עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    תנו לי לרדת תנו לי לצאת ...

    הבלוג של ערן פוקס Remember my name...

    ארכיון : 7/2012

    5 תגובות   יום חמישי, 19/7/12, 10:45

    לא בכל יום יוצא לפגוש זמרת כל כך רבגונית כל כך מלאת שמחת חיים וחום ואהבה שגם סיפור חייה הוא סוג של יומן מסע מרתק מקצה אחד של העולם לקצהו האחר.

    כשקיבלתי את הכרטיסים לא ידעתי בדיוק מי היא טניטה, השם היחיד שזכרתי היה טניטה טיקאראם שזכורה כאן בארץ עם הלהיט "Twist in my sobriety",כשהגעתי לזאפה עם אלי הזאפה כבר היה מלא עד אפס מקום ועוד הגענו מוקדם.

    לקח עבור כל מי שמתעתד ללכת למופעי ישיבה: תגיעו שעה קודם! תוכלו בזמן שאתם מחכים לתחילת המופע לנהל שיחה טובה לשתות משהו ואולי אף לאכול משהו,תלוי היכן מתקיים המופע...

    מאחר ולא לאלי ולא לי יש מושג בפורטוגזית או ספרדית או לטינית יכולנו בעצם להנות מהמקצב הלטיני והקול האדיר של טניטה - כן,כתבתי טניטה אך לאחר המופע עשיתי חיפוש ולא מצאתי אותה,למזלי חברת "שמיים" שמפיקה את סדרת המופעים ג'אז חם,העלתה סרטונים ליוטיוב ושם גיליתי בפעם הראשונה שבעצם לזמרת קוראים נוריה (Nuriya).

    החלטתי שכדי לתת סקירה טובה על ההופעה,לא אוכל לעבור על רשימת השירים מההופעה,אלא אצטרך להעמיק ולחפור ולהביא קצת מעבר לסיקור הופעה רגיל.

    אז קצת על נוריה (מתוך האתר שלה http://www.nuriyamusic.com)

    הסיפור של Nuriya מושרש לפני שלושה דורות, במשפחתה היהודיה שמוצאה במזרח התיכון.
    משפחתה של נוריה,יהודים שנמלטו מהמדינות שלהם, עיראק וסוריה, בין השנים 1920 ו-1940 בשל הרדיפות הדתיות.
    כולם היו בדרכם לארה"ב עם זאת, רובם נותב מחדש ונשלח למקסיקו, כמו כן לארה"ב מכסות ההגירה היו מלאות.
    חלקם הצליחו לנחות בניו יורק, שם הם נשארו, ואחרים עברו לגור בלוס אנג'לס.

    נוריה נולדה במקסיקו סיטי וגדלה בין מקסיקו, לוס אנג'לס וניו יורק, השנים המעצבות ביותר שלה שפעו מוסיקה מהמזרח התיכון, מקסיקו וחלקים אחרים של אמריקה הלטינית, האיים הקאריביים, ספרדית פלמנקו, ואירופה הקלאסית.

     המסורות המוסיקליות העמוקות הללו יחד עם האמנות החזותית שלהם, הוחדרו על ידי אמה, שהיתה נחושה כיצד לעצב איך נפשה של נוריה תתקשר עד סוף חייה.

    קרובי המשפחה המבוגרים של נוריה גם הטביעו את חותמם עם ניגון תמידי שלתקליטים ערביים ישנים שירה של פיזמונים (תפילות שחוברו למנגינות של מוזיקה חילונית) במפגשים משפחתיים.

    הסבא העיראקי שלה בפרט, ערך לה הכרות עם הצבעים של התרבות המזרח תיכונית.

     לעתים קרובות הוא סיפר סיפורים על הקיץ בארץ הישנה, ​​כאשר הגאות נמוכה. האי ייצא במרחק קצר מהחוף, שהפך ביתם של סעודות ומפגשים של נגנים ורקדניות בטן.

     בבית שלה ושל משפחתה,הפכו התרבות הלטינית ותרבות המזרח התיכון מלאות החיים שלובות זו בזו - כור היתוך של תרבויות שונות זו מזו אך מלאות חיים וחום.

