עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    (יהודה ויצנברג ניב)
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 6/2012

    2 תגובות   יום שבת, 30/6/12, 07:58

    אַתְּ לֹא כָּמוֹנִי.

    אַתְּ קֹרַצְתְּ

    מֵחֳמָרִים אֲחֵרִים.

     

    כְּשֶׁשָּׁגִית,

    לֹא הִכּוּךְ

    בַּחֲגוֹרַת-מִכְנָסַיִם.

     

    כָּל-אֵימַת

    שֶׁאַתְּ מְרִימָהּ עָלַי

    אֶת הַקּוֹל,

    אֲנִי מִתְאַבֵּן

    מִפַּחַד,

     

    אֲבָל כְּשֶׁמִּקְּצֵה-הַחֶדֶר

    אֶת קוֹרֶצֶת לִי,

    אֲנִי נֶחְנָק מֵאַהֲבָה

    וְזֶהוּ.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 27/6/12, 21:03

      כממשיכה

      את הלילה

      הפכת הבוקר

      את חדר

      השינה.


      המיטה הסתורה 

      שינתה מקומה

      ועל שידת-העץ 

      החליפו מקום 

      חפצי הנוי הזעירים, 

      מדיפי ריחך.


      על הקולב ממול 

      תלויים מכנסייך;

      במעט דמיון 

      ניתן לראות

      איך כמו נד בוהק, 

      גופך הלבן

      נשלף מתוכם.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 23/6/12, 11:09

        מַאֲזִין בַּנְּשִׁימָה נֶעְתֶּקֶת
        לְבִילִי הוֹלִידִיי שָׂרָה:
        "... אַל תְּאַיֵּם
        עָלַי עִם אַהֲבָה,
        בּוֹא נַמְשִׁיךְ רַק
        לָלֶכֶת בַּגֶּשֶׁם..."

        צַעַר הָעוֹלָם,
        מְבוּכַת הַתְּשׁוּקָה,
        תּוּגַת הֶעָתִיד.
        מְצִיאוּת חֻלִּין נוֹגֶה,
        מְחֻסְפֶּסֶת,
        נוֹקֶבֶת קְרָבַיִם
        וְנֶפֶשׁ.

        עֲלֵיהֶם כָּתְבָה
        וְשָׁרָה בְּדָם-לִבָּהּ,
        בְּקוֹל חָרוּךְ מִצַּעַר,
        הָרוֹאִין, גֵּ'ן ווֹדְקָה,
        הַזַּמֶּרֶת הַשְּׁחֹרָה,
        הַנִּפְלָאָה הַזּוֹ.

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 20/6/12, 20:07

          אזכרה לציפור

          שהרגתי בשוגג

          בדרך לרחובות, לאמא.


          היא עמדה בלי-ניע

          במרכז הכביש.

          מסורבלת שנים,

          לבנה מעייפות.


          ההבהוב הרפה

          שלכדתי בעיניה רגע

          לפני החבטה,


          הטעה אותי לחשוב

          שהיא ששה

          להתאבד.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שבת, 16/6/12, 08:38

            בשבת הנחתי

            לזיפי-הזקן לגדול פרע:


            מילאה אותי

            מין תחושה של לאות

            שלא התירה לשלוח יד

            אליהם.


            אני מביט בראי:

            בריה סמוקת-פנים,

            מגלגלת בצדקנות עינים

            למרומים.


            כמעט אפשר

            לראות במוחש

            איך מחשבות-הזימה מתפרעות

            מאחורי המצח.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שלישי, 12/6/12, 19:10

              שכבת על הגב,

              ידיך מזיעות

              מתחת לעורף.

              עיניך פקוחות

              אל החשכה.


              אור-הכוכבים נמהל

              באור הצהבהב

              של מנורת-הקריאה.


              ראשך על הכר

              סמוך כל כך לשלי;


              אינך יכולה לשמוע 

              איך אהבתי אליך

              מצווחת בשיגעון

              בין אונות-המוח.

              דרג את התוכן:
                3 תגובות   יום שישי , 8/6/12, 07:30

                אלה ימי הקיץ 

                האחרונים:

                האוויר עומד, 

                העבים אינם

                זעים.


                העצים

                חשוקי-השפתיים

                אינם משמיעים

                אוושה.


                לא מוצא

                טעם עכשיו

                לעלות בסערה

                הביתה.


                לא לנקות

                רגליים, 

                לא להגיף

                חלונות.


                מעדיף לשבת 

                בשקט,

                בשקט,

                לצידך


                ולהביט איך

                האור העבה,

                האור האחרון

                של היום,

                חופר יצועו

                בקירות.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שבת, 2/6/12, 07:10

                  זו יקיצה  

                  של יום חדש.

                  אני אוהב

                  את הרגע

                  שבו את מרימה

                  ראשך   

                  מן הכרית,

                  מעיינת רגע

                  בפני

                   

                  וכחסה

                  על שנתי,

                  בלי להדליק אור

                  ובלי להקים רעש

                  נועצת רגליך

                  בנעלי-הבית

                   

                  ומחליקה עמם

                  אל השירותים.

                  רעש השתן במים  

                  מדנדן בחדרי-הבית

                  כמו פעמוני-כנסיה.

                  דרג את התוכן:

                    ארכיון