עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 2/2012

    0 תגובות   יום שבת, 18/2/12, 07:05

    השעה מאוחרת,

    חתולי הרחוב שורטים

    את מפתן-הבית.


    בשעות אלה

    הלילה הופך עורו;

    הוא נעשה רך כמו חמאה,

    עיקש כמו זית.


    מה אני מבקש

    בסך-הכל.

    בעיקר עבור ילדינו:


    תני שיהיו

    יפים כמוך,

    שלווים כמוני.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שישי , 17/2/12, 09:32

      כְּבָר שְׁבוּעַיִם

      שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי

       

      וַאֲנִי חוֹשֵׁב

      שֶׁהַשִּׁירִים

      פּוֹרְצִים מִמֶּנִּי הַחוּצָה

      בִּדְרָכִים חֲלוּפִיּוֹת:

       

      בְּרֹק, בְּשָׁתָן,

      בְּזֵעָה.

       

      בְּמַבָּטִים

      לְזָרִים בָּרְחוֹב,

      בְּמַבָּטִים

      לִקְרוֹבִים בַּבַּיִת.

       

      בִּשְׁעַת

      הַשְּׁפִיכָה.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 15/2/12, 06:34

        מעבר לגבעה 

        דלקה שקיעה כמו

        שריפה.


        אילמים, 

         שלובי-זרועות,

        אנו עומדים מול החיזיון

        המרהיב הזה,


        חשים איך כאבי-היופי

        למראהו

        כוססים בבשרנו

        כמו רימה.


        רק העינים,

        הפנים,

        מדברות.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 12/2/12, 07:24

          הפרחים, למשל,

          חיים בלא-מחשבה.


          הם יכולים לשמוע

          צעקות-שבר סביבם ואפילו 

          לא להסתובב.


          כמו למשל, 

          פעיות של חתלתול עזוב 

          שאמו נטשתהו


          שהולכות ונחלשות

          עד אור הבוקר.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שבת, 11/2/12, 10:55

            כשאקרע לך

            את האצבע,

            אשליך אותה החוצה

            מבעד לחלון.


            האצבע 

            שקרעתי לך היא 

            האצבע המאשימה

            בחלומותיי.

             

            אחוז חרטה

            הייתי חייב

            עוד באותו יום

            לרדת ולמצאה

            בחול

             

            להחם בשרה

            בידי - ידי הילד,

            ולהפיח בה 

            מחדש

            נשמה.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שבת, 11/2/12, 06:53

              המריבות

              הישנות

              חרשו פנינו

              בלא להשאיר

              בהן סימן


              לא רזון

              פתאומי,

              לא שינוי מיוחד

              בבגדים.


              בעוד ידך

              מחליקה בעדנה

              על הלובן שפשה

              אצלי לאחרונה  

              בצדעים,


              אני נזכר

              ביהודה עמיחי מתוך

              "עכשיו ברעש":

              "...מתוך שהוא

              נשרף מבפנים

              נעשה ראשו לבן

              כשלג..."

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 10/2/12, 21:02

                חֻלְצָתְךָ דַּקָּה,

                חֲבָל שֶׁתִּצְטַנְּנִי

                בְּצֵאָתֵךְ אֵלַי.

                 

                חֵלֶק מִלִּבְּךְ

                נִשְׁאַר אֶצְלִי

                וַאֲנִי סוֹחֵב לְבַדַּי

                אֶת מְתִיקוּת

                הָרֶגַע.

                 

                קַר הַלַּיְלָה.

                מַפְלִיא כַּמָּה

                צָדַק הַחַזַּאי

                 

                בְּאָמְרוֹ שֶׁיִּתָּכֶנּוּ

                עַרְפִלִּים רַכִּים

                מֵעַל בֵּיתֵנוּ.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 10/2/12, 10:22

                  מעבר

                  לבשר הזה

                  פועם לב


                  ואני תופש עצמי

                  חושב שוב


                  על היונים

                  הנמות

                  על אדן-חלוננו:


                  איך הן

                  מחביאות ראשן

                  מתחת לכנף.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 10/2/12, 06:26

                    בתנועה

                    ארוכה,  

                    לא-מודעת.


                    כחלזון 

                     איטי ורירי,


                    אני מנשק  

                    את כף-רגלך.


                    סוחב כאותו חלזון

                    את אהבתנו


                    ארבעים שנה כמעט,

                    בקונכייה

                    על גבי.

                    דרג את התוכן:

                      ארכיון