עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בעצם באתי רק לדבר

    שירים חדשים חוברים כאן לשירים ישנים שנוסחם המאוחר מרחיק אותם במינון זה או אחר מן המקור הראשוני. זכויות השימוש, הפרסום וההפצה של שירים אלה שמורות רק לי. אין לצטט, להעתיק, או לשתף ברבים שירים אלה, אלא אם צוין שהינם חלק בלתי נפרד מן המצוי עמי בכתובים.

    יהודה ויצנברג ניב
    -----------------------------
    וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו,
    יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר".

    (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא).
    *****************************
    אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
    שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
    לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.

    (הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
    *********************************************
    "אם אתה רוצה להיות יצירתי, השאר בחלקך ילד, עם היצירתיות ויכולת ההמצאה שמאפיינים ילדים לפני שהם מתעוותים על ידי חברת המבוגרים"

    ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
    ------------------------------------
    הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
    שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
    כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
    גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
    וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
    חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
    אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
    אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
    הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
    כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
    קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
    אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.

    פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
    *****************************************************
    שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
    - הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.

    ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)


    *****************************************
    הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
    מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".

    (צרל'ס רוברט דרווין)
    ******************************************
    "לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
    יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".

    (ליאונרדו דה וינצ'י)
    *************************************************
    " דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".

    (ציטוט מדברי במאי הקולנוע הפרוע ג'ים ג'ארמוש )
    ------------------------------

    ארכיון : 10/2012

    0 תגובות   יום רביעי, 31/10/12, 21:01

    משהו השתבש.

    השנים הנוקפות

    אינן מטות לך חסד יותר,


    שנתך הקלה נותרה

    חרוצת-אימים כשהייתה.


    הזיכרונות המרים

    חוצים אותך בעקלתון,

    יש להם מין הנאה משונה

    לכופפך עד-ברכיים.


    אתה נזכר כעת

    איך לא יכולת לשבור

    את הכוס בחתונתך,

    ארבעים שנה

    קודם-לכן.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שישי , 26/10/12, 08:15

      החורף הזה

      אהוב עלי במיוחד.


      חורף זערורי,

      עדין, מתחשב,

      פותח לב ונשמה.


      ההר הנישא

      אינו אלא גבעה,

      העמק המבותר הוא מישור צנוע

      המשתפל במתינות.


      הגשם הדק מעלה

      את ריחה המתוק של האדמה

      במקומות שעדיין לא הפכה

      לאספלט מעיק.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום רביעי, 24/10/12, 06:20

        מה יש לומר,

        רגעי-הנחת

        המעטים שלי

        שצורפו באש-הקיום

        היומיומי


        שואבים כוח

        להמשיך בזכות

        הנחרה הקלה הבוקעת 

        מחדר-הילדים.


        לבי שהתבהם

        יוצא עכשיו

        מחדרו במרוצה

        בשומעו את גופם המתבגר

        מצמיח שיער ראשון


        תחת בתי-שחיים,

        על חזם, גבם 

        ובשאר המקומות

        המוצנעים.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שבת, 20/10/12, 09:33

          נכדינו הרכים 

          בדומה לעצים, גדלים 

          בלילה.


          התנשפות 

          הפיות/הצמרות, בין

          יניקה ליניקה,


          התמתחות

          האיברים/העפאים, בתפר

          שבין ערות

          לשינה,


          גורמים לי, 

          כל פעם מחדש,

          א. לעמוד פעור-פה מול הבריאה.

          ב. לחסר פעימה.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום רביעי, 17/10/12, 20:05

            אני ילד 

            בוכה בלילות.


            הבכי שלי שתוקי, 

            הוא נספג 

            בדפנות המיטה.


            בבקרים מספיגה

            אשתי זהבה

            במטלית-אבק צהובה

            את כתמי-הבכי,


            הופכת אותי לימין, 

            הופכת אותי לשמאל,

            מוחה דמעה, אחר

            דמעה, אחר

            דמעה.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 12/10/12, 10:29

              המזגן באוטו 

              לא עבד.


              החלונות 

              היו פתוחים

              ורוח קלה ייבשה את הזיעה

              תחת בתי-השחי.


              בהגיענו

              לכביש ה"סרגל", 

              לפני הפנייה 

              ל"תענכים", 


              נזכרתי 

              בצרוף-המלים היפהפה 

              שמצאתי במכתבך:


              "היינו יותר קולות 

              וקצת פנטזיות רומנטיות

              שרצינו לעצמנו".

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 7/10/12, 10:27

                אזכרה לאבא

                ואני מרים אבן ועוד אבן

                ושם על אבני מצבתו.


                הרבה המתנתי

                לשעה הזו.

                אני כמו שתי רכבות

                שדוהרות זו מול זו,

                רק את שריקתן החדה

                אני שומע.


                שלום, שלום אבא.

                אני מהנהן לך שלום

                 בראשי הפנימי.

                בחוץ אי אפשר לראות

                עלי כלום, לא דמעה

                ולא כאב חיצוני.


                פרקי-התהילים, 

                איך לומר, אבא, הינם

                תחליף-דמעות בלבד

                לבכיי האמיתי.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום חמישי, 4/10/12, 16:39

                  *
                  מַבִּיט בָּךְ
                  בִּשְׁנָתֵךְ.

                  פָּנַיִךְ
                  בְּלִי הַמִּשְׁקָפַיִם
                  רַכּוֹת וּמוּגַנּוֹת
                  פָּחוֹת.

                  קוֹל הָאוֹרְלוֹגִין
                  שֶׁל הַשְּׁכֵנִים
                  הַמְּפַכֶּה בְּעַד לַחַלּוֹן,

                  יְסַמֵּן לָךְ
                  מָתַי לִצְעֹק אֶת שְׁמִי
                  מִתּוֹךְ חֲלוֹמֵךְ.

                   

                  *מאסופת שירי יהודה ויצנברג ניב

                  דרג את התוכן:

                    ארכיון