יום חמישי, 21/10/10, 13:59
| הנגנים עומדים, דרוכים, הבמה חשוכה, ציפייה.מתוך החושך עולה פתאום קולו של מאיר אריאל, "חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה, חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא. אתכרית רוחי אנה דניאל וחזוי ראש... |