     נוריה מספרת שאפילו במטבח אצלה ניתן לראות את הפיוזן בין התרבויות: "שווארמה עם סלסה ו- טאקו עם טחינה"

    קסם הילדות שלה עם ערבסקות מליסמטיות של אום כול ת'ום ואגוסטין לארה מעולם לא עזב אותה.

    וכך היה עם צלילים, טעמים, וזיכרונות אלה שבהמשך כיוונו אותה ללימודי מוסיקה עתיקה ושיעורי ריקוד.

     לא משנה מה היא למדה, היא תמיד הביאה איתה את אותם אלמנטים משפיעים.

     מאוחר יותר בשנות העשרה שלה ובמכללה, היא למדה אופרה וג'אז.

     עם ידע טכני חזק יותר, היא נטשה אופרה וג'אז, והיא נמשכה בעוצמה חזרה לשפות המוסיקליות הלטיניות, והמזרח תיכוניות שהשתלבו בטבעיות ביחד לפני זמן רב.

    סקרנות הנדודים שלה, לוקחת אותה לכל רחבי העולם כדי ללמוד לנגן.

     דוד קואנדו, חבר ותיק ומורה, שלחו אותה לקובה ללמוד מוסיקה מחול פולקלור ועם הבובות של מאנטאזס.

    בישראל עם יאיר דלאל היא למדה את המנגינות העבריות והערביות העתיקות שנתנו השראתם על חלק ששמעו אותם בחצי הדרך על גבי הגלובוס במוזיקה האפרו-קובנית.

     מועשרת על ידי החוויות האלה, היא המשיכה לפריז בשנת 2007 לסיור באירופה כמלחינה שותפה וזמרת, הופיעה לפני אלפים עם קרקס בבילון  ו- 3W, בצרפתית, ספרדית, ואנגלית.

    אירופה הפכה לעוד בית עבור נוריה שם הצטלבו דרכיה עם מוסיקאים ומלחינים רבים עמם היא ממשיכה לשתף פעולה.

    נוריה מציינת, "זה הקיום הצועני, ללקט מה שמרגש אותי יותר מכל בכל מקום שאליו אני הולכת, זה מה שעולה במוזיקה שלי ומחול. זה מה שנתן השראה לאלבום שלי "Tanita" - "הצועניה הקטנה"

    כאן, הכנסתי לצלילים את המילים, המסעות, הצבעים, והגילויים כי הם ניסיון החיים שלי עד כה ... "

     

    אכן,במופע של נוריה מתחברים להם מזרח תיכון,ג'אז לטיני,פלמנקו,מוסיקת האיים הקאריביים ואפריקה וגם מוסיקה קלאסית.

    נוריה מרקדת על הבמה בקלילות חתולית,עיניה הירוקות בורקות ומשדרות חום ואהבה לקהל,פה ושם היא גם אומרת מילה שתיים בעברית ומקבלת בחזרה מהקהל חום ואהבה.

    נוריה מספרת לקהל שהישראלים כפי שהיא רואה אותם מאוד אוהבים קצב ולמחוא כפיים מאחר וגם זה סוג של קצב.

    היא מציגה את חברי הרכב Latin Group שמלווים אותה בסיבוב ההופעות שלה בארץ ותשמח להעניק חתימות ביציאה על גבי הדיסקים שלה שיימכרו שם.

    אלי ואני היינו חייבים למהר הביתה אז לא הזדמן לי לרכוש את הדיסק של נוריה - טניטה אבל תודה לאל שקיים MySpace!

     

    סיכום שלי: רוצו לראות ולשמוע! חויה חובקת עולם

    בסרטון הבא שמצאתי תוכלו למצוא את המועדים הבאים שבהם נוריה תופיע: (הראשון מהם חל הערב)

    http://www.youtube.com/watch?v=cJtGMJrT7_M

     

    כמו כן,תתקיים סדרת ג'אז חם במהלך השנה הקרובה:

    http://www.youtube.com/watch?v=FRF8QqgMwD0

     

    על קצה המזלג איך נראית הופעה של נוריה:

    http://www.youtube.com/watch?v=SeIFOOrZ4qI

     

    נוריה מספרת על עצמה:

    http://www.youtube.com/watch?v=v5un7kG2hOM

     

    האתר הרשמי של נוריה:

    http://www.nuriyamusic.com

     

    מייספייס:

    http://www.myspace.com/NuriyaAlmaya

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      2 תגובות   יום שלישי, 17/7/12, 11:09

      יום שני 17.7.12 עשר בערב,הבייביסיטר הגיעה ואנחנו יוצאים.

      אני חושב כל הזמן שאולי היינו צריכים לצאת מוקדם יותר כי בכל זאת תמונע זה לא הבארבי,אבל מבין שלא ניתן להחזיר את הזמן לאחור.

      הגענו! השעה עשר ורבע והתמונע מלא מקצה לקצה אין מקום ישיבה אחד פנוי וכך אשתי ואני מוצאים עצמנו עולים במעלה גרם המדרגות להתמקם.

      שמתי לב שדלת המעבר לאולם ההצגות פתוחה וביקשתי מאחד מאנשי תמונע להוציא שני כסאות,למזלי הוא הסכים כל עוד לא נחסום את דלת המעבר. בהמשך אגלה,שאולי זה נוח לשבת על כסא יותר מאשר על מדרגות ברזל,אבל כשכל כמה דקות עולה ויורד איזה צלם זה כבר די פוגם בהנאה.

      בינתיים עד שתתחיל ההופעה אני שם לב שהבירה והאדממה זורמות לשולחנות,ריח של טיגון ממלא את חלל האויר והקהל מתחיל לאבד את סבלנותו,בכל זאת המקום מפוצץ ואין מצב שייכנסו עוד אנשים...

      בסביבות עשרה לאחת עשרה הקהל כבר מתחיל למחוא כפיים כדי לזרז את ג'ודי והחבר'ה שיעלו כבר לבמה.

      כנראה שזה עזר כי ג'ודי עולה לבמה מלווה באיל פיק- גיטרות וקולות,יובל פיק- בס וקולות ומתן בן צבי- תופים וקולות.

      ללא הקדמה מיותרת מתחילים עם השיר הראשון "אשמה",איני יודע אם זה המיקום שבו ישבנו או הסאונד אבל לא הבנתי מילה ממה שהיא שרה וכל הזמן היו לי צססססט באוזניים, חשבתי לעצמי שאולי בגלל שמדובר בשיר ראשון אז יש מצב שהסאונדמן צריך לעשות כיוונונים קלים להמשך אבל זה לא ממש השתנה גם לא בשיר השני "עוד אחד" והשלישי "אי הבנות" - שיר רוק לסבי שמאיר בפניי את העובדה שרוב הטקסטים בשירים הם בעצם שירה לסבית רק עם סגנון פעם רוקי פעם פולקי ופעם מעורבב,זה גם הבהיר לי מדוע יש יותר בנות בקהל.

      איל פיק נראה כאילו אינו שייך למופע מסוג זה,הוא נראה כמי שרוצה לפרוץ קדימה כרוקר,אבל נשאר מאחור כגיק של השכבה,אני מניח שעוד נשמע עליו בהזדמנויות אחרות...

      לשיר הרביעי "בלי עצירה" היא מזמינה את האורח המיוחד הראשון שלה,שגם היה אחראי על הפקת האלבום,יהוא ירון.

      חשבתי לתומי שאין מצב שגם כאן תהיה בעיה של סאונד,כי בכל זאת יהוא הוא יותר כריזמטי על פניו,אבל התבדיתי וגם את יהוא לא ממש שמעתי בבירור. מסתבר אגב שיהוא וגו'די למדו ביחד בבית הספר התיכון והיא לא ידעה זאת עד שהתחילו לעבוד על האלבום.

      גו'די מעלה לבמה עוד שני חברים,עידית מינצר- חצוצרה (בהמשך היא תעלה עם קרן יער) ובוריס מרצינובסקי- אקורדיון לביצוע השיר "נמלים קטנות" ביחד עם יהוא שנשאר על הבמה. אני מניח שאם הסאונד היה נקי אז התוספת של כלי הנשיפה היתה מרשימה אבל כל מה שאני הרגשתי היו צרימות באוזניים שגרמו לי לחשוב על נטישת ההופעה אבל מאחר וידעתי שדן תורן אמור לעלות ולהופיע החלטתי להמשיך.

      נפרדים מיהוא ועידית ובמקומם עולה חבר נוסף,צח דרורי- פסנתר,בוריס נשאר עם האקורדיון ומבצעים ביחד את "הנה אני".

