הַשֶּׁמֶשׁ
כַּדּוּר אֵשׁ
עֲנָקִי,

לָמָּה

אַתָּה אוֹמֵר 

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ

שׁוֹקַעַת
בַּיָּם,

הַיָּם הֲרֵי יָכוֹל
לְכַבּוֹת
אוֹתָהּ

שֶׁהֲרֵי
הַיָּם זֶה
מַיִם?

*זו שאלה ששאל אותי לפני זמן מה אחד מנכדי.

הַחֹשֶׁךְ

אֲנִי מַגָּף
נָעוּל-שְׂפָתַיִם,
צוֹעֵד כָּל בֹּקֶר
אֶל עֲבוֹדָתִי.

בְּלוֹרִיתִי
מְטֻפַּחַת מִמַּיִם
פָּנַי נוֹצְצוֹת מִמַּיִם
כֻּלִּי שָׂשׂ
לַעֲבֹד.

לָקַחְתִּי לְעַצְמִי
חֻפְשָׁה מִן הַכְּתִיבָה
שֶׁרָצִיתִי לָחוּשׁ
בִּקְצוֹת-הָאֶצְבָּעוֹת
אֶת חֵרוּת-הָאוֹר. 

עַכְשָׁו אֲנִי נִכְנָס
הַבַּיְתָה
קַל יוֹתֵר.

כְּשֶׁנְּכָדֵינוּ

הקְַטַּניִּם

מְטָרְפִים בִּידֵיהֶם

אֲנִי רוֹאֶה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ:

שׁמָיַםִ ושְּׁמיֵ־שׁמָיַםִ

וְאַרְצוֹת טְרָשִׁים.

נְכָדֵינוּ הַקְּטַנִּים

טְהוֹרִים מְאֹד,

הַלֵּילוֹת טֶרֶם הֶעֱכִירוּם.

אֲנִי שָׂם פָּנַי עֲלֵיהֶם,

מַתִּיז אֲבַק־אַהֲבָה עֲלֵיהֶם

מִתּוֹךְ צַנְתְּרוֹת־זָהָב

עַתִּיקִים.

*מאסופת שירי יהודה ויצנברג ניב

הַבֹּקֶר

נִזְכַּרְתִּי

שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי

בֵּן 14 לְעֵרֶךְ,

אִמִּי קָנְתָה לִי

מְכוֹנַת-כְּתִיבָה,

בְּנִגּוּד גָּמוּר

לְדַעְתּוֹ

שֶׁל אָבִי.

נִרְאֶה שֶׁכְּבָר

אָז הֶאֱמִינָה

בִּיכָולְתִּי

לִכְתֹּב.

*מאסופת שירי יהודה ויצנברג ניב

*

הָרָצוֹן
הַגָּדוֹל שְׁבִי
לִכְתֹּב

אֵינוֹ מְכַסֶּה
עַל רִפְיוֹן
הָרוּחַ.

הוּא צָף
לִפְרָקִים
דָּרוּךְ-כְּאֵב

וּבוֹלֵם 
את זִכְרוֹנוֹתַי
בְּעוֹר-שִׁינָּיו.

*מאסופת שירי יהודה ויצנברג ניב

מְרַחֵף מֵעֲדָנוֹת
בֵּין חַלּוֹנוֹת הַשְּׁכֵנִים,

אֲנִי שׁוֹאֵב
הֲנָאָה פֶּרְוֶרְטִית
מִן הַהֲצָצָה בְּרִגְעֵיהֶם
הַכִּי-אִישִׁיִּים,

מִסְתַּכְּלִים בַּטֵּלֵוִיזְיָה,
אוֹ סוֹעֲדִים לִבָּם.
מִשְׁתַּעִים בְּשִׁיחָה קַלִּילָה,
אוֹ מַתְנִים אֲהָבִים.

לֹא חוֹשְׁבִים בִּכְלָל עָלַי,
שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת מִתַּחְתָּם.

מִתְגּוֹשֵׁשׁ בִּמְקוֹמָם
עִם הַמַּלְאָךְ,

עוֹלֶה וְיוֹרֵד
בְּסֻלַּם-הַמִּלִּים.

וְכָל מָה
שֶׁעוֹבֵר עָלַי
בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם
שָׁוֶה כִּקְלִפַּת-הַשּׁוּם.

שֶׁהַחַיִּים
הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי
מַתְחִילִים ונִגְמָרִים 
בַּכְּתִיבָה 
שאֵין לִי שְׁלִיטָה 
עָלֶיהָ.

שֶׁאֲפִלּוּ
הַשְּׁכֵנִים מִתַּחְתַּי
לֹא יוֹדְעִים
בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת זוֹ
מָה אֲנִי כּוֹתֵב
מֵעֲלֵיהֶם.

1
לֹא רָצִיתִי
שֶׁתְּאַבֵּד מְקוֹמְךָ

הַשָּׁמוּר לְךָ
מְדוֹרֵי-דּוֹרוֹת:

קְצתָ עיָףֵ
אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה.

הָעֵינַיִם שׂוֹרְפוֹת לִי
וְהַלֵּב נִשְׁכָּב פְּרוּשׂ־זְרוֹעוֹת
עַל הַמִּזְרָן.

יוֹם קָשֶׁה עָבַר עָלַי הַיּוֹם:
אֲנָשִׁים רַבִּים,
מְהוּמָה גְּדוֹלָה.

עֵרָנִי מְאֹד
אֲנִי שׁוֹכֵב לְצִדֵּךְ,
נְשִׁימוֹתַיִךְ הַקְּצוּבוֹת
בְאָּזנְיַ.

*

יֵשׁ לִי

בַּנְק מִלִּים בַּבַּיִת.

אֲנִי לֹא צָרִיךְ

אַף אֶחָד שֶׁיְּמַלֵּא

אֶת בְּדִידוּתִי.

שָׁלוֹם,

אֲנִי הוֹלֵךְ לִקְרֹא בַּבַּיִת

אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי:

שִׁירִים שֶׁל נָתָן יוֹנָתָן,

לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג,

אָמִיר גִּלְבֹּעַ,

דַּלְיָה רַבִּיקוֹבִיץ,

דוִד פוֹגֶל.

אֵלֶּה הֵם

פִּנּוֹת הַשָּׁקֵט

שֶׁלִּי.

1.

בַּלַּיְלָה

כְּשֶׁמְּשֻׁלָּחִים הַזִּכְרוֹנוֹת,

הֵם מְטַפְּסִים עַל הַכְּתָלִים

וְזוֹעֲקִים בְּפֶה כּוֹאֵב

אֶת הַ"קַדִּישׁ".

לֹא הִכַּרְתִּי

אֶת אָחִיךְ שֶׁנָּפַל,

אֲבָל דְּמוּתוֹ בּוֹעֶרֶת בְּתוֹכִי

בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים

כְּגַחֶלֶת.

2.

בְּכָל יְקִיצָה

יֵשׁ שְׁמִינִית שֶׁל חֲלוֹם.

לֹא הִכַּרְתִּי

אֶת אָחִיךְ שֶׁנָּפַל.

הוּא שֶׁהָיָה

יָפֶה וְגָבֹהַּ

וְנֶאֱצָל מִן-הַיְּסוֹד,

נִשְׁבַּר כְּמוֹ עָנָף יָבֵשׁ

בַּמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה הַזּוֹ

וְצָנַח אֶל קִבְרוֹ.

3.

רַק לָרְחוֹקִים

בֶּאֱמֶת יִקְסֹם הַמָּוֶת,

שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ הַכְּאֵב

קַמְתְּ וְעָלִית.

לֹא הִכַּרְתִּי

אֶת אָחִיךָ שֶׁנָּפַל.

עִם זֹאת, בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים
אֲנִי חָשׁ שֶׁהוּא בְּתוֹכִי, בְּדָמִי
וְבְדוֹמֶה לָךְ כוֹאֵב 
אֶת נְפִילָתוֹ
בְּדוּמִיָּה.

*היום - ה-9 לאוקטובר. יום נפילתו של אחיה של אשתי, משה שוסטר ז"ל 
(שלא הכרתיו) אשר נפל במלחמת יום כיפור ברמת הגולן.