מְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם, מִתְנַשֵּׁם בִּכְבֵדוּת, עָמַדְתִּי בְּכִוּוּן נְסִיעַת רְכָבֵךְ, בְּמֶרְחָק מָה אַחֲרֵי הָרַמְזוֹר, לִפְנֵי קַו הָעֲצִירָה
וְיָכֹולְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָרַמְזוֹר הַקָּרוֹב אֵלַי וְהָרַמְזוֹר מִמּוּל בְּצוּרָה בְּרוּרָה וְאֶת קַו הָעֲצִירָה בְּצוּרָה בְּרוּרָה עוֹד יוֹתֵר
כָּל אוֹתָהּ הָעֵת הָיִיתִי בְּקֶשֶׁר-עַיִן רָצוּף עִם רכָבֵךְ, הַצֹּומֶת הָיְתָה מוּאֶרֶת, מֶזֶג הָאֲוִיר בָּהִיר, הָרְאוּת טוֹבָה. |
נֶכֶד בּוֹכֶה מַעֲבִיר בִּי פַּחַד, הַפַּחַד הַזֶּה בִּלְתִּי נִתָּן לְמִשּׁוּשׁ.
הַפַּחַד הַזֶּה מֵעִיר בִּי אֶת הַגּוּף וְעוֹשֶׂה אֶצְלִי מְעַרְבּוֹלוֹת.
אֲנִי אָדָם שֶׁנִּזּוֹן מִפַּחַד. כָּל פַּעַם שֶׁהָרוּחַ מְיַבֶּבֶת בֵּין הַתְּרִיסִים,
אֲנִי מַדְלִיק אֶת הָאוֹר בְּחַדְרִי וְיוֹשֵׁב לִכְתֹּב שִׁירִים. |
צִלְצוּל הַפֶּלֶאפוֹן
אֹשֶר אֲמִתִּי
בִּצְבּוּץ אֶגְלֵי־זֵעָה
הַדָּם מְצַיֵּת עַכְשָׁו לְקֶצֶב הַצְּעָדִים, |
וּמָה בַּאֲשֶׁר לְגַעֲגוּעִים? תִּרְאִי, הַגַּעֲגוּעִים לֹא מַנִּיחִים לִי
הֵם רוֹחֲשִׁים מִתַּחַת לְעוֹרִי כְּמוֹ עִסָּה דְּבִיקָה.
כָּל מִכְתָּב שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אֲנִי קֹרְעוּ בְּזַעַם, כָּל מַחְשָׁבָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב אֲנִי גּוֹנְזָהּ לְעַצְמִי.
הַמִּלִּים לֹא נוֹחוֹת עַכְשָׁו לְהִכָּבֵשׁ מִשּׁוּם שֶׁהַחֹם, הַחֹם הַנּוֹרָא של שִׁלְהֵי-הקיץ שׁוֹכֵב עָלַי עכשיו כְּמוֹ צַלַּחַת. |
כל מָה שֶׁאָדָם מֵפִיק מֵעַצְמוֹ בְּרִגְעֵי הַשִּׂמְחָה יָכֹל לְהִמּוֹג בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל עִצְבוּן.
תִּרְאִי, פָּנַי קָשִׁים עַכְשָׁו, עֵינַי יְבֵשׁוֹת,
כָּל הַגְּבוּרָה שֶׁנּוֹסְסָה בִּי בֶּעָבָר נֶעֶלְמָה כְּלֹא הָיְתָה,
מְעַט הַהִרְהוּרִים שֶׁצָּבַרְתִּי מֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים יוֹצְאִים עַכְשָׁו אֶל הַנְּיָר בָּרֶגֶל גְּאֵיוֹנָה. |
נְסִיעוֹת הַבֹּקֶר לתֵּל אָבִיב הֵן הַקָּשׁוֹת מִכָּל,
מִי יַחֲזִיר אֶת הַלֵּילוֹת שֶׁהֶחְמַצְתִּי?
אֲנִי וְהָאוֹטוֹבּוּס לַתֵּל אָבִיב חֲבֵרִים וָתִיקִים.
בַּתַּחֲנָה בְּמוֹרַד-הַדֶּרֶךְ אֲנִי פּוֹגֵשׁ כִּמְעַט כָּל בֹּקֶר אוֹתָם פַּרְצוּפִים.
הָאֱמֶת לוֹמַר, יֵּשׁ כַּמָּה תְּוֵי -פָּנִים שֶׁמְּרַתְּקִים אוֹתִי כל-פעם מחדש.
|
הַשְּׁתִיקָה שֶׁמְּלַוָּה אוֹתִי מִזֶּה זְמַן דּוֹמֶה לִשְׁתִיקַת הַתִּיקָנִים הַמְּשַׁחֲרִים לְטֶרֶף בְּחֶבְיוֹן הַקִּירוֹת.
דִּמְיוֹנִי הַדַּל דּוֹלֵק אַחֲרֵיהֶם בְּנַעֲלֵי-בַּיִת וּכְמוֹתָם, אֲנִי מִתְכּוֹפֵף וּמֵפִיחַ חַיִּים בִּמְכִתּוֹת-הַזְּמַן הָאֲבוּדוֹת.
לְמָשָׁל, הַחֲפָצִים שֶׁנּוֹתְרוּ בַּמְּגֵרוֹת אבי אַחֲרֵי פטירתו: סֵפֶר תְּהִלִּים קָטָן, זְכוּכִית מְגַדֶּלֶת, זוג מִסְפָּרַיִם חֲלוּדִים.
|