עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הוא מבשל לי

    ארכיון

    ארכיון : 7/2010

    8 תגובות   יום שבת, 17/7/10, 11:38

    בניגוד להרגלי ב-20 שנה האחרונות השנה החלטתי לא לעשות מזה סרט, להעביר את היום נטול דרמות, ללא דמעות, ולדלג על המונולוג המרגש, פשוט יום הולדת וזהו. הפעם אני לא מתקשרת לכל החברים להזכיר להם, לא מציקה לבובון חודש לפני ושואלת האם מתוכננת לי מסיבת הפתעה ולא מתחילה להיעלב מחצות ודקה שאף אחד לא התקשר להגיד מזל טוב. פשוט לוקחת את הסיפור באדישות ובבגרות, כיאה לאישה בת 27.

     

    גיל 27, מספר שיעביר צמרמורת בגבה של כל בת 23 ויוצר סימפטיה בליבה של כל אישה בת 30. עכשיו את אחת מאיתנו הן אומרות ושולחות אלפי ידיים עטויות בטבעות נישואין לחבק וללטף. זהו יקירה את אישה עכשיו, נגמרו ימי המכנסונים הקצרים, העבודות הזמניות והפאבים הרועשים. הגיעה הזמן להתעורר, לקנות קרם בוקר וקרם לילה ולקחת אחריות על החיים.

     

    אני יודעת שזו קלישאה אבל באמת חשבתי שלי זה לא יקרה, ושהזיקנה היא נחלתם של אחרים בלבד. אני בעייני רוחי עדיין ילדה קטנה רק עם כרטיס אשראי משלה. מסרבת לקחת חלק בצרות העולם ואפילו בצרות שלי כזו שמעדיפה לסנן את הפקידה בבנק מהלתמודד עם המינוס. מסיביבי החברות מתחנות, מתרבות, מניקות והופכות לאדם מבוגר, כמו ההורים שלי. איפה הן ואיפה אני אני שואלת וזוכה בחזרה במבט מרחם שאומר את עוד תתפקחי.

     

    האמת היא שלא רק אני מתבגרת גם תל אביב מתבגרת. כל החברים שלי שהיו בתחילת העשרים היום בני שלושים ו.. ועדיין כאן משנים את פני העיר. בכל מקום צצים יותר ויותר ברים שקטים שמציעים אויירה נינוחה ואוכל טוב לבליינים המתבגרים. גם המסעדנים עצמם מתבגרים ומתפקחים. רוטשפלד ואהרוני מזמן כבר לא ילדים שחולמים על מסעדת גורמה ראשונה בארץ, אלא אנשי עסקים ממולחים. אפילו הבעלים של האליעזר בבן יהודה- הילדים הנצחיים פותחים עסק של גדולים במתחם התחנה. אז אם תל אביב יודעת להתבגר בחינניות ולהישאר סקסית כתמיד, גם אני יכולה.

     

    החלטתי שאת יום הולדתי אחגוג בתל אביב של "הגדולים" ולא בפאב מאוכלס יתר על המידה כמיטב המסורת וכי המקום הראוי ביותר הוא לא אחר מאשר טפאס אחד העם.  בהרברט סמואל עוד לא אכלנו וזה המפגש הראשון שלנו אם האגדה התל אביבית.הגענו בשבע וחצי (לא בגלל הגיל אלא בגלל שזו השעה היחדיה שניתן היה להשיג בה מקום) חגיגיים ועם ריר על השפתיים. מרגע כניסתי הייתי מאושרת: מסעדה סופר מעוצבת, אווירה סופר חגיגית, אלכהול, אוכל טוב כל מה שבחורה בת 27 יכולה לבקש.

     

     

    ''

     

     

     

    תפסנו את מקומנו על הבר וצללנו לתוך התפריט. הסיפור שסיפר הייה קצת מאכזב, מנות נחמדות אבל לא משהו שצועק "תזמין אותי" בעודנו מעיינים ובוררים מבין המנות פנה אלינו הברמן והמליץ לנו שלא כדאי שנבלבל את ראשינו היפים בכל האותיות והשמות אלא שפשוט ניתן לו להזמין עבורנו, הוא כבר יודע מה טוב בשבילנו. וויתרתי בנימוס על ההצעה והזמנו לסיבוב הראשון יין שרדונה, לבבות ארטישוק ביוגורט, קרפצ'יו בקר עם פטריות וביצת שלו. ההזמנה לא מצא חן בעיניי הברמן והוא התעקש שככה לא מזמינים טפאסים וסיפר לנו שלא מדובר בראשונות ועיקריות. ניסיתי להרגיעו בהבטחה שנזמין עוד בהמשך ולשם הפגת כל חששותיו אישרתי שהיינו גם בספרד וגם בטפאסברים אחרים ושאנחנו יודעים מה אנחנו עושים ושהקונספט נהיר לנו.

