צִלְצוּל הַפֶּלֶאפוֹן
תָּפַס אוֹתָנוּ
צוֹעֲדִים בְּמוֹרַד־הָרְחוֹב,
לְכִוּוּן הַבַּיִת.

אֹשֶר אֲמִתִּי
מֻרְגָּשׁ לִפְעָמִים
בַּיְכֹלֶת לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים
הָרְגִילִים בְּיוֹתֵר:

בִּצְבּוּץ אֶגְלֵי־זֵעָה
עַל שְׂפָתֵךְ הָעֶלְיוֹנָה,
שֶׁמֶץ חִיּוּךְ מִתְנַצֵּל בְּזָוִית־הַפֶּה.

הַדָּם מְצַיֵּת עַכְשָׁו לְקֶצֶב הַצְּעָדִים,
האָהַבֲה נשְִׁעֶנתֶ עַכשְׁיו
עַל פְּעִימוֹת־הַלֵּב.

לִפְעָמִים,

אֲנִי יֶלֶד

בּוֹכֶה בַּלֵּילוֹת.

הַבְּכִי שֶׁלִּי שְׁתוּקִי,

הוּא נִסְפָּג

בְּדָפְנוֹת הַמִּטָּה.

בַּבְּקָרִים,

מַסְפִּיגָה אִשְׁתִּי

בְּמַטְלִית־אָבָק צְהֻבָּה

אֶת כִּתְמֵי־הַבְּכִי,

הוֹפֶכֶת אוֹתִי לְיָמִין,

הוֹפֶכֶת אוֹתִי

לִשְׂמֹאל,

מוֹחָה דִּמְעָה,

אַחַר דִּמְעָה, אַחַר

דִמְּעה.

וּמָה בַּאֲשֶׁר לְגַעֲגוּעִים?

תִּרְאִי, הַגַּעֲגוּעִים

לֹא מַנִּיחִים לִי

הֵם רוֹחֲשִׁים

מִתַּחַת לְעוֹרִי

כְּמוֹ עִסָּה דְּבִיקָה.

כָּל מִכְתָּב שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב

אֲנִי קֹרְעוּ בְּזַעַם,

כָּל מַחְשָׁבָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב

אֲנִי גּוֹנְזָהּ לְעַצְמִי.

הַמִּלִּים לֹא נוֹחוֹת

עַכְשָׁו לְהִכָּבֵשׁ מִשּׁוּם שֶׁהַחֹם, 

הַחֹם הַנּוֹרָא של שלהי-הקיץ 

 שׁוֹכֵב עָלַי עכשיו

כְּמוֹ צַלַּחַת.

מָה שֶׁמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי

זֶה אָרְכּוֹ שֶׁל עַמּוּד-הַנְּיָר

נְיָר לְלֹא-גְּבוּלוֹת

נוֹתֵן לַדִּמְיוֹן לְהִתְפָּרֵעַ

לְמָשָׁל, הַנְּיָר שֶׁכָּתַבְתִּי עָלָיו

קֹדֶם אֶת הַשִּׁיר ,

שָׂרוּעַ עַתָּה שָׁבוּר-מְפָרֶקֶת

עַל הָרִצְפָּה,

שׁוּלָיו מְמֹורָטִים, הַמִּלִּים ,אֲבוֹי ,

זוֹעֲקוֹת לְעֶזְרָה.

כל מָה שֶׁאָדָם

מֵפִיק מֵעַצְמוֹ בְּרִגְעֵי הַשִּׂמְחָה

יָכֹל לְהִמּוֹג בְּרֶגַע אֶחָד

שֶׁל עִצְבוּן.

תִּרְאִי,

פָּנַי קָשִׁים עַכְשָׁו,

עֵינַי יְבֵשׁוֹת,

כָּל הַגְּבוּרָה שֶׁנּוֹסְסָה בִּי

בֶּעָבָר נֶעֶלְמָה

כְּלֹא הָיְתָה,

מְעַט הַהִרְהוּרִים

שֶׁצָּבַרְתִּי מֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים יוֹצְאִים

עַכְשָׁו אֶל הַנְּיָר

בָּרֶגֶל גְּאֵיוֹנָה.

מְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם,

מִתְנַשֵּׁם בִּכְבֵדוּת,,

עָמַדְתִּי בְּכִוּוּן נְסִיעַת רְכָבֵךְ,

בְּמֶרְחָק מָה אַחֲרֵי הָרַמְזוֹר,

לִפְנֵי קַו הָעֲצִירָה

וְיָכֹלְתִּי לִרְאוֹת

אֶת הָרַמְזוֹר הַקָּרוֹב אֵלַי

וְהָרַמְזוֹר מִמּוּל בְּצוּרָה בְּרוּרָה

וְאֶת קַו הָעֲצִירָה בְּצוּרָה בְּרוּרָה

עוֹד יוֹתֵר

כָּל אוֹתָהּ הָעֵת הָיִיתִי

 בְּקֶשֶׁר-עַיִן רָצוּף עִם רְכָבֵךְ,

הַצֹּמֶת הָיְתָה מוּאֶרֶת,

מֶזֶג הָאֲוִיר בָּהִיר,

הָרְאוּת טוֹבָה.

