פסטיבל תרבות של שלום נפתח ביום שני האחרון עם מופע מרגש בו הפסנתרן ממוצא אלג'יראי, מוריס אל מדיוני מארח את להקת דיאלנא" ששניים מחבריה אף חברים עמו בTRIO שייסד לפני מספר שנים.

הפסטיבל נפתח עם דברי פתיחה קצרים של אלי גרינברג שבשלוש מילים סיכם: "השלום כבר כאן"...

לבמה עלו חברי להקת דיאלנא שפירושה שלנו - ההתייחסות כאן היא לסגנון המוזיקה שמושפע מאוד מהמוזיקה האנדולוסית המגיעה מהתרבות הצפון אפריקאית.

חברי הלהקה:

חגי ביליצקי - קונטרבס

הלל אמסלם - כלי הקשה

אלעד לוי - כינור

חנן קדוש - עוד

הלהקה מבצעת שני קטעים מדהימים תוך כדי איצבוע מטורף על הקונטרבס,העוד והכינור עם עבודת תיפוף אנרגטית על הדרבוקה.הקהל מבוגר בעיקר ונראה שהוא מחולק לכאלו שהגיעו מצפון אפריקה לכאלו שהגיעו דווקא מאירופה והייחודיות במוזיקה האנדולוסית היא לקיחת הכלים הכל כך אירופאים והפיכתם לכלי נגינה מזרחיים - אני בטוח שהאירופאים לא חלמו שאפשר לנגן על כינור כשהוא עומד ולא שוכב...

הקטע הראשון שפותח את ההופעה נקרא Sahli עבודת הכינור מודגשת בו בעיקר ואלעד לוי מעביר את קשתו במהירות מצד לצד,פורט במהירות ובקלילות על הכינור ומביא את הצלילים הכל כך משכרים,המענגים המקפיצים כפי שכינור בסגנון הזה צריך להישמע. הקטע השני נקרא Atlas ואף בו יש לכינור תפקיד די מרכזי למרות שניתן גם מקום רב לביטוי גם לקונטרבס ולעוד.

אחרי שני השירים מזמין מנהיג הלהקה,חגי ביליצקי,את מוריס אל מדיוני לבמה.

מוריס נכנס כסב חביב שנכדיו קראו לו לבוא לשבת עמם סביב המדורה ולשיר עמם שירים של זכרונות ילדות.

הוא ניגש באלגנטיות מרשימה אל הפסנתר ומתיישב על קצה הכסא,צל של חיוך עדין מתחבא לו ומוריס ודיאלנא ממשיכים עם הקטע הבא.

אני חייב להודות שבתחילת הקטע חשתי שנוצר בלבול בכותרת המופע ושבעצם דיאלנא מארחים את מוריס,אך אט אט נחשפתי לגדולתו של הפסנתרן הזה שנראה כמו מלטף את הפסנתר בידיו העדינות,מדגדג את הקלידים ומוציא מהפסנתר צלילים שאף הפסנתר עצמו לא חשב שהוא מסוגל להפיק.

מוריס והלהקה מבצעים את Tucia Ramel Maya ולאחריו את Samai Andalous לבמה מצטרף אורח,יוחאי כהן,שבנוסף להלל אמסלם אף הוא מנגן על כלי ההקשה.

ממשיכים עם Bienvenue + Ahalan wa sahalan שמוכר לרבים מהביצוע של להקת שפתיים שמושמע כמעט בכל חתונה ובהמשך מנגנים את Ruhiya wa ora,בתום השיר מוריס אומר שחגי רוצה להזמין איזו אורחת וחגי אומר לו שאולי ינגנו קודם את Zidan,מוריס קצת מבולבל ושואל את חגי האם האורחת מתביישת וחגי מתעקש לנגן את Zidan קודם,מוריס מתגבר על המבוכה ומסביר לקהל בעברית שדווקא היום הוא לא שתה וזה רק בגלל שהוא שכח שלפי התוכנית ינגנו את הקטע ורק אז תצטרף האורחת.

האורחת היא דניאלה דהן שמופיעה עם מוריס מזה שנים,היא מבצעת את La Moledet תוך כדי ערבוב עברית עם ערבית עם צרפתית הקהל מריע ומוחה כפיים בכלל במהלך כל ההופעה מגיעים חברי הלהקה לשיאים מוזיקליים שמחייבים מחיאות כפיים סוערות גם במהלך הקטעים עצמם.

דניאלה נפרדת מוריס והלהקה וממשיכים לשיר הסיום Ana l'habek

בסוף השיר הקהל לא מפסיק למחוא כפיים ומוריס החביב אומר לקהל: "אתם PUBLIC משהו מיוחד - רואים את החבר'ה האלו חמישתם הם הזהב שלי,גם אם יציעו לי 100 נגנים לנגן איתם אני אסרב,כי לי יש את הזהב שלי כאן איתי על הבמה ואני אנגן איתם עוד ועוד."

חגי אומר למוריס שימשיכו לנגן יש הרי עוד שעה (צוחק)... אז חוזרים לנגן את שיר ההדרן Ya Maalem ובסופו מחיאות כפיים שמרעידות את צוותא.

שכחתי לציין קטע סולו של מוריס שאליו מצטרפים חגי והלל ושלושתם בעצם הם הטריו של אל מדיוני.

הקול של מוריס כנראה אינו מה שהיה פעם אך דווקא קולו המעט מחוספס מתאים לסוג הנגינה ומעלה זכרונות של ילדות בקרב הקהל,יש כאלו שנזכרים באלג'יריה ויש כמוני שדווקא נזכרים ביי שישי מול הטלוויזיה עם סרט ערבי ומעין חמימות עוטפת את כולם ומזכירה לנו נשכחות.

מוזיקת עולם היא מוזיקה שהתחילה מהאדמה מהשורשים ולאט לאט כולם חוזרים אליה לחבק אותה כמו שמחבקים אהבה ישנה או אמא...

מוריס ודיאלנא בהחלט מחזירים עטרה ליושנה אושר צרוף.

מוריס אל מדיוני, אחד האמנים החשובים בסצנת מוזיקת העולם, חתן הפרס המוערך

של ה- BBC למוזיקת עולם, לראשונה בצוותא.
מופע של מוזיקת נשמה יהודית - ערבית – אנדלוסית, מקורית ומוכרת ומהתרבות הצפון אפריקאית, במקצב אנדלוסי, רומבה, בוגי ווגי ופלמנקו.

עוד על מוריס אל מדיוני:

www.myspace.com/mauriceelmedioni‏

http://www.youtube.com/watch?v=2daUi2Ym05M

פסטיבל הביטלס החמישי נפתח כבכל שנה בהופעת גג של הMagical Mystery Tour על גג בית שטיינברג בחולון.

מטרת הפסטיבל להכיר לדור הצעיר את שירי הביטלס ולמבוגרים שבינינו לשמר את הזכרונות הטובים.

את הפסטיבל מנהל מוזיקלית יואב קוטנר שהצליח להביא השנה לפסטיבל כמות אדירה של אמנים.

הפסטיבל נפתח ביום חמישי 17.05.2012 בשעה 18:30 בדיוק בריטי להפליא,כפי שנכתב בפרסומים השונים כשחברי

להקת הMagical Mystery Tour כבר תפסו מקומם על גג בית שטיינברג,השמש ברקע מעליהם מתכוננת לשקיעה וקהל

מעורב של הורים וילדים מביט בהם מלמטה תוך כדי ריקוד או סתם ישיבה/שכיבה על פופים ענקיים שהוצבו על כר הדשא

בכניסה לבית שטיינברג.

חברי הלהקה:

אורון קוריצ'ונר – גיטרה ושירה

עופר פופ-קורן – בס ושירה

שיקו פלדמן – גיטרה ושירה

קובי סנדהאוס – קלידים ושירה

אספיס רייז – תופים וקולות

השנה נוספו ביתני מזון ובירה מחוץ לבית שטיינברג וכן תמונת ביטלס ענקית ללא הפרצופים כך שניתן יהיה להצטלם כג'ון,פול,ג'ורג' או רינגו.

נוספו בתוך בית שטינברג דוכנים לממכר חולצות ביטלס ועזרי לבוש נוספים בסגנון וכן דוכנים עבור ילדים שמכרו כלי נגינה ראשונים ואף בגדי תינוקות.

שלושה עשר שירים ניגנו ושרו חברי Magical Mystery Tour,נדמה לי שמדובר בפחות שירים משנה שעברה אך מצד שני

גם היה חם מאוד ולח מאוד וגם אחריהם היה D.J. steven שהריץ סט שירי ביטלס ואחריו הרכב נגנים צעירים,בוגרי בית שטיינברג למוזיקה.מתוך הופעת הגג

במהלך חמישי ושישי הופיעו אמנים רבים עם ביצועים שלהם לשירי הביטלס:

אפרת גוש,דנה ברגר,יובל בנאי,מאור כהן,חמי רודנר,אליאל אבקסיס ואדם בן עזרא,ירמי קפלן, אדם בן עזרא וניר גבע,דניאל סלומון,דני סנדרסון וכפיר בן ליש,דנה עדיני,מני בגר,שלמה גרוניך,אסף אמדורסקי,רות דולורס וייס ועוד רבים וטובים...

כמו כן, הוקרנו סרטים בכיתות הלימוד השונות בהשראת הביטלס.

ביום שבת בבוקר באיחור ישראלי לגמרי,נפתח המופע המסיים של פסטיבל הביטלס.הביטלקידס - מופע לילדים בעיקר שבו

להקת הMagical Mystery Tour ארחה השנה את חני נחמיאס בביצוע לשניים משירי הביטלס YESTERDAY,

שזכור לחני כשיר הסלואו הראשון שלה וLET IT BE,ההמנון הנצחי.

חני נחמיאס משמרת את קולה הרך והנעים ואינה מאבדת טונים - חגיגה לאוזניים.

ברקע הבמה מסך גדול עליו מוקרנים קליפים של החיפושיות ועל החיפושיות מצידי הבמה בלוני ענק שעוד יתברר

בהמשך שגם להם תפקיד חשוב במופע.

עוד לפני שחני נחמיאס עלתה לבמה לשיר חילקו לילדים בועות סבון כדי שיפריחו בועות בזמן ביצוע השיר הפסיכדלי

STRAWBERRY FIELDS הקהל,הורים וילדים החל להשתחרר וילדים אף הוזמנו לרקוד ליד הבמה,

בועות הופרחו לחלל האולם הגדול בבית שטיינברג והאוירה היתה כיפית ביותר.

הגיע תורם של הבלונים והם הועפו אל עבר הקהל שהתבקש להמשיך ולהעיף אותם באוויר כי הרי הם "בלוני חופש"

אחרי מספר שירים עלו לבמה שלישיית הפיג'מות הלא הם: אילן רוזנפלד,קובי פרג' ועודד פז שלהם יש תוכנית מצליחה בערוץ הילדים.

הפיג'מות ביצעו את BLACKBIRD עם פירושים קומיים משלהם ואת CAN'T BUY ME LOVE

הקהל בטירוף חושים ועם כל זאת עוד עזרים חולקו לקהל במשך ההופעה:תופי מרים קטנים,רשרשנים,מרקסים ועוד...

עם סיום ההופעה,הקהל,הקטנים והגדולים גם יחד רקדו ברחבי האולם ולמרגלות הבמה ואורון כמעין מנהיג הלהקה חזר עם הלהקה להדרן של שלושה להיטים נוספים HARD DAYS NIGHT,HELP ולסיום HEY JUDE.

אני מאוד נהניתי והילדים היו בעננים,בכלל חשבתי על זה שהמופע הזה טוב מאוד ללימוד אנגלית מאחר והקליפים מציגים

על מה השיר או את מילות השיר בתמונות וכן ההתייחסות של חברי להקת הפיג'מות למלל של השיר BLACKBIRD,

שיר שקט שהופרע כל שניה ע"י קובי פרג' (עילוי קומי לדעתי) שצעק:

"קרא קרא - מה אתם רוצים? עורב גם הוא ציפור שחורה..."

עם סיום ההופעה יצאנו מחוץ לבית שטיינברג לאכול איזה פרצל ולהינות מסט שירים ברוח תקופת הביטלס

ולהתעמת עם משחקי חשיבה שפוזרו להנאת הציבור.

אני ממליץ בחום להגיע בשנה הבאה!

נ.ב. הערה לגבי בית שטיינברג,אין במקום אפשרות לתשלום בכרטיסי אשראי אלא רק במזומן כך שאם לא הזמנתם כרטיסים מראש...קחו בחשבון להגיע עם מזומנים או שפשוט תקפצו למרכז המסחרי הצמוד לבית שטיינברג לאחת מעמדות הכספומט.

 הMagical Mystery Tour

http://www.themagical.co.il/

בית שטיינברג חולון - במה למוסיקה חיה

http://www.holonet.co.il/shtainberg

עוד קצת על הBeatles

כאן

יום רביעי 08.05.12,לא האמנתי כמה קשה יהיה לי,למצוא פרטנר,ללכת איתו להופעה של ערן צור,אבל בסופו של דבר מצאתי.
מבחינתי,ערן צור הוא לא עוד זמר רוק ישראלי,אלא יוצר ייחודי פנומנלי,מחייה השפה העברית בדורנו(יורש מכובד למאיר אריאל ז"ל).
להופעה הגענו באיחור של שני שירים היישר ל"הג'ינס הנמוכים",שיר חזק שמתעסק בנושא הכאוב של נשים מוכות,אשר חיות עם סינדרום האשה המוכה,שגורם להן להמשיך להישאר עם הגבר המכה,כי אולי ישנו סיכוי שהוא ישנה דרכיו והוא בכלל קנאי בצורה אובססיבית רכושנית,מתייחס אליה כאל חפץ.
בהמשך ההופעה,אני מבין שגם היתה הופעת חימום,"רוצי בובה" חיממו את המופע ועליהם תוכלו לקרוא כאן.
אגב,לפי הPLAY LIST של ההופעה,שני השירים שאיתם ערן צור פתח את ההופעה הם:מורד ועל קו העימות.
הסאונד חזק וצלול,ערן צור על גיטרה בס,רם אוריון חשמלית ושי ברוך תופים - אני יודע שהולך להיות ליל רוק בלתי נשכח.
ערן צור הוא אליל בעייני,אם בזמנו,פורטיס הוכתר כמלך הרוק וברי סחרוף כנסיך הרוק,אז כנראה שאת ערן צור צריך להכתיר כאליל הרוק או כסנדק הרוק.
הקול של ערן צור הוא שילוב של רוך וחיספוס,דבש ושום,הוא מצליח בקולו להפנט אותך ואז באיוושה אחת לרסק אותך.

זה מתחיל קטן ולאט לאט מתרחב וגדל,תוספת של חושניות ומיניות והוא שוב מתנפח,גדל לממדים עצומים,כאילו עומד להתפוצץ לעבר הקהל,הוא אדום וסמוק ואגלי זיעה זורמים מעליו,זהו הקרוטיד,העורק הראשי זה שמספק דם לראש ולצוואר,של ערן צור,שבמהלך ההופעה נדמה כל פעם כאילו עומד להתלש ממקומו בשל העוצמות שערן צור משקיע בהעברת השירה.המימיקה של ערן צור מהפנטת ואני מסתכל על הקהל הרב שהגיע,כמות כזו של קהל זכורה לי מהופעות קודמות

גדולות שהיו בבארבי ת"א,של פורטיס בבכורה ל"החבר אני" והקליק בפתיחת סיבוב ההופעות לציון 30 שנה ל"אמא אני לא רוצה להיגמל".

ערן צור,הוא מספר סיפורים,את הסיפורים הקצרים הוא מלחין והופך לשירים,אותם שירים הופכים עם הזמן ללהיטים ומקומם מובטח בפנתיאון התהילה של השירה העברית והרוק הישראלי.
ערן הוא שילוב של חיים נחמן ביאליק עם אליעזר בן יהודה מעורבב עם D. H. Lawrence ויונה וולך
המיניות הבוטה בשיריו,אהבה חד-מינית,דו-מינית,יחסים שבינו לבינה לבינה לבינו לבינו,יחס האדם לעצמו ולסביבתו הקרובה,כל אלה מצליחים לקבץ להופעה של ערן צור קהל מקבוצות רבות באוכלוסייה,קהל רבגוני,צעירים ומבוגרים,סטרייטים וגייז (ואף ראיתי כמה בחורות הריוניות :),הרי זה חשוב להשמיע מוסיקה לעובר,אומרים שזה מפתח מאוד את היצירתיות והחשיבה בעתיד...)

לדעתי,ערן צור הוא אחד הבסיסטים הטובים בארץ אם לא ה... וככזה,הוא מתגבר די מהר על תקלת המיתר,שנקרע כבר אחרי השיר הרביעי,בעין הסערה ובזמן החלפת המיתר הוא מספר סיפור בגוף ראשון,על גבר שחברתו מספרת לו שזה נגמר ביניהם ושהיא בגדה בו עם אחר,הדרך בה ערן מספר את הסיפור תאטרלית משהו,מדגימה לקהל עוד תכונה בערן והיא יכולת משחק נפלאה,הקהל בשקט גומע כל מילה ולא מוציא הגה.
בסוף הסיפור מגלה גיבור הסיפור שחברתו אמנם "בגדה בגדה,אבל לפחות השאירה את חומרי הניקוי..."
אני חושב שהדגמה זו של ערן צור ליכולתו לספר סיפורים בצורה כל כך טובה ומשכנעת,תוביל אותו,מן הסתם,לקיים מתישהו,ערבי קריאה לקהל,כפי שכבר עשה בעבר אם איני טועה...
מיד אחרי הסיפור הקצר והחלפת המיתר בגיטרת הבס,ממשיכים עם קיץ,שמזכיר לכולנו שאכן הקיץ מגיע ואין טוב יותר מלפתוח אותו עם ערן צור.ממשיכים עם המכסה הירוק וערן בסוף השיר מוסיף שבמדינה כמו שלנו אין דרך לברוח מהתעסקות עם הדת/אלוהים וממשיך עם מישהו מביט בי מלמעלה ואם כבר מדברים על דת,מגיע תורו של ערב ב' כסלו,אחד השירים החזקים בנושא התאבדות,התחבטות הנפש המיוסרת בין הרצון למות לבין הכמיהה לחיים
משם לשיר אהבה שנגמרה פרפרי תעתוע - העוצמה של הצעקה אני אוהב אותך - משפט קצר בן שלוש מילים שמשום מה בעברית לא ממש משתמשים בו,כבר שנים שהאמריקניזציה משתלטת לנו על השפה ונוח לרבים לומר איי לאב יו - שגם הוא בן שלוש מילים...
עוד שיר "אהבה" על היחסים שבינו לבינה,אף הוא מתקופת כרמלה גרוס ואגנר,עלבון,לא זכורים לי הרבה אמנים שכותבים כך על מה שקורה בחיים באמת,אני חושב שיש כאן נגיעה בכאב שבדחייה,ברצון להיות אהוב על ידי מישהו ואז לפני כולם להדחות ולהינטש-שיר עוצמתי.
ממשיכים לשיר רטוב וחם,אחד השירים הראשונים בארץ בנושא הומוסקסואליות,מיד אחריו מגיע בלילות של ירח מלא אחד השירים היפים שנכתבו בארץ ווידוי קטן,ביום ההופעה ציינתי 16 שנות נישואין (תאריך עברי) ואשתי היתה חסרה לי בשיר הזה,אבל מאחר ואנו חוגגים תמיד בתאריך הלועזי אז ויתרתי לעצמי על רגשות האשם :)
השיר הזה גם חתם את השעה הראשונה מתוך שתיים של ההופעה וציין את סוף החלק הראשון ותחילת החלק השני שאליו הצטרפה רונה קינן.
גוון קולה נשמע לי קצת שונה הפעם,נראה שהיא בגרה קצת ועכשיו קולה נשמע כמו שילוב של חוה אלברשטיין ויהודית רביץ :)

לרונה יש היסטוריה עם ערן צור,כפי שמעיד ערן,הוא בחר בה שתשיר משיריו באתה חברה שלי ,מופע מחווה שהעלה לשירי יונה וולך ועכשיו נראה לו שזה הכי מתאים שרונה תתארח אצלו בבארבי.
פותחים את החלק השני של ההופעה עם כשבאתי לקחת אותה מהעננים ממשיכים עם המראות ונחיתות של רונה,רונה וערן מבצעים את עץ שהיה השיר שערן בחר עבור רונה לבצע בזמנו במופע המחווה "אתה חברה שלי" כשעוד היתה שמיניסטית
ועוד שיר של רונה,גלויה וממשיכים עם קסיוס שרונה קינן הלחינה ותמונה אימפרסיוניסטית ויורדים מהבמה.
עולים להדרן ראשון עם בחוץ,קרבות תרנגולים ומסיימים עם הוא והיא,הקהל רוצה עוד ולא מוותר,חוזרים להדרן אחרון עם תותים,שיר למבוגרים במסווה של שיר ילדים,נפרדים מרונה והפעם על באמת
ומסיימים עם כרמלה גרוס ואגנר ורם אוריון בסולו גיטרה אדיר.
מיד עם סיום השיר הקהל שמבין שאכן זה היה השיר האחרון,פונה לעבר היציאה וברק ואני מסתכלים על המחזה הזה ואומרים לעצמנו,למה אין בארץ תרבות של אפטר דה גיג,למה אי אפשר להישאר עוד קצת
לשמוע מוזיקה,איזו בירה טובה,נכון שמדובר באמצע שבוע אבל...ואולי אלו רק שנינו שחושבים ככה.

משפט אחרון לסיום,כאילו שעד עכשיו קיצרתי :),עם ההקפדה היתרה על עישון במקומות ציבוריים,בתור אחד שלא מעשן,אני חייב לציין שריח הסיגריות היה חסר לי,
הופעת רוק בלי עשן סיגריות זה מרגיש קצת כמו ללכת עם ולהרגיש בלי...אולי פשוט אצטרך להתרגל...

ערן צור

http://www.eranzur.co.il/

www.myspace.com/eranzur‏

http://bandcamp.com/tag/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%A6%D7%95%D7%A8

רונה קינן

http://ronakenan.co.il/

www.myspace.com/ronakenan‏

http://ronakenan.bandcamp.com/

רם אוריון

www.myspace.com/ramorion‏

http://bandcamp.com/tag/%D7%A8%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F

שי ברוך

תוכלו למצוא בגוגל כמויות של להקות,הרכבים,זמרות,זמרים ששי ברוך ליווה ומלווה כמתופף ונגן כלי הקשה