      אני חייב לציין ששמעתי את שירי האלבום לפני ההופעה ואיכשהו לא הקשבתי למילים,המילים יפות,מבטאות אהבה,חששות,מציאות,קושי באהבה חד מינית,המלל באמת מצויין ואחראי לו דן תורן שעזר לג'ודי בכתיבה של השירים, בכיוונון שלהם,בשפה שלהם ומיד לאחר שמסיימים את "הנה אני" מזמינה גו'די את דן לשיר "בוסטון" שמבחינתי הוא די שיר להיט.

      דן תורן מנצל את הבמה כדי לקדם את אלבומו החדש שהוא מעין סיפורת מלווה במוזיקה ומיד מבצעים קטע מהאלבום שנקרא "חתול אחד".

      דן וג'ודי מבצעים את "אימפריות נופלות" של דן,גם קולו של דן לא ממש נשמע ונראה כאילו הוא מתאמץ אך ללא הועיל,מזל שקטע הקריאה שהיה קודם היה ברור וכן שהמפוחית הפעם נשמעת היטב בניגוד לקודם.

      מגיעים לשיר העשירי "זה לא אותו אתה",נפרדים מדן ובשיר הזה כל החברים כבר על הבמה,כולל נמרוד טלמון- טרומבון.

      ממשיכים עם עוד שני שירים "אף אחד לא" שיר קצבי מאוד ו"רעש לבן" שגורם לי לרצות לשמוע שקט שחור - כל כך שונה מהעיבוד באלבום שבו הכל נשמע יחסית טוב אך בהופעה כפי שציינתי,היה צורם ולא נעים.

      ההופעה מסתיימת הקהל מחכה לעוד אני כבר חושב שהגיע הזמן ללכת,אבל מה לעשות חשתי שאבגוד בקהל הקוראים אם לא אסקר עד הסוף.

      ג'ודי חוזרת להדרן לבד לגמרי עם גיטרה אקוסטית ומכשיר הלופים ומבצעת גירסת כיסוי ל"Somebody That I Used to Know" - אין ספק שזו נקודת אור במופע אולי כי השיר עצמו טוב,ג'ודי מתמודדת יפה עם הנגינה,השירה והמעברים בלופים - קטע לולייני לדעתי שעובר בהצלחה. מצטרפים אליה הבסיסט,יובל פיק ועידית מינצר עם קרן יער לביצוע של "ימים אחרונים" ודווקא בשיר הזה אני מרגיש סוף סוף שאני מסוגל לשמוע את ג'ודי בבירור וגם להינות.

      לשיר האחרון בהחלט "האגם הנעלם", מוזמן דן תורן, סולו תופים קטן של מתן בן צבי וסוף.

      גו'די מקבל זר סייפנים גדול ובכלל כל קידמת הבמה מתמלאת בזרים קטנים של פרחים שנראה שאמא של ג'ודי דאגה להביא מבעוד מועד.

      איני רוצה להשמע קוטל אז אאשים את המושג "הופעת השקה" - כבר כתבתי על כך בעבר... הופעות השקה הן או שחור או לבן - אין אפור - או שההופעה סופר מוצלחת או שלא.

      דבר נוסף שחשבתי עליו,הוא שלמרות כל הכשרונות שעלו לבמה הם לא ממש הצליחו לחפות על חוסר הקול של ג'ודי ואני לא טוען שהיא היתה צרודה,פשוט לא הרגשתי שעומדת מולי זמרת.

      אני חושב שאשם נוסף הוא תאטרון תמונע שהכניס יותר אנשים מאשר יכול היה להכיל. זה מראה על זלזול בקהל שמשלם ממיטב כספו ובסוף מוצא עצמו יושב בצד על גרם מדרגות מברזל מחוספס מאחורי הרמקולים ובתנוחה לא נוחה.

      אז לא רציתי לשים ציון 1 שהוא הנמוך ביותר , אבל באמת שהבטחתי לאשתי ערב מהנה ובסופו של דבר נשארנו עם זכרון של ערב מענה.

      עוד על ג'ודי ענתבי

      http://www.myspace.com/judyantebi/music

      ראיון אישי בחבית הדגים

      עוד על הפרוייקט החדש של דן תורן

      http://www.dantoren.com/

      דרג את התוכן:

      הציון שלי: 2 מתוך 5

        פרופיל

        eranfox
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS