וְאִם הַשִּׁיר יְפַשֵּׁט מִכְּזָבָיו, יֶחְדַּל לִהְיוֹת שִׁיר". (רמב"ע - ר' מֹשֶׁה בֶּן עֶזְרָא)
*************************************
שִׁירִים חֲדָשִׁים חוֹבְרִים כָּאן לְשִׁירִים יְשָׁנִים שֶׁנּוֹסְחָם הַמְּאֻחָר מַרְחִיק אוֹתָם בְּמִנּוּן זֶה אוֹ אַחֵר מִן הַמָּקוֹר הָרִאשׁוֹנִי. זְכוּיוֹת הַשִּׁמּוּשׁ, הַפִּרְסוּם וְהַהֲפָצָה שֶׁל שִׁירִים אֵלֶּה שְׁמוּרוֹת לִי, כָּךְ שֶׁאֵין לְצַטֵּט, לְהַעְתִּיק, אוֹ לְשַׁתֵּף בְּרַבִּים שִׁירִים אֵלֶּה, אֶלָּא אִם צֻיַּן שֶׁהִנָּם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִן הַמָּצוּי עִמִּי בַּכְּתוּבִים.
( יהודה ויצנברג ניב)
---------------------------------
אֲנִי כּוֹתֵב לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לִכְתֹּב אֶלָּא מִפְּנֵי
שֶׁכְּבָר אֵין בִּי כֹּחַ לְיִדֹּם.
לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ קַטְנוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיבָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו
וּתְחוּשׁוֹתָיו לְגַבֵּי הַהִתְמוֹדְדוּיוֹת
וְהַהִתְנַסּוּיוֹת שֶׁלּוֹ.
(הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
*********************************************
""אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת יְצִירָתִי, הַשְׁאֵר בְּחֶלְקְךָ יֶלֶד, עִם הַיְּצִירָתִיּוּת וִיכֹלֶת הַהַמְצָאָה שֶׁמְּאַפְיְנִים יְלָדִים לִפְנֵי שֶׁהֵם מִתְעַוְּתִים עַל יְדֵי חֶבְרַת הַמְּבֻגָּרִים".
ציטוט מדברי ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג שווייצרי-צרפתי,
---------------------------------
הַמְּשׁוֹרֵר הוּא מְכַזֵּב
שֶׁכֹּה בִּכְזָבָיו מַפְלִיא
כְּשֶׁהוּא מַמְצִיא אֶת הַכְּאֵב
גַּם כְּשֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ בַּעֲלִיל.
וְהַקּוֹרְאִים אֶת שֶׁכָּתַב
חָשִׁים יָפֶה בִּכְאֵב הַקָּרוּא
אַךְ לֹא בִּשְׁנֵי כְּאֵבָיו
אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁלֹּא קָרוּ.
הַדִּמְיוֹן טוֹחֵן אֶת הַכְּזָבִים
כְּשֶׁאֶת הַגַּלְגַּל מָשָׁל סוֹבֵב
קָרוֹן צַעֲצוּעַ מֵחוּטִים עָבִים
אֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ לֵב.
פרננדו פסואה (תרגום יורם ברונובסקי)
*****************************************************
שאלה: איך נעשית סופר? תשובה: אני די ביישן אני לא חיה חברתית. אני לא יודע לתקשר. מתקשה בחיי חברה. כבחור צעיר או נער בוגר התחלתי לכתוב כפי שכותבים בגיל ההתבגרות דברים שקשורים לבדידות, למחשבות ולדברים שקשורים לנפש האדם.
- הכתיבה מתנהלת בשתי ישויות: אחת, החיים הממשיים שקורים כל יום, השנייה העולם הבדיוני שהוא יקום בפני עצמו.
ציטוט מדברי אחד מגדולי הסופרים הנורווגים של אסקילדסן - (על בסיס ראיון עיתונאי שנערך עמו בשנת 2011)
*****************************************
הזיכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת.
מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".
(צרל'ס רוברט דרווין)
******************************************
"לאמן ניתנה היכולת להביע את הרוח באמצעות החומר, אין הוא מסוגל לבאר את יצירתו ולעיתים קרובות אין הוא מסוגל אף להנות ממנה.
יצירתו היא הגשר שבין נפשו שלו לבין נפשו של המתבונן בה ורק המתבונן בה יוכל לראות את נפשו שלו, את הגשר ואת נפשו של האמן גם יחד".
(ליאונרדו דה וינצ'י)
*************************************************
כמה ספרים עוד אספיק לקרוא ואיזה מהם בשנית או בשלישית ואיזה לא ומהחדשים, מאלה שעוד יבואו? ומה אספיק לשמוע מכל הדיסקים שברשותי ומן הקלטות ומה בבצוע חי? את מי אספיק לאהוב ועל מה ועל מי לחשוב?ידידי קונו אומר: יד האני מגעת עד סוף זכרוננו. מה אזכור?
