עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    תנו לי לרדת תנו לי לצאת ...

    הבלוג של ערן פוקס Remember my name...

    תכנים אחרונים

    5 תגובות   יום חמישי, 19/7/12, 10:45

    לא בכל יום יוצא לפגוש זמרת כל כך רבגונית כל כך מלאת שמחת חיים וחום ואהבה שגם סיפור חייה הוא סוג של יומן מסע מרתק מקצה אחד של העולם לקצהו האחר.

    כשקיבלתי את הכרטיסים לא ידעתי בדיוק מי היא טניטה, השם היחיד שזכרתי היה טניטה טיקאראם שזכורה כאן בארץ עם הלהיט "Twist in my sobriety",כשהגעתי לזאפה עם אלי הזאפה כבר היה מלא עד אפס מקום ועוד הגענו מוקדם.

    לקח עבור כל מי שמתעתד ללכת למופעי ישיבה: תגיעו שעה קודם! תוכלו בזמן שאתם מחכים לתחילת המופע לנהל שיחה טובה לשתות משהו ואולי אף לאכול משהו,תלוי היכן מתקיים המופע...

    מאחר ולא לאלי ולא לי יש מושג בפורטוגזית או ספרדית או לטינית יכולנו בעצם להנות מהמקצב הלטיני והקול האדיר של טניטה - כן,כתבתי טניטה אך לאחר המופע עשיתי חיפוש ולא מצאתי אותה,למזלי חברת "שמיים" שמפיקה את סדרת המופעים ג'אז חם,העלתה סרטונים ליוטיוב ושם גיליתי בפעם הראשונה שבעצם לזמרת קוראים נוריה (Nuriya).

    החלטתי שכדי לתת סקירה טובה על ההופעה,לא אוכל לעבור על רשימת השירים מההופעה,אלא אצטרך להעמיק ולחפור ולהביא קצת מעבר לסיקור הופעה רגיל.

    אז קצת על נוריה (מתוך האתר שלה http://www.nuriyamusic.com)

    הסיפור של Nuriya מושרש לפני שלושה דורות, במשפחתה היהודיה שמוצאה במזרח התיכון.
    משפחתה של נוריה,יהודים שנמלטו מהמדינות שלהם, עיראק וסוריה, בין השנים 1920 ו-1940 בשל הרדיפות הדתיות.
    כולם היו בדרכם לארה"ב עם זאת, רובם נותב מחדש ונשלח למקסיקו, כמו כן לארה"ב מכסות ההגירה היו מלאות.
    חלקם הצליחו לנחות בניו יורק, שם הם נשארו, ואחרים עברו לגור בלוס אנג'לס.

    נוריה נולדה במקסיקו סיטי וגדלה בין מקסיקו, לוס אנג'לס וניו יורק, השנים המעצבות ביותר שלה שפעו מוסיקה מהמזרח התיכון, מקסיקו וחלקים אחרים של אמריקה הלטינית, האיים הקאריביים, ספרדית פלמנקו, ואירופה הקלאסית.

     המסורות המוסיקליות העמוקות הללו יחד עם האמנות החזותית שלהם, הוחדרו על ידי אמה, שהיתה נחושה כיצד לעצב איך נפשה של נוריה תתקשר עד סוף חייה.

    קרובי המשפחה המבוגרים של נוריה גם הטביעו את חותמם עם ניגון תמידי שלתקליטים ערביים ישנים שירה של פיזמונים (תפילות שחוברו למנגינות של מוזיקה חילונית) במפגשים משפחתיים.

    הסבא העיראקי שלה בפרט, ערך לה הכרות עם הצבעים של התרבות המזרח תיכונית.

     לעתים קרובות הוא סיפר סיפורים על הקיץ בארץ הישנה, ​​כאשר הגאות נמוכה. האי ייצא במרחק קצר מהחוף, שהפך ביתם של סעודות ומפגשים של נגנים ורקדניות בטן.

     בבית שלה ושל משפחתה,הפכו התרבות הלטינית ותרבות המזרח התיכון מלאות החיים שלובות זו בזו - כור היתוך של תרבויות שונות זו מזו אך מלאות חיים וחום.

     נוריה מספרת שאפילו במטבח אצלה ניתן לראות את הפיוזן בין התרבויות: "שווארמה עם סלסה ו- טאקו עם טחינה"

    קסם הילדות שלה עם ערבסקות מליסמטיות של אום כול ת'ום ואגוסטין לארה מעולם לא עזב אותה.

    וכך היה עם צלילים, טעמים, וזיכרונות אלה שבהמשך כיוונו אותה ללימודי מוסיקה עתיקה ושיעורי ריקוד.

     לא משנה מה היא למדה, היא תמיד הביאה איתה את אותם אלמנטים משפיעים.

     מאוחר יותר בשנות העשרה שלה ובמכללה, היא למדה אופרה וג'אז.

     עם ידע טכני חזק יותר, היא נטשה אופרה וג'אז, והיא נמשכה בעוצמה חזרה לשפות המוסיקליות הלטיניות, והמזרח תיכוניות שהשתלבו בטבעיות ביחד לפני זמן רב.

    סקרנות הנדודים שלה, לוקחת אותה לכל רחבי העולם כדי ללמוד לנגן.

     דוד קואנדו, חבר ותיק ומורה, שלחו אותה לקובה ללמוד מוסיקה מחול פולקלור ועם הבובות של מאנטאזס.

    בישראל עם יאיר דלאל היא למדה את המנגינות העבריות והערביות העתיקות שנתנו השראתם על חלק ששמעו אותם בחצי הדרך על גבי הגלובוס במוזיקה האפרו-קובנית.

     מועשרת על ידי החוויות האלה, היא המשיכה לפריז בשנת 2007 לסיור באירופה כמלחינה שותפה וזמרת, הופיעה לפני אלפים עם קרקס בבילון  ו- 3W, בצרפתית, ספרדית, ואנגלית.

    אירופה הפכה לעוד בית עבור נוריה שם הצטלבו דרכיה עם מוסיקאים ומלחינים רבים עמם היא ממשיכה לשתף פעולה.

    נוריה מציינת, "זה הקיום הצועני, ללקט מה שמרגש אותי יותר מכל בכל מקום שאליו אני הולכת, זה מה שעולה במוזיקה שלי ומחול. זה מה שנתן השראה לאלבום שלי "Tanita" - "הצועניה הקטנה"

    כאן, הכנסתי לצלילים את המילים, המסעות, הצבעים, והגילויים כי הם ניסיון החיים שלי עד כה ... "

     

    אכן,במופע של נוריה מתחברים להם מזרח תיכון,ג'אז לטיני,פלמנקו,מוסיקת האיים הקאריביים ואפריקה וגם מוסיקה קלאסית.

    נוריה מרקדת על הבמה בקלילות חתולית,עיניה הירוקות בורקות ומשדרות חום ואהבה לקהל,פה ושם היא גם אומרת מילה שתיים בעברית ומקבלת בחזרה מהקהל חום ואהבה.

    נוריה מספרת לקהל שהישראלים כפי שהיא רואה אותם מאוד אוהבים קצב ולמחוא כפיים מאחר וגם זה סוג של קצב.

    היא מציגה את חברי הרכב Latin Group שמלווים אותה בסיבוב ההופעות שלה בארץ ותשמח להעניק חתימות ביציאה על גבי הדיסקים שלה שיימכרו שם.

    אלי ואני היינו חייבים למהר הביתה אז לא הזדמן לי לרכוש את הדיסק של נוריה - טניטה אבל תודה לאל שקיים MySpace!

