 

            ישר מכף ידך.


            זו חוויה שקשה

            להלבישה במלים,

            שמציתה באופן

            הכי טהור 

            והכי בסיסי 

            את הילד שבך.


            ברגע זה

            אתה מתרגש, 

            לא בושה לומר,

            מתרגש כמו

            ילד קטן.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 13/7/12, 07:39

              הַחֹשֶׁךְ

              מְהַבְהֵב.

              אֵיזֶה מארג

              יְפֵהפֶה שֶׁל מִלִּים

              אֲנִי טווה

              עַכְשָׁיו.

               

              הַחֹשֶׁךְ

              מְהַבְהֵב

              וְאַתְּ נָגַעְתָּ בִּי 

               הַבֹּקֶר,

              חֲשׁוּקָה שֶׁלִּי.

               

              הַמַּגָּע

              הָאוֹהֵב שֶׁלָּךְ

              קָטַף מִלָּה

              מִשפתי וְאוּפֶסֶס...

              בָּרָא שִׁיר.

               

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שני, 9/7/12, 19:42

                בקושי

                יכולתי

                לראות את פניך 

                בחשכה.


                אור קלוש האיר

                את לחייך השמאלי,

                זהר על הלחי

                והבהיק

                כמו דמעה בעין.


                רגלי המונחת

                בין רגליך

                חשה בתנועת התכווצות

                מתמדת

                של שרירים, 


                בדומה

                לריטוטי-הבשר

                מתחת לעורו

                של סוס בנסותו

                לגרש זבוב

                טורדני. 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 6/7/12, 09:01

                  מרחף מעדנות

                  בין חלונות השכנים,


                  אני שואב

                  הנאה פרוורטית

                  מן ההצצה ברגעיהם

                  הכי-אישיים:


                  מסתכלים

                  בטלוויזיה,

                  או סועדים לבם.

                  משוחחים

                  שיחה קלילה,

                  או מתנים אהבים.


                  לא חושבים

                  בכלל עלי,

                  שלוש קומות

                  מתחתם.


                  מתגושש במקומם 

                  עם המלאך,

                  עולה ויורד 

                  בסולם המלים.

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שלישי, 3/7/12, 21:43

                    במבט

                    מלא הודיה

                    אני חוצה

                    במהירות

                    את החדרים.


                    חורץ על נעלי

                    כעל קת-האקדח

                    את מספר השנים

                    שחלפו עלי

                    ביניהם.


                    אופנות עלו וירדו,

                    שינויי-סגנון

                    הכתיבו החלפת

                    ריהוט, ביגוד

                    ומוצרי-חשמל.


                    הילדים בינתיים

                    גדלו, בגרו, 

                    צימחו שיער 

                    באותם מקומות בגוף

                    שהוא צומח בי.

                    דרג את התוכן:

                      ארכיון