     

    ''

     

     

    לאחר 5 דקות הגיעו המנות, לבבות ארטישוק ברוטב חמצמץ על יתר המידה, קרפצ'יו חתוך עבה שכל מרכיבי הרוטב כולל הפרמזן מגיעים בנפרד. אופן ההגשה הייה לא ברור אך בעייתה העיקריתשל המנה הייתה מליחות מופרזת. אכלנו את שקיבלנו מתוך תקווה שההמשך יהיה טוב יותר. פנינו שוב לתפריט והפעם העמדנו למבחן את מנת הסקלופ, הפילה בקר ואמפנדס גבינות. האכזבה הייתה מרה במיוחד, הסקלופ הגיע נא במפנים ושרוף מבחוץ מה שהקנה לו טעם של צמיג והרוטב שליווה אותו הייה טפל ובנאלי. הפילה בקר הייה קשה ולא מרגש והאמפנדס- טוב אמפנדס נחמד. בשלב זה של החוויה קראתי לבובון לישיבה דחופה בחוץ על סיגריה. טענתי שכייף כבר לא יהיה לי הערב ושזה הזמן לוותר ולהתחשבן, כלומר להזמין חשבון.

     

    את הבקשה לחשבון ליווה הברמן בשאלה "מה כבר?, אין קינוח?" כאן הבנתי שאני לא יכולה לשתוק יותר ומישהו חייב לומר למלך שהוא מסתובב עירום. פצחתי את פי, למרות שבובון התחנן שלא, וסיפורי העצוב נשפך לחלל המסעדה. למשמע פירוט תלונותיי (שנאמרו ברוח ידידות אני חייבת לציין) חייך הברמן וניראה מרוצה בפעם הראשונה באותו ערב ממה שיש לי להגיד. הוא ביקש שאמסור עדות גם מול מנהל המסעדה וקראה לו לבית המשפט.

     

    מנהל המסעדה לא הייה נשמע מופתע ופסק לטובתי. הוא אמר כי התפריט הוא תפריט חדש בן שבועיים ועדיין נמצא בהרצה וכי הוא סופג הרבה ביקורות. הוא ביקש להמתיק את הערב שלנו בקינוח ולהשקות בצייסר שיכהה את הכאב. בובון ואני נענו להצעה, אך עדיין חשנו קצת מרומים. כשביקשנו חשבון מסר הברמן כי הארוחה היא על חשבון המסעדה free of charge. האמת, הופתעי ולתגובה כזו לא ציפיתי והיא בהחלט שימחה את בובון ואותי.

     

    מטפאס אחד העם יצאנו אמנם לא מסופקים קולינרית אך מרוצים ועם מוסר השכל. התפריט החדש שרק נולד אמנם הייה מאכזב, אך השירות הבוגר והאחראי של טפאס אחד העם  הוא משהו שבהחלט ניתן ללמוד ממנו. אני הבנתי שלהתבגר ולקחת אחריות זה אולי לא כל כך נורא ושלהיות צעיר וחסר ניסיון יש לא רק סקס אפיל אלא גם הרבה חסרונות. מיכוון שהערב היה עוד צעיר המשכנו בובון ואני להילולת אלכוהול בפלורנטין כי לא חייבים להתבגר בלילה אחד.

     

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום ראשון, 4/7/10, 21:01

      בין השניצל ולאזרחי מדינת ישראל נרקמה בין השנים מערכת יחסים הדוקה כל כך עד שהאחד כמעט ואיננו קיים בלי השני. לא ברור כיצד חדר המאכל הוינאי למערכת העיכול שלנו כל כך חזק, אבל הוא חדר לבטן ולקונצנזוס הישראלי ביג טיים. ישראלי פשוט לא יכול בלי השניצל שלו וזאת עובדה. ניתן לראות את השניצל בבסטות ברחוב, בבתי הקפה ואפילו במסעדות היקרות ביותר. הוא נמצא בכל מקום ובכל צורה: בבגט או בפיתה, עגול כמו פיצה, חתוך עבה או דק מה שלא יהיה הוא תמיד שם. בכל בית יושבת לה חבילת שניצלים קפואים למקרה חירום וכמה חזות עוף טריים לשניצל של שלישי. השניצל מוטמע כל כך חזק עד שהוגדר כאחד המאכלים הרשמיים של ישראל. טוב זה בסה"כ הכל טעים, אבל גם בשניצל חייבים לגוון. ואני לא רומזת להחליף אותו לגמרי, אולי רק להחליף את העוף.

       

      לגבר הישראלי יש בעיה באופן כללי עם גיוון, זה פשוט קונספט שהוא לא מבין. הגבר המצוי אוהד כל החיים את אותה קבוצת כדורגל, משתמש באותו בושם, קונה גינס בגיזרה אחת ולובש את אותו זוג הנעליים כחמש שנים ופשוט לא מבין מה הבעייה אם זה. וכמו שאבא שלי אוהב לומר "אם זה עובד למה לשנות" ואני עונה כי אפשר וכי זה כייף.

       גם בובון שלי הוא גבר טיפוסי בסך הכל. הוא לובש רק 2 טיפוסים של חולצות: טי- שירט עם הדפס או חולצות מכופרת (פריט אופנה שאני שתלתי בארון) בלווי של מכנס 4\3. את משקפי השמש השחורות שלו שנמצאו ברשותו עוד מהטיול לדרום אמריקה (שלא היה לאחרונה) הוא הסכים להחליף רק בקייץ האחרון ואת מקומם תפסו משקפי שמבדיקה גנטית הייה עולה כי הם אח התאום של הקודמים. גם בנושא הנעליים אין חדש תחת השמש. מדובר או בזוג אדידס שמחליף צבעים כל כמה שנים (מאדום לאדום דהוי לכחולות חדשות וחזור חלילה) או בירקנשטופ- תמיד אותו דגם.

      המעשה החתרני היחיד כנגד הסטריאוטיפ הגברי שבובון עשה בחייו הוא יציאת חוצץ כנגד עוף באשר הוא. ילדות בבית שבו לא שמעו על בשרים נוספים מלבד עוף ושנים של אכילת שניצל עוף, קציצות עוף, סטייק עוף, מרק עוף ואיך לא עוף בתנור, הפכו את בובון לאיך נומר, שונא עוף. לכן כשמדובר בשניצל, אצלנו בבית הוא לא עשוי מעוף.

      לשניצל "אוף" כמו שבובון ואני מכנים אותו ישנם דווקא כמה שידרוגים לא רעים בכלל: שניצל מלנזה מבשר בקר פרוס דק דק או שניצל מדג - ולא דג סול. אחד השידרוגים החביבים על בובון הוא שניצלוני ברבוניות. הדגיגונים הקטנים והלא יקרים מספקים חלופה מעולה לעוף הבנאלי. את פירורי הלחם מתבלים בתערובות ריחניות ופיקנטיות והתוצאה היא שניצלונים קרנציים עסייסים שאי אפשר להפסיק לזלול.

       

      ''

       

       

      ''

       

      המתכון

      500 גרם פילה ברבוניה

      2 ביצים

      פירורי לחם

      קח לבן

      טימין יבש

      לימון

      פפריקה

       

      אופן הכנה: במידה וקונים פילה ברבוניות קפוא יש לתת להם להפשיר כמו שצריך כמה שעות (בבקשה לא להאיץ בהם, זה יגרום להם להתפרק). את הביצים הקמח והפירורית מפזרים כל אחד מצלחת נפרדת, את הביצה מקשקים ומוסיפים מעט מלח ומניחים לפי סדר עבודה (קמח, ביצים, פירורית). לפירורית מוסיפים מעט תיבול: קוסברה טחונה, פפריקה מעושנת, צילי יבש, טימין, פלפל שחור גרוס ובעצם כל מה שאוהבים.  על הברבונית יש לבזוק מעט שמן זית ומיץ לימון בכדי לשמור על העסיסיות שלהם ומתחילים בהפיכת הדג לשניצל. לסיום מטגנים במחבת עם שמן לוהט. טיפ חשוב- אם מחליפים את השמן ומנקים את המחבת אחרי כל 2 נגלות של טיגון מובטח לכם שניצל משובח ללא פירורים שרופים.

       

      לצד השניצל אכלנו סלט טונה עם עגבניות שרי וזיתים, כי גם בפירה אפשר לגוון.

       

      ''

       

       

      ''

       

      בואו לראות מה קורה אצלי בפייס 

      http://www.facebook.com/#!/chen.rozenhak

       

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        בובנית
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        תגיות