     

    סיכום שלי: רוצו לראות ולשמוע! חויה חובקת עולם

    בסרטון הבא שמצאתי תוכלו למצוא את המועדים הבאים שבהם נוריה תופיע: (הראשון מהם חל הערב)

    http://www.youtube.com/watch?v=cJtGMJrT7_M

     

    כמו כן,תתקיים סדרת ג'אז חם במהלך השנה הקרובה:

    http://www.youtube.com/watch?v=FRF8QqgMwD0

     

    על קצה המזלג איך נראית הופעה של נוריה:

    http://www.youtube.com/watch?v=SeIFOOrZ4qI

     

    נוריה מספרת על עצמה:

    http://www.youtube.com/watch?v=v5un7kG2hOM

     

    האתר הרשמי של נוריה:

    http://www.nuriyamusic.com

     

    מייספייס:

    http://www.myspace.com/NuriyaAlmaya

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      2 תגובות   יום שלישי, 7/2/12, 22:54

      ערב יום שני, מבחינתי ומבחינת אשתי, זהו סופו של עוד יום עבודה וטיפול בילדים - תשושים ומותשים, אנו מחכים לבייביסיטר שתופיע...

      בדרך להרצליה למועדון הזאפה, שואלת אותי אשתי: "אז מי אלה הצמד ?" , אני עונה לה: "שני חבר'ה ששרים שירים מוכרים וגם קצת חומר מקורי... כתוב שהם היו בכוכב נולד..."

      (אני חייב להודות שזו אחת התוכניות שממש לא יוצא לי לראות ולכן ההיכרות היחידה שלי עם "הצמד" היא דווקא מהיוטיוב וזה בכלל התחיל עם "מלכה באיה")

       

      21:30 בערב, התמקמנו לצד הבמה ובזמן ששירים משנות ה60-70 הנעימו את זמננו, פינקנו את עצמנו בארוחת ערב קלילה...אני חייב לציין שהמלצרית שלנו היתה מאוד חיננית ושירותית וככה העברנו את הזמן עד לתחילת ההופעה ב22:15.

       

      לבמה עולים שלושה (חשבתי שמדובר בצמד קריצה )  ,אסף שלם ונדב הופמן וגיטריסט שילווה אותם לכל משך ההופעה, יאיר אלדר (ג'נגו).

       

      השירים לקוחים מהקלאסיקות הישראליות, חלקם אף כמחווה לסרטי הבורקס של פעם והקולנוע הישראלי בכלל , כשבארץ ישראל היו צמדים כגון "הדודאים" ו"הפרברים" ומעבר לימים היו "סיימון וגרפונקל" .

      הקהל בחלקו אף מצטרף לשירה והשילוב הזה של גיטרה קלאסית , יוקללי וצמד קולות הרמוניים עם תאורה חמימה, נותן תחושה של בית, משהו אינטימי אך לא מדי, משהו חברי אך לא ממש קיבוץ.

       

      אני בדיוק נזכר, שלפני זמן לא רב, מישהו דיבר ברדיו ואמר שכבר אין מוזיקה עם כלי נגינה כמו פעם, אך מהופעה להופעה, אני שם לב שאותו אחד, פשוט טעה.

       

      אחרי ארבעת השירים הראשונים, מצטרפים לבמה מתופף ובסיסט... "אנחנו מתרחבים עם הזמן" אומר נדב שבמהלך ההופעה גם מבצע את קטעי הקישור בין השירים, בדיחות קצרות על עצמו, על אסף שותפו לצמד ועל שניהם יחד כ"הצמד".

       

      ההופעה זורמת ללא הפרעה, למרות שהסאונד די בינוני, המון בסים שלעיתים מעיקים על האוזן אבל מצד שני, הקולות המשתלבים של שני הזמרים יוצרים תחושה מאוד נעימה.

       

      נראה לי שבנפרד הם נשמעים פחות טוב , אך כשהם שרים ביחד, זו ממש חוויה והנאה צרופה לאוזן.

