בְּכָל לֵב אֶת הַמַּיִם
בְּכָל לֵב
שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֵי |
הַשָּׁמַיִם נוֹסְעִים מֵעָלַי שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת |
פִּתְאוֹם הֶחְשִׁיךְ וְהַתְּכֵלֶת שָׁקְעָה בֵּין שַׂעֲרוֹתַיִךְ הַזְּהוּבוֹת.
וְהָיָה שֶׁקֶט כְּזֶה וְהָיָה רֵיחַ כְּזֶה וְהַכָּל חִכָּה לִי בִּדְחִילוּ שֶׁאַתְחִיל לִכְתֹּב
וַאֲנִי שֶׁלְּצַיֵּר אֵינִי יוֹדֵעַ יָכֹלְתִּי בְּרֶגַע זֶה לְשֵׂאתֵךְ בְּמַחְשְׁבוֹתַי אֶל קִרְיוֹת הַיָּם הַמּוֹרִיקוֹת
וְלַחֲשֹׁב וּלְדַבֵּר וּלְהָרִיחַ אֶת זְהַב הַשְּׁקִיעָה הַמֻּפְלָא בֵּין שַׂעֲרוֹתַיִךְ.
|
עֹנֶג-הַשַּׁבָּת שֶׁלִּי, |
רְחוֹבוֹת, הָעִיר בָּהּ גָּדַלְתִּי מְאַמֶּצֶת אוֹתִי אֶל לִבָּהּ כְּמוֹ אִמָּא רְחוּמָה, וּמַבִּיטָה בְּעֵינִי.
מִקְּצָת הָרְחוֹבוֹת שֶׁהִכַּרְתִּי שִׁנּוּ מִתְאָר. הָאַסְפַלְט נֶחֱרָךְ מִשֵּׂיבָה טוֹבָה, רַבֵּי-קוֹמוֹת כְּמוֹ הִצְטַמְּקוּ.
הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי מִתְחַקֶּה בְּסַנְדְּלֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ אַחַר טְבִיעוֹת הַצְּעָדִים שֶׁל אָז, מַתִּיר לְעַצְמוֹ אֶת הַדְּמָעוֹת. |
קַח בַּצָּהֳרַיִם אֶת חֲלוֹמוֹתֶיךָ אִתְּךָ. מָצָא מִגְרַשׁ-מִשְׂחָקִים עִם נַדְנֵדוֹת ועִם עַרְסָלִים מֵעֵץ
וְתֵן לָהֶם לְשַׂחֵק וְתֵן לָהֶם לָרוּץ מִסָּבִיב כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָשֶׁבֶת וְלִקְרֹא בְּשֶׁקֶט.
אַחֲרֵי זֶה תָּרוּץ הַחוּצָה עִם פֵּיגָ'מָהּ וֶאֱלוֹקִים הַטּוֹב יִרְדֹּף אַחֲרֶיךָ לְהַשִּׂיגְךָ וּלְהַחֲזִירְךָ אֵלָיו,
וְלֹא יַעַזְרוּ לְךָ אָז הַבְּעִיטוֹת וְלֹא תַּעֲזֹר לָךְ אָז תְּחִנַּת-נַפְשְׁךָ.
|
הַלַּיְלָה מְצָאתִיךָ
שׂוֹרֵט בְּצִפָּרְנֶיךָ
כֵּן, אַבָּא, נַעֲלַיִם, מִלּוֹת-אַהֲבָה שֶׁלְּךָ,
זֶה מַשְׁלִיכֵנִי אָחוֹרָה, כְּמוֹ בְּמִנְהֶרֶת-זְמַן,
אֵיךְ, עִם בָּרָק לַח בָּעֵינַיִם, הָיִיתָ מִתְנַפֵּל רִאשׁוֹנָה |
1.
עִם חֲלוֹף הַשָּׁנִים, אֲנִי מְקַבֵּל אֶת תָּוֵי-הַפָּנִים שֶׁל אֲבִי הַמָּנוֹחַ.
בַּסּוֹף, כְּדֵי לְהִזָּכֵר, יַסְפִּיק לי מִן-הַסְּתָם מַבָּט חָטוּף אֶחָד בַּמַּרְאָהּ
כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִשְׁלֹף מדי פַּעַם בפַּעַם אֶת תְּמוּנָתוֹ מִכִּיס-הַחֻלְצָה.
2. בְּרִגְעֵי-הַדַּחַק, לְעִתִּים אֲנִי מוֹצֵא לְנָכוֹן לִבְרֹחַ לְזִכְרוֹן הַחַי עַל אֲבִי הַמֵּת.
וַאֲנִי נִזְכָּר אֵיךְ הָיָה מְחַתֵּל בְּאַהֲבָה אֶת כַּפּוֹת-רַגְלִי וְעוֹטְפָן בִּשְׂמִיכַת-פּוּךְ כְּדֵי שִׂיחָם לִי.
הַמִּטָּה, מִטָּתִי, קְטַנָּה הָיְתָה עָלַי, יֶלֶד מְגֻדָּל שֶׁכְּמוֹתִי
וְהָרַגְלַיִם, רַגְלַי, צָפוּ מֵאֲלֵיהֶן תַּחַת שְׂמִיכַת-הַפּוּךְ כְּמוֹ הָיוּ לָהֶן חַיִּים.
3. חֲלוֹם רָחוֹק, כְּמִין סֶרֶט שָׁחֹר-לָבָן שֶׁאֲנִי צוֹפֶה בּוֹ יְחִידִי.
אַבָּא נִצָּב בְּקִדְמַת-חֲנוּתוֹ, גַּבּוֹ מִתְנַכֵּר אֶל הֲמֻלַּת-הָרְחוֹב.
עַיִן אַחַת צוֹפִיָּה אֶל הָעוֹבְרִים-וְשָׁבִים, עַיִן שְׁנִיָּה, אוֹהֶבֶת, עָלַי.
בְּמַבָּטוֹ הַמְּצֹעָף אֲנִי קוֹלֵט חֲלוֹמוֹת וְשִׁבְרָם:
נוֹגַעַת לַלֵּב כַּמּוּת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְמַמֵּשׁ בעודו חי. |
בגְדֵי הַחֹרֶף מוּצָאִים מִן הָאֲרוֹנוֹת.
אֲנִי לֹא סוֹבֵל אֶת רֵיחַ הַנַּפְטָלִין, תְּנִי וְאֶעֱזֹר לָךְ אֲנִיחֵם בְּסֵדֶר מוֹפְתִי עַל מַצְּעֵי הַמִּטָּה: שְׂמָלוֹת לְחוּד, חֻולְצוֹת לְחוּד, מִכְנְסֵי הַגַּבַּרְדִּין.
בֵּין לְבֵין אֲנִי תּוֹפֵשׂ עַצְמִי חוֹשֵׁב |
אֲנִי מַגָּף
בְּלוֹרִיתִי לַעֲבֹד.
לָקַחְתִּי לְעַצְמִי
לְאוֹר-כָּךְ אֲנִי חוֹזֵר בָּעֶרֶב הַבַּיְתָה קַל יוֹתֵר. .
|