יום רביעי 08.05.12,לא האמנתי כמה קשה יהיה לי,למצוא פרטנר,ללכת איתו להופעה של ערן צור,אבל בסופו של דבר מצאתי.
מבחינתי,ערן צור הוא לא עוד זמר רוק ישראלי,אלא יוצר ייחודי פנומנלי,מחייה השפה העברית בדורנו(יורש מכובד למאיר אריאל ז"ל).
להופעה הגענו באיחור של שני שירים היישר ל"הג'ינס הנמוכים",שיר חזק שמתעסק בנושא הכאוב של נשים מוכות,אשר חיות עם סינדרום האשה המוכה,שגורם להן להמשיך להישאר עם הגבר המכה,כי אולי ישנו סיכוי שהוא ישנה דרכיו והוא בכלל קנאי בצורה אובססיבית רכושנית,מתייחס אליה כאל חפץ.
בהמשך ההופעה,אני מבין שגם היתה הופעת חימום,"רוצי בובה" חיממו את המופע ועליהם תוכלו לקרוא כאן.
אגב,לפי הPLAY LIST של ההופעה,שני השירים שאיתם ערן צור פתח את ההופעה הם:מורד ועל קו העימות.
הסאונד חזק וצלול,ערן צור על גיטרה בס,רם אוריון חשמלית ושי ברוך תופים - אני יודע שהולך להיות ליל רוק בלתי נשכח.
ערן צור הוא אליל בעייני,אם בזמנו,פורטיס הוכתר כמלך הרוק וברי סחרוף כנסיך הרוק,אז כנראה שאת ערן צור צריך להכתיר כאליל הרוק או כסנדק הרוק.
הקול של ערן צור הוא שילוב של רוך וחיספוס,דבש ושום,הוא מצליח בקולו להפנט אותך ואז באיוושה אחת לרסק אותך.

זה מתחיל קטן ולאט לאט מתרחב וגדל,תוספת של חושניות ומיניות והוא שוב מתנפח,גדל לממדים עצומים,כאילו עומד להתפוצץ לעבר הקהל,הוא אדום וסמוק ואגלי זיעה זורמים מעליו,זהו הקרוטיד,העורק הראשי זה שמספק דם לראש ולצוואר,של ערן צור,שבמהלך ההופעה נדמה כל פעם כאילו עומד להתלש ממקומו בשל העוצמות שערן צור משקיע בהעברת השירה.המימיקה של ערן צור מהפנטת ואני מסתכל על הקהל הרב שהגיע,כמות כזו של קהל זכורה לי מהופעות קודמות

גדולות שהיו בבארבי ת"א,של פורטיס בבכורה ל"החבר אני" והקליק בפתיחת סיבוב ההופעות לציון 30 שנה ל"אמא אני לא רוצה להיגמל".

ערן צור,הוא מספר סיפורים,את הסיפורים הקצרים הוא מלחין והופך לשירים,אותם שירים הופכים עם הזמן ללהיטים ומקומם מובטח בפנתיאון התהילה של השירה העברית והרוק הישראלי.
ערן הוא שילוב של חיים נחמן ביאליק עם אליעזר בן יהודה מעורבב עם D. H. Lawrence ויונה וולך
המיניות הבוטה בשיריו,אהבה חד-מינית,דו-מינית,יחסים שבינו לבינה לבינה לבינו לבינו,יחס האדם לעצמו ולסביבתו הקרובה,כל אלה מצליחים לקבץ להופעה של ערן צור קהל מקבוצות רבות באוכלוסייה,קהל רבגוני,צעירים ומבוגרים,סטרייטים וגייז (ואף ראיתי כמה בחורות הריוניות :),הרי זה חשוב להשמיע מוסיקה לעובר,אומרים שזה מפתח מאוד את היצירתיות והחשיבה בעתיד...)

לדעתי,ערן צור הוא אחד הבסיסטים הטובים בארץ אם לא ה... וככזה,הוא מתגבר די מהר על תקלת המיתר,שנקרע כבר אחרי השיר הרביעי,בעין הסערה ובזמן החלפת המיתר הוא מספר סיפור בגוף ראשון,על גבר שחברתו מספרת לו שזה נגמר ביניהם ושהיא בגדה בו עם אחר,הדרך בה ערן מספר את הסיפור תאטרלית משהו,מדגימה לקהל עוד תכונה בערן והיא יכולת משחק נפלאה,הקהל בשקט גומע כל מילה ולא מוציא הגה.
בסוף הסיפור מגלה גיבור הסיפור שחברתו אמנם "בגדה בגדה,אבל לפחות השאירה את חומרי הניקוי..."
אני חושב שהדגמה זו של ערן צור ליכולתו לספר סיפורים בצורה כל כך טובה ומשכנעת,תוביל אותו,מן הסתם,לקיים מתישהו,ערבי קריאה לקהל,כפי שכבר עשה בעבר אם איני טועה...
מיד אחרי הסיפור הקצר והחלפת המיתר בגיטרת הבס,ממשיכים עם קיץ,שמזכיר לכולנו שאכן הקיץ מגיע ואין טוב יותר מלפתוח אותו עם ערן צור.ממשיכים עם המכסה הירוק וערן בסוף השיר מוסיף שבמדינה כמו שלנו אין דרך לברוח מהתעסקות עם הדת/אלוהים וממשיך עם מישהו מביט בי מלמעלה ואם כבר מדברים על דת,מגיע תורו של ערב ב' כסלו,אחד השירים החזקים בנושא התאבדות,התחבטות הנפש המיוסרת בין הרצון למות לבין הכמיהה לחיים
משם לשיר אהבה שנגמרה פרפרי תעתוע - העוצמה של הצעקה אני אוהב אותך - משפט קצר בן שלוש מילים שמשום מה בעברית לא ממש משתמשים בו,כבר שנים שהאמריקניזציה משתלטת לנו על השפה ונוח לרבים לומר איי לאב יו - שגם הוא בן שלוש מילים...
עוד שיר "אהבה" על היחסים שבינו לבינה,אף הוא מתקופת כרמלה גרוס ואגנר,עלבון,לא זכורים לי הרבה אמנים שכותבים כך על מה שקורה בחיים באמת,אני חושב שיש כאן נגיעה בכאב שבדחייה,ברצון להיות אהוב על ידי מישהו ואז לפני כולם להדחות ולהינטש-שיר עוצמתי.
ממשיכים לשיר רטוב וחם,אחד השירים הראשונים בארץ בנושא הומוסקסואליות,מיד אחריו מגיע בלילות של ירח מלא אחד השירים היפים שנכתבו בארץ ווידוי קטן,ביום ההופעה ציינתי 16 שנות נישואין (תאריך עברי) ואשתי היתה חסרה לי בשיר הזה,אבל מאחר ואנו חוגגים תמיד בתאריך הלועזי אז ויתרתי לעצמי על רגשות האשם :)
השיר הזה גם חתם את השעה הראשונה מתוך שתיים של ההופעה וציין את סוף החלק הראשון ותחילת החלק השני שאליו הצטרפה רונה קינן.
גוון קולה נשמע לי קצת שונה הפעם,נראה שהיא בגרה קצת ועכשיו קולה נשמע כמו שילוב של חוה אלברשטיין ויהודית רביץ :)

לרונה יש היסטוריה עם ערן צור,כפי שמעיד ערן,הוא בחר בה שתשיר משיריו באתה חברה שלי ,מופע מחווה שהעלה לשירי יונה וולך ועכשיו נראה לו שזה הכי מתאים שרונה תתארח אצלו בבארבי.
פותחים את החלק השני של ההופעה עם כשבאתי לקחת אותה מהעננים ממשיכים עם המראות ונחיתות של רונה,רונה וערן מבצעים את עץ שהיה השיר שערן בחר עבור רונה לבצע בזמנו במופע המחווה "אתה חברה שלי" כשעוד היתה שמיניסטית
ועוד שיר של רונה,גלויה וממשיכים עם קסיוס שרונה קינן הלחינה ותמונה אימפרסיוניסטית ויורדים מהבמה.
עולים להדרן ראשון עם בחוץ,קרבות תרנגולים ומסיימים עם הוא והיא,הקהל רוצה עוד ולא מוותר,חוזרים להדרן אחרון עם תותים,שיר למבוגרים במסווה של שיר ילדים,נפרדים מרונה והפעם על באמת
ומסיימים עם כרמלה גרוס ואגנר ורם אוריון בסולו גיטרה אדיר.
מיד עם סיום השיר הקהל שמבין שאכן זה היה השיר האחרון,פונה לעבר היציאה וברק ואני מסתכלים על המחזה הזה ואומרים לעצמנו,למה אין בארץ תרבות של אפטר דה גיג,למה אי אפשר להישאר עוד קצת
לשמוע מוזיקה,איזו בירה טובה,נכון שמדובר באמצע שבוע אבל...ואולי אלו רק שנינו שחושבים ככה.

משפט אחרון לסיום,כאילו שעד עכשיו קיצרתי :),עם ההקפדה היתרה על עישון במקומות ציבוריים,בתור אחד שלא מעשן,אני חייב לציין שריח הסיגריות היה חסר לי,
הופעת רוק בלי עשן סיגריות זה מרגיש קצת כמו ללכת עם ולהרגיש בלי...אולי פשוט אצטרך להתרגל...

ערן צור

http://www.eranzur.co.il/

www.myspace.com/eranzur‏

http://bandcamp.com/tag/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%A6%D7%95%D7%A8

רונה קינן

http://ronakenan.co.il/

www.myspace.com/ronakenan‏

http://ronakenan.bandcamp.com/

רם אוריון

www.myspace.com/ramorion‏

http://bandcamp.com/tag/%D7%A8%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F

שי ברוך

תוכלו למצוא בגוגל כמויות של להקות,הרכבים,זמרות,זמרים ששי ברוך ליווה ומלווה כמתופף ונגן כלי הקשה

אין ספק שהתאריך 29.02 הוא מיוחד, הפעם הבאה שנזכה ליום העשרים ותשע בפברואר תהיה רק בעוד ארבע שנים בדיוק...

ובתאריך כזה מיוחד, לקיים הופעת השקה, לאלבום החדש של נערות ריינס עם רשימת אורחות ארוכה, חייב להיות משהו מדהים, אז זהו שלא... (אני מתנצל מראש, על כך שהכותרת של הפוסט בעצמה מהווה ספויילר)

נתחיל בקליפ שלא קשור להופעה של נערות ריינס מאתמול: Fame

זוכרים את לידיה המורה לריקוד? זוכרים את המשפט שלה? "אתם רוצים תהילה? לתהילה יש מחיר! וכאן בדיוק אתם מתחילים לשלם, בזיעה!"

הופעת רוקנרול צריכה להיות דבר חי בועט ועם רגש כלשהו , יש שיאמרו סקס סמים ורוקנרול ויש שיאמרו דם יזע ודמעות,

אבל משהו לא התחבר לי אתמול בהופעה של נערות ריינס למרות רשימת האורחים המפוארת.

הופעת ההשקה לאלבום השני של נערות ריינס "נשמור על החברים" נמשכה כמעט שעתיים , בשלב מסויים הרגשתי שזה ממש TOO MUCH ושאפשר היה לקצר קצת...

בבארבי היה ריח חריף של ביוב, כנראה צנרת ישנה שהתפוצצה והריח ממש לא תרם לי להרגשה הטובה.

אין ספק, שנערות ריינס לא אשמים שבדיוק ביום ההופעה זה מה שיקרה, אבל זה בהחלט לא נעים.

ההופעה התחילה ב23:00 בדיוק עם הי אמא תסתמי את הפה , זו לא טעות ועורב .

לבמה מוזמנת האורחת הראשונה של נערות ריינס , רונה קינן והיא מבצעת איתם את הילוך איטי, עוזב כדי להציל את העולם ולהכיר אנשים חדשים, רונה לא ממש מצליחה להכניס עוצמות שירה ואנרגיות משלה , זוכרים את הקליפ שצירפתי בתחילת הפוסט? עברו כבר שישה שירים ואף לא טיפת זיעה אחת, מדד הזיעה בהופעות רוקנרול הוא אחד המדדים החשובים בעיניי,

אם הלהקה לא מפזזת על הבמה, עם תנועות מעטות בלבד, זה מראה שהלהקה לא נותנת מעצמה יותר מדי , אם גם הקהל יוצא עם בגדים יבשים לגמרי , הרי שגם זה אומר משהו - גם הקהל פחות פיזז וקפץ.

רועי פרייליך לא ממש יוצר קשר עין עם הקהל במהלך כל ההופעה, נראה שהוא עסוק יותר בלנגן נכון , גם הפוזה הקפואה והקבועה של גיא גולדשטיין הבסיסט לא תורמת לעניין.

אני מאמין שאם הם היו קצת יותר בועטים, מקפצים ונותנים מעצמם את המקסימום, ההופעה והביקורת שלי בעקבותיה היו נשמעות אחרת...

אחרי שנפרדים מרונה קינן , ממשיכים עם נועלה מוסרת ותני את עצמך ועם סיומו עולה לבמה האורחת השניה של הנערות, אמילי קרפל החיננית. הם מבצעים ביחד שני שירים, חמצן והדבר האמיתי כשהגימיק של קרפל במהלך ביצוע הדבר האמיתי, הוא ירידה מהבמה לקהל במהלך השיר.

נפרדים מאמילי וממשיכים עם רוצה להשאר רעב , אהבה שקטה ובית אחרון (לי) שסיומו עולה לבמה האורחת השלישית של הערב, הדס קליינמן, על הצ'לו , (הערה סקסיסטית ששמעתי: זה תמיד סקסי לראות בחורה עם צ'לו בפיסוק רגליים)

הדס קליינמן נותנת בראש לצ'לו שלה בשני שירים עם הנערות , קריוקי ושירו איתי.

ממשיכים עם עוד שני שירים, סמבה ואם מישהו צריך להתקשר ולנערות מצטרפת האורחת הרביעית , תמר אייזנמן, שמביאה לבמה את פוזת הרוקנרול החצופה בשיר יום ראשון וממשיכה עם הנערות לעוד שני שירים נוספים, עניין של מה בכך ועוד הלילה.

נערות ריינס מסיימים את ההופעה והקהל מחכה להדרן, אני מבחין בקהל במספר אנשים שממש מכירים את כל מילות השירים ומעצם היותם בקבוצה, אני מניח שמדובר בקהל מעריצים/חברים קבוע של הלהקה.

הנערות חוזרים להדרן עם אביחי טוכמן שגם הפיק את אלבומם החדש.

מבצעים את נשמור על החברים ולאחריו משחררים סנונית המבשרת על אלבום שלישי שבדרך? שם השיר החדש לגמרי אמא רוקנרול, אחריו ממשיכים עם עוד פעם רגש ומסיימים עם תכבי את הטלוויזיה.

כשאני עובר על מה שכתבתי כאן , אני שם לב שזה ארוך ומייגע , ככה חשתי גם בהופעה אמש בבארבי.

כשמשיקים אלבום חדש ומזמינים 5 שחקני חיזוק , זה כבר לא נשמע טוב...

הופעה של 24 שירים שנמשכה קרוב לשעתיים מבלי שטיפת זיעה נטפה בבארבי, לטעמי זה מפספס את מהות הרוקנרול.

ברק, שבא איתי, אמר שלדעתו השיא של הערב היה בביצוע של השיר עוזב כדי להציל את העולם עם רונה קינן, אני חשבתי שאם השירים שנוגנו בסוף ההופעה היו מבוצעים בתחילתה, יש מצב שהכל היה נראה ונשמע אחרת.

לסיכום, בלי זיעה אין תהילה , ריממבר, ריממבר,ריממבר...