("שאלות" - טוביה ריבנר)
---------------------------------
" דבר אינו מקורי, אם משהו מעורר בכם השראה או מצית את הדמיון, גנבו אותו, הלעיטו את עצמכם בסרטים ישנים וחדשים, מוזיקה, ספרים, יצירות אמנות, תצלומים, שירים, חלומות, שיחות אקראיות, ארכיטקטורה, גשרים, שלטי רחובות, עצים, עננים, גופי מים, אור וצל. בחרו לגנוב רק דברים שמדברים אליכם ישירות לנשמה. אם תנהגו כך היצירה של הגניבה תהיה אותנטית. אותנטיות היא הכרחית, מקוריות אינה קיימת, ואל תטרחו להסתיר את מעשה הגניבה,- הרגישו חופשי אפילו לחגוג אותו. בכל מצב זכרו מה שז'אן לוק גודאר אמר- " העניין אינו מאיפה אתם לוקחים דברים, אלא לאן אתם מביאים אותם".
(ציטוט מדברי במאי הקולנוע ה"פרוע" ג'ים ג'ארמוש )
------------------------------
פוסטים פופולאריים
-
אדם שב
6/1/20 | 208 צפיות
-
השמש
31/1/19 | 637 צפיות
-
כשאתה כותב*
22/5/19 | 207 צפיות
-
בבוקר
30/9/19 | 216 צפיות
-
כל פעם
12/5/18 | 504 צפיות
-
מה שמנקר בי
7/5/15 | 840 צפיות
תכנים אחרונים
1 |
*
שׁוֹמַעַת לֹא שׁוֹמַעַת
הַיָּזְמָה לֹא הָיְתָה שֶׁלִּי,
הַחִיּוּךְ הַקָּטָן שֶׁלָּךְ
מאסופת שירי יהודה ויצנברג ניב (C) כל הזכויות שמורות |
כַּמָּה חֲבָל שֶׁהַחֹרֶף עוֹזֵב, כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת-אַהֲבָה:
מאסופת שירי יהודה וינצברג ניב © כל הזכויות שמורות
|
חֶטְאֵנוּ הַקַּדְמוֹן |
קוֹלוֹת הַבֹּקֶר |
הַצְּחוֹק הִדְבִּיקָנוּ |
1 הַתְּמוּנוֹת, כָּכָה, חוֹצוֹת אֶת הַזִּכָּרוֹן וַאֲנִי תּוֹפֵשׂ עַצְמִי רוֹצֶה לִמְחֹק חֲלָקִים גְּדוֹלִים מֵחַיַּי.
הַקֹּר בַּמִּרְפֶּסֶת מְבִיאֵנִי עַכְשָׁו לַדְּמָעוֹת וַאֲנִי רוֹקֵעַ בְּרַגְלִי כְּדֵי לְהִתְחַמֵּם.
כָּל חִבּוּרֵי הַחַשְׁמַל נֻתְּקוּ מִן הַזֶּרֶם, כָּל הַתַּנּוּרִים הַחַמִּים חָדְלוּ מִלִּפְעֹל.
2 הַזִּכָּרוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי אֵין לוֹ קוֹלוֹת, הוא רַק מַצְלִיחַ מדי-פעם להחזיר לחיים זִּכָּרוֹן עַתִּיק מִיַּלְדוּתִי:
אֲנִי וּכמה קְטַנְטַנִּים נוֹסָפִים זוֹרְקִים גושי בֹּוץ רָטֹוב זֶה עַל זֶה. |
1 בְּשָׁעָה שֶׁדִּבַּרְתְּ
|
מֵחוֹשֵׁי-הָרֹאשׁ מְרַכְּכִים עַכְשָׁו אֶת מַחְשְׁבוֹתַי הַקָּשׁוֹת. זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתִי תּוֹפְפִים עַכְשָׁו כְּמוֹ אַלְפֵי תּוֹלָעִים בְּקֶצֶב נוֹרָא עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת.
זִכְרוֹן הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לָקוּי מִן הַשֹּׁרֶשׁ, אֵין בָּהֶם לֹא אֶת הַכֹּחַ הַנַּפְשִׁי לַעֲצֹר אֶת הַסַּחַף וְלֹא אֶת הַיְּכֹלֶת הַמַּתְאִימָה לְהִתְנַזֵּר מִן הַדְּמָעוֹת.
קֹדֶם אַחְלִיט עַל צַד, אַחַר-כָּךְ אֶסְתּוֹבֵב עִם הַפָּנִים לַקִּיר. הַקִּיר הָרַחוּם, כך אֲנִי מַאֲמִין, יַעֲצֹר אֶת הַדְּמָעוֹת.
מאסופת שירי יהודה ויצנברג ניב © כל הזכויות שמורות. |
הַלַּיְלָה אַתְּ יְשֵׁנָה |
בַּעֲלוֹתִי בַּמַּדְרֵגוֹת |
בַּקַּיִץ הַזֶּה רָכַשְׁתִּי לִי לִבְדֹּק בַּסַּנְדָּלִים אֶת צִפָּרְנֵי-רַגְלַי אִם הֵן נְקִיּוֹת. וּמְזַמְזֵם זִכְרוֹנוֹת כְּמוֹ בֻּכְנָה.
לִשְׁבֹּר אֶת הַכּוֹס בַּחֲתֻנָּתִי, # שָׁנִים קֹדֶם-לָכֵן. |