נְסִיעוֹת הַבֹּקֶר לָעֲבוֹדָה

בתֵּל אָבִיב

הֵן הַקָּשׁוֹת מִכָּל,

מִי יַחֲזִיר אֶת הַלֵּילוֹת

שֶׁהֶחְמַצְתִּי?

הָאֱמֶת לוֹמַר,

אֲנִי וְהָאוֹטוֹבּוּס לַתֵּל אָבִיב

חֲבֵרִים וָתִיקִים.

בַּתַּחֲנָה בְּמוֹרַד-הַדֶּרֶךְ

אֲנִי פּוֹגֵשׁ כִּמְעַט כָּל בֹּקֶר

אוֹתָם פַּרְצוּפִים.

יֵשׁ כַּמָּה תְּוֵי-פָּנִים

שֶׁמְּרַתְּקִים אוֹתִי כָּל פַּעַם

מֵחָדָשׁ.

הַשְּׁתִיקָה

שֶׁמְּלַוָּה אוֹתִי

מִזֶּה זְמַן

דּוֹמֶה לִשְׁתִיקַת הַתִּיקָנִים

הַמְּשַׁחֲרִים לְטֶרֶף

בְּחֶבְיוֹן הַקִּירוֹת.

דִּמְיוֹנִי הַדַּל

דּוֹלֵק אַחֲרֵיהֶם

בְּנַעֲלֵי-בַּיִת

וּכְמוֹתָם, אֲנִי מִתְכּוֹפֵף

וּמֵפִיחַ חַיִּים

בִּמְכִתּוֹת-הַזְּמַן

הָאֲבוּדוֹת.

לְמָשָׁל, הַחֲפָצִים

שֶׁנּוֹתְרוּ בַּמְּגֵרוֹת אָבִי

אַחֲרֵי מוֹתוֹ: סֵפֶר תְּהִלִּים קָטָן,

זְכוּכִית מְגַדֶּלֶת,

מִסְפָּרַיִם חֲלוּדִים.

בְּרֶגַע זֶה

יֵשׁ לִי צֹרֶךְ

לַעֲסֹק בִּשְׁאֵלוֹת

הַחֲשׁוּבוֹת

בֶּאֱמֶת.

לֹא בְּכֶסֶף

שֶׁמֻּנָּח בְּחֶשְׁבּוֹנֵנוּ

וְלֹא בִּנְיַר-הַמִּכְתָּבִים

נְשׂוּא-חֲלוֹמֵךְ.

אִם תַּעֲנִיקִי לִי

מְעַט מִן הַשַּׁלְוָה

הַנַּפְשִׁית שֶׁלָּךְ

יַחֲזֹר אֵלִי בְּרִיצָה,

הָרָצוֹן לִכְתֹּב.

כְּשֶׁיָּרַד הַחֹשֶךְ

טִיַּלְנוּ בְּמוֹרַד הַגָּן

הַנּוֹשֵׁק לַיָּם.

רוּחַ הַיָּם נִפְּחָה

אֶת חלֻצְָתִי

וּפָרְעָה אֶת שַׂעֲרוֹתַיִךְ.

מוֹעֶדֶת כְּנֶגֶד גּוּפִי

בְּעֶטְיָהּ שֶׁל הָרוּחַ,

יָרַדְתְּ בְּעִקְבוֹתַי בְּמַדְרֵגוֹת־הָאֶבֶן,

מַעֲדִיפָה בְּגִין אֵיזוֹ גַּחֲמָה נְטוּלַת־שֵׁם,

לֹא לְהֵעָזֵר בְּיָדִי

הַמּוּשֶׁטֶת.

כְּשֶׁאַתָּה כּוֹתֵב

תִּכְתֹּב אֶת כּל אֲשֶׁר

בְּלִבְּךָ,

אֶת שֶׁעָשִׂיתָ

וְאֶת שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ,

אֶת אַהֲבוֹתֶיךָ

בַּמִּסְתָּרִים

וְאֶת אַהֲבוֹתֶיךָ

בְּגָלוּי.

*מתבסס על תגובת משורר לשאלה ששאלתיו.

הַבֹּקֶר צָדָה

אֶת עֵינַי תּוֹפָעָה
מְשֻׁנֶּה,