       

      הם ממש הזכירו לי את חנן יובל ואת אושיק לוי אריק איינשטיין , שלום חנוך ועוד רבים וטובים, יש משהו כיפי בהופעות קטנות שכאלה, הזמר או במקרה הזה הצמד, מרגיש נוח יותר ומחובר יותר לקהל והקהל הוא יודע להחזיר אהבה.

       

      לשם ביצוע השיר "לשרוק בחושך" מבקש נדב מהתאורן להחשיך את הבמה לשם קבלת האפקט המתאים ואכן זוכה להבנה ולשיתוף פעולה מלא מצדו... זה באמת מתאים לשמוע את השיר המרגיע הזה בחושך מאשר באור סנוורים.

       

      במהלך ההופעה, אסף מראה את יכולותיו המוזיקליות בנגינה על גיטרה קלאסית , יוקללי ומפוחית פה.

      נדב מזכיר לי את אדיר מילר בצעירותו כשעוד הופיע בלהקת "סברס" החולונית...

       

      באמת שילוב כזה של קולות, הוא שילוב מנצח.

      לא מדובר בעוד צמד במסיבת קריוקי, אלא בשני זמרים / מוזיקאים מוכשרים ששיתוף הפעולה בינהם הוליד את ה"צמד" שהינם.

      מיוחד וססגוני, נוסטלגי ומקורי , מרענן ואמיתי...

       

      הפריעו לי שלושה דברים בהופעה של הצמד ואני מקווה שהם יקראו את הביקורת הזה וישנו קצת ...

      הדבר הראשון שהפריע לי, הוא אופן הצגת הנגנים הנוספים... כשעלו לבמה המתופף והבסיסט, נדב הציג אותם כ"הנה עוד אנשים שבאו לנגן איתנו" או משהו בסגנון, גם בהמשך ההופעה כשכבר הציג אותם בשמות , לא ממש הצלחתי להבין איך קוראים להם...

      הדבר השני שהפריע לי, הוא סחבקיות היתר עם הקהל..., נכון שזה כיף שאמן מתייחס לקהל שלו בצורה חברית ופתוחה, אבל לעשות גרעפס ואז גם לדבר על מה שאכלת לפני ההופעה ומה היה קורה אם היית אוכל דווקא משהו אחר, לא תמיד נשמע טוב לקהל, אני אומר זאת על דעתי האישית בלבד, אבל אפשר קצת למתן את הפתיחות עם הקהל.

      הדבר השלישי שהפריע לי, היה עצם ההופעה, לקדם את הסינגל הראשון של ה"צמד" בהפקת אסף ראביד שאף הפיק את מלכה באיה,

      כשהוצג השיר , הוא לווה בכל כך הרבה דיבורים, שבמקום לשמוע את שמו "מערבולות בשמיים" , שמעתי רק את המילים "סינגל" , "מתי הקליפ" ועוד מילים בסגנון.

       

      חבר'ה, זה החלק החשוב בהופעה ,אל תעבירו אותו ככה סתם , תנו לקהל להבין שסינגל ראשון , סנונית ראשונה הם בעצם הקדמה לאלבום ראשון עם שירים מקוריים ואולי אף עם גרסאות כיסוי לשירים מוכרים... זה לא סתם עוד סינגל...

       

      ההופעה, הסתיימה ב23:20 , הקהל מבסוט, אני ואשתי שבעים ומאושרים, יוצאים חזרה לרכב אל תוך הלילה הקריר...

       

      הציון שלי, 4 מתוך 5

      תוך התחשבות בסאונד שדרוש שיפור ובשלושת הדברים שציינתי כמפריעים.

      (אגב, לאשתי הפריע שנדב שר יותר מדי עם הידיים... זה נראה לה לא ממש מקצועי...אני נוטה להסכים)

       

      בסה"כ הופעה מומלצת בהחלט!


       

      דרג את התוכן:

      הציון שלי: 4 מתוך 5

        פרופיל

        eranfox
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS