עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    תנו לי לרדת תנו לי לצאת ...

    הבלוג של ערן פוקס Remember my name...

    ארכיון : 2/2012

    3 תגובות   יום ראשון, 12/2/12, 02:58

    יום שבת 11.02.12 , הערב ירד ואני מקבל מסרון מתנצל: "מצטער , לא אוכל לבוא אתך , הילדה חולה..."

    איזה דפק, אני חושב לעצמי, אבל מעדיף שהילדה תבריא... סבב טלפונים קצר, מבהיר לי שכנראה אלך לבד.

     

    22:15 אני נכנס ל"תמונע" יחסית לשעה המקום די ריק, אני ניגש לבר ונשען לאחור, סוקר את הבמה:

    מסך קטן ברקע, במהלך ההופעה יוקרנו עליו וידאו ארטים שהכינה מירב שחם שגם אחראית על עיצוב עטיפת אלבום הבכורה של "גריי", "איש קטן סובל".

    לצד הבמה, שאריות גיטרה שבורה, שני חצאי סקייטבורד ומיכל התזה, אני מזהה אותם מהקליפ הרשמי "איקרוס" .

    התנהלות הדמויות בקהל מזכירה לי בר מצווה, נראה שיש יותר קרובי משפחה וחברים מקהל רגיל, אבל התחושה אינה סתמית, הרי מדובר בהשקת אלבום הבכורה של גריי שיצא ממש לפני מספר שבועות לשוק.

    אביו של עדן אטד, "חתן בר המצווה", שמסתובב בין ה"אורחים" עם חיוך מאוזן לאוזן כיאה לאב גאה, מספר לי שהוא גם אחראי על נושאי הלוגיסטיקה ושאר ירקות כמתבקש לאב שבנו בלהקה צעירה.

    השעה 23:10 ומסיבת בר המצווה מזכירה לי יותר, מסיבת סיום תיכון עם כמויות ההורים והמתבגרים שבקהל ונראה לי שאני בין האאוטסיידרים היחידים בקהל.

     

    23:15 ,חברי גריי עולים לבמה.

     

    עדן אטד - שירה ,

    יניב בין - גיטרה קלאסית ,

    נאור צוברי - קלידים ,

    יוני דויטש - בס

    דור הררי - תופים.

     

    בהמשך ההופעה עדן אטד ינגן על גיטרה קלאסית , יניב בין על גיטרה חשמלית ועזרים, אביתר מינץ על גיטרה חשמלית.

     

    השיר הפותח, מתחיל בהמהומים של הגיטרה, המבט בעיניו של יניב בין לא משדר נינוחות, נראה שישנה התרגשות, אך אני מבין שבעצם אלו הבעות פניו הרציניות של אמן, גיטריסט, שנותן את הכל עבור הפקת צלילי גיטרה מיוחדים, שונים רועמים אך שקטים.

     

    עדן אטד ,הסולן, עדיין לא בן 20 עד כמה שהבנתי, אך כבר מדגים יכולת של פרפורמר ענק.

    הוא לא ניחן בקול אלוהי או מיוחד, אבל הטקסטים שלו קשים , מורכבים עוסקים במיתולוגיה ובתנ"ך ובחיים עצמם, טקסטים עם עוצמה כל כך חזקה, מה שגרם לי בסופה של ההופעה לקנות את הדיסק , רק כדי שאוכל להתעמק יותר בטקסטים.

     

    עדן לא מתרגש מדבר, אחרי שני השירים הראשונים, מתברר שנשבר משהו במערכת התופים, עדן מושך את הזמן בחינניות ומאפשר לדוד הררי להתארגן מחדש, עדן יודע לספר שדוד בדיוק חזר מ"הבימה" שם הוא על תקן רקדן, אין ספק, דוד הררי מתופף מוכשר , בהמשך ההופעה הוא יתמודד עם מערכת תופים מתפרקת ועוד הפתעות.

     

    השירה של אטד זועקת, מייללת, לוחשת, מתפרצת , הוא תזזיתי על הבמה, קברטי, חושף לאט חזה שרירי, דרך חולצת משבצות מכופתרת, "מלך" מכנים אותו חבריו מהקהל וגם מאוחר יותר בסוף ההופעה , מכריז עליו המתופף , דוד הררי, "מלך" , "האדם השולט בוילה".

     

    סגנון המוזיקה של גריי, מושפע מרוק פרוגרסיבי , רוק שנות ה70 הקלאסי והם עושים את העבודה במקצועיות יתרה.

     

    יניב בין הגיטריסט, הוא בעיניי היתד התומכת החזקה בלהקה, השליטה שלו בגיטרות, הרצינות שהוא מפגין מצד אחד והשתוללות פתאומית בחלק מהשירים, הופכים אותו בעיניי לעמוד התווך של הלהקה.

     

    אין ספק שגם הקלידן והבסיסט תורמים את חלקם אך מתוך חמשת חבריי גריי, הדומיננטים בעיניי הם , אטד הסולן , בין הגיטריסט והררי המתופף.

     

    כמי שהחל ללמוד תופים לא מזמן, (ותודה לאשתי והילדים על הפרגון), אני נוטה בהופעות להתרכז במתופף, הפעם גם היו הרבה סיבות לכך.

     

    אם התחלתי בכך שחלק מסויים נשבר במערכת התופים כבר אחרי השיר השני, הרי שדוד הררי התעמת עם מערכת התופים בכל חלק וחלק ממנה, היתה זו מצילת הרייד שנפלה באיזה קטע, רצועת הפדאל של תוף הבס שנקרעה או נשברה או השד יודע מה, מקל תיפוף שחמק מבין אצבעותיו של הררי,אך למזלו, המתין לו מקל חדש בדיוק לפני שהתחיל סולו תופים מהיר.

    בקיצור, הררי ניהל מאבק עיקש במערכת התופים לאורך כל ההופעה וניצח, עובדה, שעם סיום השיר האחרון, לפני ההדרן , הניף את הפדאל בידיו כמצהיר: "זהו זה, ניצחתי!!!".

     

    גריי מארחים את עמית ארז, גיטריסט להקת "אטליז" ובאופן אישי, יוצר, מלחין וכותב מוזיקה מקורית באנגלית.

    גריי ועמית ארז מבצעים את שירו secret cards , כאשר לפני כן אחד המיתרים בגיטרה הקלאסית של עדן אטד פשוט מחליט להיקרע , אך זה לא מונע מעדן או משאר חברי הלהקה להפסיק ולנגן.

     

    אחרי שיר נוסף עם עמית ארז, עמית יורד מהבמה ומשאיר לעדן את הגיטרה שלו עד סוף ההופעה .

     

    בהדרן , שני שירים הראשון נקרא "צם-איקר כובל-קר" שהוא בעצם השיר האחרון בדיסק ואחריו מסיים את ההדרן וההופעה, "לא יודע איך לצאת מזה" - שיר עם הרבה עוצמה.

     

    זהו,ההופעה הסתיימה, עדן אטד מודה לקהל ומספר שהם, חברי הלהקה, מרוצים מאוד מהדיסק שהוציאו ומקווים שגם הקהל יקנה ויאהב, השעה קצת אחרי חצות וחצי, אני ניגש לרכוש את הדיסק ולהמשיך להאזין לו בדרך הביתה...

     

    רוק לא מתפשר, מילים גבוהות , פילוסופית חיים , תנך וכו' ולא שחור ולא לבן גריי (ועוד מסתבר לי ברגעים אלו ממש שזה בכלל על שם סאשה גריי, שחקנית פורנו...)

     

    ותודה לרותם ודה מרקר קפה שערכו את ההיכרות הזו ביני לבין גריי.

     

     לניתוח מעמיק על גריי אתם מוזמנים לעבור למצב הרוח מנתח את הקשר בין גריי ליהוא ירון - מומלץ!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      2 תגובות   יום שלישי, 7/2/12, 22:54

      ערב יום שני, מבחינתי ומבחינת אשתי, זהו סופו של עוד יום עבודה וטיפול בילדים - תשושים ומותשים, אנו מחכים לבייביסיטר שתופיע...

      בדרך להרצליה למועדון הזאפה, שואלת אותי אשתי: "אז מי אלה הצמד ?" , אני עונה לה: "שני חבר'ה ששרים שירים מוכרים וגם קצת חומר מקורי... כתוב שהם היו בכוכב נולד..."

      (אני חייב להודות שזו אחת התוכניות שממש לא יוצא לי לראות ולכן ההיכרות היחידה שלי עם "הצמד" היא דווקא מהיוטיוב וזה בכלל התחיל עם "מלכה באיה")

       

      21:30 בערב, התמקמנו לצד הבמה ובזמן ששירים משנות ה60-70 הנעימו את זמננו, פינקנו את עצמנו בארוחת ערב קלילה...אני חייב לציין שהמלצרית שלנו היתה מאוד חיננית ושירותית וככה העברנו את הזמן עד לתחילת ההופעה ב22:15.

       

      לבמה עולים שלושה (חשבתי שמדובר בצמד קריצה )  ,אסף שלם ונדב הופמן וגיטריסט שילווה אותם לכל משך ההופעה, יאיר אלדר (ג'נגו).

       

      השירים לקוחים מהקלאסיקות הישראליות, חלקם אף כמחווה לסרטי הבורקס של פעם והקולנוע הישראלי בכלל , כשבארץ ישראל היו צמדים כגון "הדודאים" ו"הפרברים" ומעבר לימים היו "סיימון וגרפונקל" .

      הקהל בחלקו אף מצטרף לשירה והשילוב הזה של גיטרה קלאסית , יוקללי וצמד קולות הרמוניים עם תאורה חמימה, נותן תחושה של בית, משהו אינטימי אך לא מדי, משהו חברי אך לא ממש קיבוץ.

       

      אני בדיוק נזכר, שלפני זמן לא רב, מישהו דיבר ברדיו ואמר שכבר אין מוזיקה עם כלי נגינה כמו פעם, אך מהופעה להופעה, אני שם לב שאותו אחד, פשוט טעה.

       

      אחרי ארבעת השירים הראשונים, מצטרפים לבמה מתופף ובסיסט... "אנחנו מתרחבים עם הזמן" אומר נדב שבמהלך ההופעה גם מבצע את קטעי הקישור בין השירים, בדיחות קצרות על עצמו, על אסף שותפו לצמד ועל שניהם יחד כ"הצמד".

       

      ההופעה זורמת ללא הפרעה, למרות שהסאונד די בינוני, המון בסים שלעיתים מעיקים על האוזן אבל מצד שני, הקולות המשתלבים של שני הזמרים יוצרים תחושה מאוד נעימה.

       

      נראה לי שבנפרד הם נשמעים פחות טוב , אך כשהם שרים ביחד, זו ממש חוויה והנאה צרופה לאוזן.

       

      הם ממש הזכירו לי את חנן יובל ואת אושיק לוי אריק איינשטיין , שלום חנוך ועוד רבים וטובים, יש משהו כיפי בהופעות קטנות שכאלה, הזמר או במקרה הזה הצמד, מרגיש נוח יותר ומחובר יותר לקהל והקהל הוא יודע להחזיר אהבה.

       

      לשם ביצוע השיר "לשרוק בחושך" מבקש נדב מהתאורן להחשיך את הבמה לשם קבלת האפקט המתאים ואכן זוכה להבנה ולשיתוף פעולה מלא מצדו... זה באמת מתאים לשמוע את השיר המרגיע הזה בחושך מאשר באור סנוורים.

       

      במהלך ההופעה, אסף מראה את יכולותיו המוזיקליות בנגינה על גיטרה קלאסית , יוקללי ומפוחית פה.

      נדב מזכיר לי את אדיר מילר בצעירותו כשעוד הופיע בלהקת "סברס" החולונית...

       

      באמת שילוב כזה של קולות, הוא שילוב מנצח.

      לא מדובר בעוד צמד במסיבת קריוקי, אלא בשני זמרים / מוזיקאים מוכשרים ששיתוף הפעולה בינהם הוליד את ה"צמד" שהינם.

      מיוחד וססגוני, נוסטלגי ומקורי , מרענן ואמיתי...

       

      הפריעו לי שלושה דברים בהופעה של הצמד ואני מקווה שהם יקראו את הביקורת הזה וישנו קצת ...

      הדבר הראשון שהפריע לי, הוא אופן הצגת הנגנים הנוספים... כשעלו לבמה המתופף והבסיסט, נדב הציג אותם כ"הנה עוד אנשים שבאו לנגן איתנו" או משהו בסגנון, גם בהמשך ההופעה כשכבר הציג אותם בשמות , לא ממש הצלחתי להבין איך קוראים להם...

      הדבר השני שהפריע לי, הוא סחבקיות היתר עם הקהל..., נכון שזה כיף שאמן מתייחס לקהל שלו בצורה חברית ופתוחה, אבל לעשות גרעפס ואז גם לדבר על מה שאכלת לפני ההופעה ומה היה קורה אם היית אוכל דווקא משהו אחר, לא תמיד נשמע טוב לקהל, אני אומר זאת על דעתי האישית בלבד, אבל אפשר קצת למתן את הפתיחות עם הקהל.

      הדבר השלישי שהפריע לי, היה עצם ההופעה, לקדם את הסינגל הראשון של ה"צמד" בהפקת אסף ראביד שאף הפיק את מלכה באיה,

      כשהוצג השיר , הוא לווה בכל כך הרבה דיבורים, שבמקום לשמוע את שמו "מערבולות בשמיים" , שמעתי רק את המילים "סינגל" , "מתי הקליפ" ועוד מילים בסגנון.

       

      חבר'ה, זה החלק החשוב בהופעה ,אל תעבירו אותו ככה סתם , תנו לקהל להבין שסינגל ראשון , סנונית ראשונה הם בעצם הקדמה לאלבום ראשון עם שירים מקוריים ואולי אף עם גרסאות כיסוי לשירים מוכרים... זה לא סתם עוד סינגל...

       

      ההופעה, הסתיימה ב23:20 , הקהל מבסוט, אני ואשתי שבעים ומאושרים, יוצאים חזרה לרכב אל תוך הלילה הקריר...

       

      הציון שלי, 4 מתוך 5

      תוך התחשבות בסאונד שדרוש שיפור ובשלושת הדברים שציינתי כמפריעים.

      (אגב, לאשתי הפריע שנדב שר יותר מדי עם הידיים... זה נראה לה לא ממש מקצועי...אני נוטה להסכים)

       

      בסה"כ הופעה מומלצת בהחלט!


       

      דרג את התוכן:

      הציון שלי: 4 מתוך 5

        פרופיל

        eranfox
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS