עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    תנו לי לרדת תנו לי לצאת ...

    הבלוג של ערן פוקס Remember my name...

    ארכיון : 11/2011

    1 תגובות   יום ראשון, 27/11/11, 03:27

    היכן להתחיל? בהכנות לקראת ההופעה של הTIGER LILLIES בבארבי במוצ"ש? בתודות לרותם ולמערכת דה מרקר על זוג הכרטיסים? לAuris media? לאשתי, ששוב השארתי לבד בבית ,עם שלושת הבנדיטים הקטנים? לאיציק שהסכים לבוא איתי או אולי לצ'רלס דיקנס ודוקטור היינריך הופמן?

    אז אתחיל בהתחלה וזהו...

    בדרך כלל לפני הופעה , אני משתדל להקשיב כמה שיותר לאותו אמן, אפילו אם אני מכיר את כל שיריו בעל פה שלא לדבר על אמן שחדש לי, שאז ,בכלל, אני יוצא לטיול שורשים...

    גילוי נאות, את הTiger lillies אני מכיר רק מהחצי שנה האחרונה, אחרי שYoutube הציע לי להאזין להם ,מפני שנכנסתי לקליפ של להקה עם סגנון דומה...

    אז כששמעתי שהם מגיעים לארץ הרגשתי שזה "מכוון מלמעלה" , צירוף המקרים הזה הוא לא משהו שצריך להתעלם ממנו, להופעה הזו אני חייב ללכת.

    התחלתי להאזין ולצפות בעוד קליפים וחזרתי אחורה בזמן לתקופה של לונדון בימי ג'ק המרטש ונשאבתי לקסם שבסגנון המוסיקה של הTiger lillies.

    להופעה הגעתי ממש לא מוכן ודי עייף ומרוצץ, את הבוקר ביליתי עם המשפחה בקיסריה בפסטיבל סתיו ולא נשאר לי זמן רב להתארגן , כך שלבשתי מה שמצאתי בארון ויצאתי לכיוון הבארבי.

    הגעתי ב20:45, חשבתי לרגע שטעיתי במקום ובזמן, תור שנדמה היה שהוא ארוך ,השתרך לקופה ורוב העומדים בתור דיברו רוסית, הרגשתי שיש מצב ששוב טעיתי בתאריך אך כרזות של הTiger lillies שהודבקו על הקיר בסמוך לקופה, הרגיעו אותי.

    הגעתי סוף סוף לקופה, בחורה לחוצה ולא נעימה נתנה לי כרטיס כניסה, הסברתי לה שזה אמור להיות זוגי והיא היפנתה אותי לויקטור, שהתברר מאוחר יותר שהוא ה"מנחה" של הערב.

    תודה לאל שויקטור היה שם כדי לדאוג שאקבל את הכרטיס השני...

    השעה 21:00 נכנסים...

    התפאורה הקבועה בבארבי מעולם לא נראתה מתאימה כל כך להופעה כפי שנראתה לקראת ההופעה של הTiger lillies.

    הקירות השחורים והשנדלירים השרו את האוירה הנכונה... ברקע שירים של Les negres vertes ושאר הרכבי מוזיקה צוענית או בסגנון...

    היה נדמה לי שראיתי את זוג המעצבים פראו בלאו (יש מצב לשיתוף פעולה בעתיד?) וחנה אזולאי הספרי שאיכשהו נראו לי כחלק מהתפאורה כולה, לאט לאט החלו מגיחות דמויות גרוטסקיות ומוחצנות שבסופו של דבר התברר שהן פשוט מקדמות את מופעי השטיח האדום של "בורדל טוטאל", הדמויות הסתובבו בקהל והעבירו את הזמן לקהל (שעה וקצת) עד שב22:09 עלה ויקטור לבמה והכריז: "להופעה שני חלקים עם הפסקה באמצע, בתום ההופעה יחתמו חברי הTiger lillies על דיסקים שלהם שניתן לרכוש בחוץ ועכשיו הTiger lillies"

    חברי הלהקה עולים לבמה, קריאות התרגשות בקהל, בכלל הורגשה התרגשות כללית עוד הרבה לפני שהם עלו לבמה.

    לא התאפקתי ושאלתי את אחד החבר'ה שעמדו לידי, מדוע יש בקהל כל כך הרבה דוברי רוסית והוא ענה שהם מאוד פופולריים ברוסיה ושגם היה להם שיתוף פעולה עם להקת לנינגרד שבעצמה מאוד מפורסמת שם.

    Martyn Jacques ,הסולן, מנגן על אקורדיאון, פסנתר, גיטרה, וסוג של יוקלילי. Adrian Huge-תופים,
    פרקשנס וגם.."צעצועים" (תרנגולות גומי של הספיטינג אימג', עצמות שלד,פטישי יום עצמאות גדולים סכין מרצחים ועוד), Adrian Stout- קונטרבס, טרמין
    וגם...מסור. (בכלל היה חסר לי שם מופע חימום מאת קרוזנשטרן אי פרוחוד אבל זה לפעם אחרת)

    מרטין, עם פני ליצן זועפים , שר ומנגן פעם בקולו הגבוה ופעם קולו נשמע כשל אמריקאי דרומי, במהלך ההופעה הוא מראה לנו שהוא יכול לשיר בכל מיני טונים וקולות שונים, אין ספק שהבנאדם מוכשר.

    אדריאן המתופף ,נראה לעיתים כמי שבכלל לא זוכר מה צריך לנגן אבל זה מתברר בהמשך כחלק מההופעה.

    אדריאן הקונטרבסיסט, תורם הבעות פנים וגם מימיקה שמעלה לא רק חיוך אלא צחוק גדול בקהל, אם זה בהתחפשות למלאך המוות או הנגינה על הטרמין ומאוחר יותר גם על המסור...

    לחבורה מבחר שירים, שקטים , קצביים , שמחים , עצובים, נוגעים בצד האפל של החיים , החלק הראשון של המופע מסתיים בשיר Banging in the nails והלהקה והקהל יוצאים להפסקה קצרה של 20 דקות...

    אני מודה שהחלק הראשון של ההופעה קצת איכזב , אולי כי לא הכרתי חלק מהשירים ואולי כי היו בו יותר שירים שקטים מאשר שירים מקפיצים.

     

    ב23:15 שוב עולה ויקטור ומזכיר לכולם שהTiger lillies יחתמו על דיסקים בתום המופע.

     

    החלק השני של ההופעה היה הרבה יותר משוחרר מבחינת הקהל, פתאום נדמה היה לי שמדובר בכלל במופע האימים של רוקי, כמות האבזרים הנלווים שאיתם הגיע חלק מהקהל היה מדהים, נצנצים, בועות סבון, זיקוקי דינור ועוד... בל אשכח שגם פינת איפור בחסות בורדל טוטאל דאגה להוסיף צבע למי שחפץ בכך...

    בחלק השני של ההופעה, נראה שכולם כבר מכירים את השירים ובפרץ אדיר של אדרנלין הפך כל החלק הקדמי של הקהל לחבורה קופצנית ומפזזת שעפה מצד לצד בסגנון POGO לייט...

    נראה שחברי הלהקה לא צריכים לעשות דבר מלבד קריצה פה ושם, הרמת גבה משתאה והפלת סט התופים כדי להכניס את הקהל לאקסטזה.

    בשיר Start a Fire מנסה אדריאן המתופף להעלות את המצילות באש בעוד הקהל מדליק אש משלו,החבורה האפרורית מחלק א' של ההופעה מראה לקהל צד אחר שלה, יותר שובבי.

    עם סיום החלק השני הקהל מריע בקולי קולות והחבורה עולה לעוד שני הדרנים נוספים כאשר בהדרן האחרון הם מבצעים את הגרסה שלהם לAutomn leaves.

    המופע מסתיים ב00:30  כלומר ההופעה ארכה שעתיים וחצי עם הפסקה באמצע של 20 דקות)

    ביציאה מהבארבי ניגשתי לאדריאן סטאוט הקונטרבסיסט שהיה עסוק בלהצטלם עם מעריצות ולחתום על דיסקים ושאלתי אותו מה דעתו על הקהל הישראלי, הוא ענה: One of the best, it was great

    אגב, הלהקה אינה עובדת לפי Play list כתוב אלא הכל בראש וגם פתוחים לשינויים במהלך ההופעה...

     

     

    סיכום:

    חבל שלא הכרתי אותם יותר טוב לפני ההופעה.

    הצליחו להוציא ממני את העייפות ולהכניס בי כמות נדיבה של אנרגיה.

    עכשיו אני הולך לעשות שיעורי בית למקרה שיחליטו לחזור להופיע בארץ.

     

    חוויה חוויה חוויה.


     

    הצליחו להתערבב אצלי ספרות ,קולנוע ומוזיקה גם יחד , "בית 1000 הגופות" עם "מופע האימים של רוקי" עם "צ'רלס דיקנס" עם "אוליבר טוויסט" ו"תקוות גדולות" עם "יהושוע פרוע" (או "יפתח המלוכלך") עם הresidents עם "ג'ק המרטש" ואפילו קטעים מתוך "סודי ביותר" עלו בדמיוני...

     

    בקיצור המוות מעולם לא נראה שמח כל כך והחיים מעולם לא נראו קודרים כל כך.

    אחרי הופעה כזו נשאר רק ללכת להרוג את אלוהים והשטן ולהשתין על הקבר שלהם!!!

    חגיגה אמיתית ולא רק לאוהבי הז'אנר...

     

     

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום שבת, 5/11/11, 19:17

      אתחיל בהקדמה קלה...(בעצם ארוכה)

      בתאריך 04/11/1995 , שש עשרה שנים לפני שרמי פורטיס עלה על הבמה בבארבי ת"א ,כדי להשיק את אלבומו החדש "החבר אני",יצאנו אשתי ואני להצגה: "דבר מצחיק קרה (בדרך לקולוסיאום...)" בהשתתפות תיקי דיין ועוד רבים וטובים אחרים. קומדיה של טעויות , מצחיקה מאוד. ההצגה הועלתה בבית ציוני אמריקה ובדיוק באותו הזמן המונים נאספו בכיכר מלכי ישראל לעצרת השלום הגדולה.
      היה משהו באויר , משהו לא מוסבר... , אשתי ואני סיכמנו שאחרי ההצגה נלך לכיכר - למרות שדעותינו הפוליטיות לא ממש היו שמאל ובעצם לא ממש ימין...רצינו ללכת בשביל ה"שואו" ,בשביל להיות חלק מההמולה.
      בסוף ההצגה כשהשחקנים הלכו אל מאחורי הקלעים, חשנו שקרה משהו, זה היה בגלל שפניה של תיקי דיין התזזיתית הפכו לקפואים וחיוורים כאילו ראתה רוח רפאים או משהו כזה - היא שידרה מצוקה ואנחנו חשבנו שאולי קרה משהו אצלה במשפחה וכל מיני סרטים עלו לנו בראש כי היא ממש נראתה נורא. זה היה מחזה יוצא דופן והבנו שמדובר במשהו רציני שקרה למישהו שהיא מכירה.
      יצאנו מבית ציוני אמריקה והתחלנו בהליכה לכיוון כיכר מלכי ישראל, הגענו ללונדון מיניסטור הצמוד לבית ציוני אמריקה ומשהו מוזר קרה, היה שקט מאוד ברחובות , שקט מדי.
      בבית הקפה שבכניסה ללונדון מיניסטור עמדו אנשים ובהו בטלוויזיה קטנה שהיתה תלויה מהתקרה, שאלנו: מה קרה? אך איש לא ענה.

      השקט הזה הפריע לנו מאוד,הרגשנו כמו בסדרה "אזור הדמדומים".

      התחלנו לרוץ לכיוון הכיכר, ליד קולנוע גת אם איני טועה בשמו , נתקלנו בחניך מג"ב , חלק מכוחות האבטחה במקום, שאלנו אותו : "מה קרה?" והוא היה כל כך מבולבל , ענה שאינו יודע מה קרה אבל העצרת הסתיימה...

      "הסתיימה?" שאלתי, "על מה אתה מדבר? עוד מוקדם" , הקשיתי עליו והוא בשלו - "הסתיימה העצרת אין כבר אף אחד בכיכר. "
      ראינו שיש עדיין מעט אנשים שהולכים מכאן לכאן ומפה לשם אבל החלטתי שאני חייב לדעת מה קרה - התחושה היתה רעה מאוד - המשכנו ורצנו לסבתי שגרה בקרבת מקום, נכנסו לביתה ושאלנו : סבתא, מה קרה? וסבתי שלמדה אותי לאהוב מוסיקה, ישבה מול הטלוויזיה הפתוחה עם ערוץ מוסיקה כלשהו או משהו כזה ודייויד בואי באזשהו קליפ.

      סבתא! קרה משהו בכיכר - לא שמעת?
      כן, נדמה לי שירו זיקוקים בעצרת שמעתי קולות פיצוץ , יש עכשיו תוכנית יפה עם דיוויד בואי, בואו תשבו.

      זיקוקים? תעבירי לחדשות - משהו קרה! ! ! מהר! ! !

      כשהחלפנו ערוץ... הבנו הכל... יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל נורה במהלך עצרת השלום.

      הלם ואלם, דקות ארוכות של אלם - אף אחד לא מדבר רק בטלויזיה מוקרנות תמונות חוזרות של הרכב שהסיע את רבין , הצהרה קצרה לתקשורת: "מדינת ישראל מודיעה בתדהמה...."

      זה הזיכרון שלי... (לא אשכח אותו לעולם) ומאותו ערב לפני שש עשרה שנה למשהו אחר, משמח,מקפיץ,ילדותי,שובה לב,

      מופע השקת אלבום "החבר אני" של רמי פורטיס - ההשקה להמונים - אני בכוונה מפריד בין הופעת ההשקה שנערכה יומיים קודם לעיני עשרות סלבס וכתבי מוסיקה ואת ההבחנה הזו ידע לעשות גם רמי פורטיס עצמו.

       

      חימום למופע היה יהוא ירון, אך את החימום פיספסתי (גילוי נאות: הגעתי ביום רביעי להופעת ההשקה של האלבום החדש מפני שהייתי כל כך נרגש והחלפתי בין יום רביעי לרביעי לחודש, קורה... שם פגשתי במורן פז, מנהלת היח"צ של רמי פורטיס, שעזרה לי עם המון סבלנות ,להתאפס על כך ,שהכרטיסים שמחכים לי מטעם עכבר העיר, הם ליום שישי וגם כששאלתי אותה מתי תתחיל ההופעה ביום שישי, היא אמרה שפורטיס יעלה אחרי 23:00, מה שנתן לי עוד זמן בסופר פארם, ביום שישי בערב ,לקנות אוכל לתינוקת , טיטולים וכדומה...)

       

      טוב, חפרתי לכם מספיק,אתחיל בביקורת:

      את הקיר שבפרוזדור הצר המוביל לכניסה לבארבי מהרחוב , מכסים פוסטרי ענק של ציוריו המרשימים מאוד של PILPELED.אנחנו נכנסים....

      השעה 23:05 רמי פורטיס עולה לבמה החשוכה,כשמשני צידי הבמה דגלים גדולים ועליהם תמונת עטיפת האלבום (לקרוא לזה דיסק זה ממש עוול),

      מלווה ביובל שפריר ,מתופף אגדי,עידו אגמון - גיטרה וקולות,גיל סמטנה - בס וקולות, אייל יונתי - קלידים וכלי הקשה, גיא פורטיס - גיטרה וצניעות יתרה...

      ברקע ,מאחורי הבמה, מוצגות הספרות 11:11 וקולו של רמי פורטיס בוקע מן הרמקולים: "אנחנו מדע כי הלב הוא המח והרגש הוא תבונה עילאית, כל אחד מאתנו הוא מתמטיקה משוכללת של נשמה מסנוורת באורם של אטומים זוהרים משמחה..." מתוך "תחי הנפש" מהאלבום החדש ואז ללא הכנה מוקדמת מגיע "הנה בא השקט" מתוך "להתראות בחלומותיי" מ1992 - ונראה כאילו מאז ומתמיד היה קשר בין האלבום החדש לאלבום הזה כשכמעט 20 שנה מפרידות בינהם.

      ממשיכים עם "מכונת הכתיבה" מתוך האלבום החדש ,בסוף השיר פורטיס מסביר לקהל:

      "ההופעה היום משוכללת מבחינתנו ,(כי) אין אמצעי תקשורת,"- הקהל מריע , "התקשורת עויינת" - צועק מישהו ופורטיס ממשיך: "תדעו לכם שאנחנו מאוד התרגשנו, למה התרגשנו? מוזיקה זה לא בשכל, מתרגשים ,לא? התרגשנו בגלל שאחרים גם מתרגשים, מפני שכולם מתרגשים, בשביל שאחרים גם יתרגשו ,באופן אינסופי עד שנתרגשנה כולנו" - הקהל מריע ויוצא מכליו.

      פורטיס ממשיך בסיפור:"היתה לי שיחה מאוד מעניינת עם פורטיס, מלפני 35 שנה , תחשבו קוונטים , שאלתי אותו: תגיד מה דעתך על מה שמתרחש היום והוא אמר לי: אני לא מאמין לך ואמרתי לו: אני גם לא מאמין לך" הקהל משולהב וממשיכים עם "להתראות בחלומותיי".

      קצת לפני "החבר אני" ,שיר הנושא מהאלבום החדש,פורטיס מודה לקהל כאילו מדובר בטקס הבר מצווה שלו: "רציתי להגיד תודה לכולם,לכולכם, שבאתם והתאמצתם והגעתם לכאן... " - "פורטיס אין כמוך" - צועק לו מישהו,

      השיר הבא "להתעורר" מתוך "על המשמרת" מ2005 ,שהוציא פורטיס עם ברי סחרוף (או כפי שפורטיס מכנה אותו "חברי כסוף השיער") משם עוברים ל"לשחרר את הזבוב" מהאלבום החדש, "יפה אך מושחתת" מתוך "רץ על הקצה" מ1998 שהוציא פורטיס עם שלומי ברכה מ"משינה" , ממשיכים עם "מקום בראש" מהאלבום החדש בהמשך ההופעה פורטיס יגיד לקהל - "בעצם אני קטן והעולם גדול.." - הקהל יתקן את פורטיס ויסביר לו שהוא, הוא הגדול .
      החתיכה הבאה , "בלונדיניות על אוטוביאנקי" מתוך "פורטיס משולש - חזל"ש" מ2009 ו-"הרעות היא עם" מתוך האלבום החדש -  פורטיס מסביר לקהל שזה היה החלק הראשון של המופע , החלק הרגוע והשקט כדי שישמרו על האנרגיות לחלק ב' של המופע שהוא קצת יותר אנרגטי.

      חלק ב' של המופע מתחיל עם "לילה משומר" מתוך "איפה הסוסים" של "האחים פורטיס" מ1996 , ממשיך עם "אומרים" ,שיר נוסף מתוך "פורטיס משולש - חזל"ש" המצוין, "גובו" מתוך האלבום החדש, "על המשמרת" ,שיר הנושא מהאלבום "על המשמרת", "אמריקה" מתוך "1900?", "תלוי על הצלב" מתוך "שוטר פושע והענק הלוחש" מ1994, ומסיים עם "נעליים" מתוך "1900?"- שיר קאלט בעיניי , גם הקהל מרגיש את אותו הדבר וזוגות של נעליים מתנופפות באויר... פורטיס עוצר באמצע השיר ומתפנה לדבר עם חבורת צעירים שמריעה לו במהלך ההופעה, כאילו היה איזה שחקן כדורסל או משהו כזה : "פורטיס , יאללה בוא" , "מאיפה אתם?" - שואל פורטיס , "אתם לא מתל אביב ,נכון?" , "אנחנו מראשון" - "אז אתם בעצם גם סוג של תל אביבים, אני למרות שאיני גר בת"א אשאר כנראה לתמיד תל אביבי (לא שזה כזה דבר טוב) - כולנו בעצם תל אביבים שחיים במדינת תל אביב שבמדינת ישראל שבמדינת תל אביב" פורטיס והלהקה יורדים מהבמה , הקהל באקסטזה - הערב הזה פשוט מיוחד, סוג של מעבר לעבר , ההווה והעתיד אולי - פתאום אני מתחיל להבין על מה פורטיס מדבר ואיך בכלל טסלה קשור לעניין...

      עולים לבמה להדרן ראשון (ספוילר:היו שלושה!!!)

      בהדרן הראשון פותחים ב"אגם ענקית" מתוך "1900?"- פורטיס לא שר וגיל סמטנה עושה עם השפתיים - המנגינה עצמה כל כך שמיימית שבעצם לא צריך להוסיף לה דבר, ממשיכים עם "חלום כחול" גם הוא מתוך "1900?" , "רד מעל מסך הטלויזיה שלי" מתוך "פלונטר" מ1978 ומסיימים עם"את לא" מתוך "שוטר פושע והענק הלוחש".

      הדרן שני:"שדה כלניות" מתוך האלבום החדש, פורטיס מבקש מהקהל להקשיב למילים ו"אין קץ לילדות" - בשונה ממה שקורה בדרך כלל בהופעות של רמי פורטיס, הפעם רמי פורטיס לא מעלה לבמה , בנות שישירו איתו ומבצע את השיר כמו שרק הוא יודע,  רמי פורטיס מבין שהקהל צמא לעוד ושואל: "רוצים עוד? לא נמאס לכם? אז יאללה עוד סיבוב של אין קץ" - יובל שפריר דופק על התופים ,הקהל מריע וצוהל, אני צועק לפורטיס: "אל תלך! ומה עם דבש?" - פורטיס והלהקה יורדים מהבמה, הקהל שואג:" פורטיס , פורטיס" , פה ושם נשמעת צעקה: "פורטיס משוגע" , "פורטיס מלך" , "פורטיס אתה ענק"...

      פורטיס עולה לבמה לשיר אחד אחרון "דבש" מתוך "פלונטר" - שיר הפוגו האולטימטיבי - השיר שבעצם משחרר את הקהל האנרגטי ומשאיר לכולם טעם מתוק של זכרון נהדר, מעוד הופעה מוצלחת של רמי פורטיס וחבריו.

       

      סיכום: פורטיס הצליח להבהיר לכולנו שבאמנות כמו באמנות , אין דבר כזה שאין דבר כזה, הוא הצליח להבהיר את מה שדף שלם של הסברים על ניקולה טסלה בסוף האלבום לא עשה לי או דף הפתיח לאלבום המופתי הנוסף הזה מבית היוצר של פורטיס. אדם צנוע שעדיין מתחנף לקהל שמחבק אותו חיבוק חם ואוהב, הרגשתי שפורטיס היה קצת צרוד (צרוד מהרגיל), קולו לא היה חזק במיוחד, אבל זה פורטיס , הוא יודע להופיע והקהל מהופנט מכל תנועה או מילמול שלו - הופעה שמלאה באסופת שירים מכל האלבומים כמעט מאז 1978, שמתחברים ליצירת מופת אחת גדולה - לשלם הגדול.

       

      הציון שלי: 6 בגלל שהגבוה ביותר הוא 5

       

      תודות: עכבר העיר , דה מרקר קפה , רותם .

       

      בקשות: אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את התחושות מההופעה , תהיו רחמנים בתגובות , למרות שI just don't give a F**K. מה חשבתם שיהיה משהו אובייקטיבי בביקורת שלי? זה פאקינג פורטיס , אל תשכחו את זה!

       

      תודה מיוחדת: לגיסי שלא מכיר כל כך את פורטיס , שחזר מההופעה ,עם תובנות חדשות לגבי האיש והשירים ועם המון אנרגיה טובה!


      דרג את התוכן:

      הציון שלי: 5 מתוך 5

        פרופיל

        eranfox
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS