עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    יהודה ויצנברג ניב
    שירים חדשים חוברים לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני.
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.

    לפעמים אי אפשר לאדם להרים את עצמו מתוך קטנותו ושפלותו אלא על ידי כתיבה של מחשבותיו ותחושותיו לגבי ההתמודדויות וההתנסויות שלו. הכתיבה לא רק שהיא מבטאת את רחשי הלב היא מתקנת את הפגמים הפנימיים הנוצרים בגלל הנטיות החומריות".

    הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    המשורר הוא מכזב
    שכה בכזביו מפליא
    כשהוא ממציא את הכאב
    גם כשהוא חש בו בעליל.
    והקוראים את שכתב
    חשים יפה בכאב הקרוא
    אך לא בשני כאביו
    אלא בשניים שלא קרו.
    הדמיון טוחן את הכזבים
    כשאת הגלגל משל סובב
    קרון צעצוע מחוטים עבים
    אשר קוראים לו לב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
    *************************************
    בעוד חודש ימים בדיוק תיעשה בן ששים וארבע
    ואף על פי שאין זו זקנה ממש, לא חשוב מה ייחשב זיקנה מופלגת, אינך יכול למנוע עצמך מלחשוב על כל האחרים שלא הצליחו להאריך לחיות כמוך וזו דוגמא אחת לכל שלל הדברים שלא היו יכולים לקרות אך למעשה אכן קרו".

    (פול אוסטר - מתוך "יומן חורף")
    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    "לסיום אצטט, דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציתות מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------
    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של קטע ספרותי זה, שמורות לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים קטע ספרותי זה אלא אם צוין בראש קטע ספרותי זה כי הנו חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    ארכיון : 3/2012

    0 תגובות   יום שישי , 30/3/12, 08:31

    הטרוף השקט

    בעיניך מוליכך הרחק


    ואני למצער מגייס

    את כל כוחות הנפש שלי

    כדי לעצרך בזמן.


    הרדיו מנגן ואלס,

    הטון הרוגע ממלא את ירכי 

    בתשוקה עזה לרקוד.


    עיני הדומעות 

    רואות באגם הירקרק בעיניך

    איך אהבתנו רבת-השנים נטרפת 

    עכשיו בין בצעי-המים.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 26/3/12, 21:16

      באמצע הלילה

      נצטללו הקולות


      וחשתי איך רהיטי חדרנו

      רועדים מקור.


      צינת-הלילה

      טפחה על פניך


      ואת טלטלת את ראשך 

      מתוך שינה


      כמתאמצת להרחיק

      חלום-ביעותים.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 22/3/12, 21:09

        הלילות הם 

        כסות נהדרה.

        אף-אחד לא מזהני

        ככה בהליכתי.


        החיוך הצדדי

        המתחטא שלי

        מתחפר

        בחשכה


        ואפילו

        מעט מהבושה

        שדבקה בי משך היום

        לא נגלית עתה.


        טוב שהחשכה

        סוגרת עלי ככה

        בכפותיה

        האפלות.


        ראשי עובד,

        ראשי לא מפסיק לעבוד

        וזה הדבר היחידי שמצילני

        באמת מן הטמטום. 

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 17/3/12, 07:31

          מחלון המטבח

          הפתוח לחצאין,

          פורצים

          מדי-פעם


          פרצי מטר

          בלתי נשלט

          ומרססים 

          את תכולת החדר.

           

          כתוצאה מכך

          אני מוצא עצמי עומד 

          כל הלילה,


          מנגב את פניך, 

          מורד גבך,

          פנים ירכיך,

          בחולצת הפיג'מה שלי.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 14/3/12, 06:25

            יצאתי מעצמי

            לרגע

            ועמדתי די בצד  

            ודי גבוה,


            רואה

            איך כוס-התה

            המהולה בחלב

            מתקררת לאיטה

            על השולחן,


            לובשת

            קרום דלוח

            של חמיצות קרה,   

            מאוסה,


            כמעט

            כמו החמיצות 

            הפנימית שלי,

            שאני תקוע עמה

            קרוב לשנתיים.

            דרג את התוכן:
              3 תגובות   יום שבת, 10/3/12, 13:51

              בעצם באתי

              רק לדבר.


              שאר הדברים:

              הכיבוד הקל,

              השתייה הקרה,

              חשובים ואולי לא חשובים בכלל.


              לאחרונה,

              מאד מצער,


              בכל-פעם

              שאני מנסה לחבקך

              אני מרגיש איך זרותך

              מפעפעת כלפי

              דרך העור.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 8/3/12, 21:55

                המטבח שלנו,

                כמו החיים שלנו

                מטבח בורגני לכל-דבר.


                ברזים מניקל,

                תנור, מדיח,

                מצנם חדש על השיש.


                חיים שלמים

                אנו מעבירים על השיש.

                לא מעבירים עליו,

                מעבירים לצידו.


                מדביקים באהבה

                את פירורי הלחם - ימי חיינו,

                לעיסה גושית אחת

                שלמה.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום רביעי, 7/3/12, 06:25

                  לא פחד

                  היה זה,

                  היתה זו חרטה.

                  משהו בי בכל-זאת

                  לא התיר למחות

                  את הדמעות שנצצו

                  על פניך.


                  משער

                  את מקומך

                  נעצתי

                  מבט באפלה,

                  תוהה

                  אם את ישנה או

                  מתחזה ככזו.


                  ההווה שלנו, 

                  כמו העבר שלנו,

                  מורכב מפיסות-טריוויה

                  שאני משרבט

                  בלי-הרף,

                  ככפוי שד, 

                  על הנייר.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שבת, 3/3/12, 07:22

                    זוהי עונת-הייחום.

                    כלבי-הרחוב 

                    חגים כל לילה

                    סביב זנבם, מייבבים

                    מתשוקה.


                    אל תיתן

                    ליבבותיהם המשונות

                    לרפות את ידיך.

                    קח את

                    המסלול הימני,

                    לך בו,

                    לך עד הסוף.


                    תראה

                    איך הרמזורים

                    מדממים

                    בלי כוח בצמתי

                    הרחובות.


                    המראה הזה

                    מחזיר אותי בחטף

                    אחורה,

                    אל אותו רגע ארור

                    לפנות-בוקר,

                    בו חזרתי הביתה לחופשה

                    מן הצבא


                    ועל הדלת,

                    כמו באגרוף קפוץ,

                    הכו בי

                    מודעות שחורות-לבנות

                    על פטירת אבי.

                    דרג את התוכן:

                      ארכיון