עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים

    ארכיון : 1/2010

    5 תגובות   יום חמישי, 14/1/10, 22:09


    הנה צמד מילים שכבר מאסנו מלשמוע: סיכום העשור. כן, גם אני החלטתי להצטרף – באיחור קל -  לחגיגות הבלתי נגמרות האלה.

    מבקרים רבים "הכתירו" את העשור האחרון   כעשור החלש ביותר שידעה המוזיקה הישראלית לדורותיה.  אותי זה  מעט משעשע. נדמה שכל סיום של תקופה מביא איתו הצהרות  מעין אלה.

     אני לא שותף לאותה תחושה וחושב שיצאו בשנים האחרונות כמה אלבומים מעולים ובעיקר שירים מצוינים. רציתי לציין כאן עשרה שירים מהעשור האחרון שריגשו אותי במיוחד. כמובן שהרשימה יכלה להתארך עד אין קץ, אבל 10 זה מספר יפה ועגול, אז למה לא? 

    אלג'יר – דם על הים (2004)

    http://www.youtube.com/watch?v=C7M8PpDiF0o

    אני זוכר את הפעם הראשונה שהקשבתי לשיר, כשהוא עוד הסתובב כסקיצה במרחבי האינטרנט. העיבוד היה מעט רזה, השירה לא מושלמת, אבל כבר מהצליל הראשון עזבתי את עיסוקי. מצאתי עצמי שוקע במילים הפוצעות של שיר הרוק האדיר הזה, שהמילה "מושלם" תפורה עליו.

    "השירים ניבאו את עצמם, הם חזו את מה שקרה, השאירו דם על הים".  יומני היקר, אלו מילים אחרונות. ועוד איזה מילים. 

    שלומי שבן – האזרח האחד (2007)

    http://www.youtube.com/watch?v=1mILzbTqupk

    סלח לי אבי כי חטאתי,  מעולם לא הייתי מחסידיו של שבן. לא התחברתי ללהטוטי הפסנתר שלו ולטקסטים הציניים . לכן זה די  מפתיע שאחד משירי העשור שלי הוא של שלומי. ואולי זה לא כל כך מפתיע, מפני שב"אזרח האחד" הוא זונח כמעט לחלוטין את הפסנתר ויוצר חלום אפוקליפטי באמצעות עיבוד מבריק ובעיקר באמצעות טקסט מדויק.

    "הבכיר שעכשיו הוא קבצן או נביא ממלמל לעצמו, אלוהים מי שיחד את השמש הזאת?". 

    ברי סחרוף – ריבונו של עולם (2001)

    כשברי סחרוף לוקח לידיו טקסטים של אנשים אחרים, הוא מטפל בהם בחרדת קודש, בטח כשמגיע אליו טקסט מדהים ביופיו של חייל בשם בארי חזק, אשר נהרג במלחמת יום כיפור.  השופר אשר מגיח בתחילתו ובסופו של השיר, הוא אחד הדברים המדוייקים והמצמררים ששמעתי.

    "עכשיו אני שומע. רות, אתה יוכל סופית למות. אב שכול אני כבר לא מרגיש, דמעות החורף עליך יגידו קדיש." החלש

    כנסיית השכל – אוטוביוגרפיה (2007)

    http://www.youtube.com/watch?v=Zn2i4-o4rxA

    הכנסייה זכתה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות,  עם יציאת אלבום האוסף המוצלח שלהם, אשר הביא את שיריהם הישנים לשיא, הודות לעיבודים מושקעים של כלי מיתר ושלל כלים אחרים. שיר הנושא הוא לטעמי המוצלח מביניהם. המילים הם של שמעון אדף, הלחן של רן אלמליח  ועל העיבוד מנצח עמי רייס.

    "הייתי רוצה להאמין שאי שם גמעה ציפור את השחר, של טרם היותי וצווחה, או כוכב מלובן נדלק לסמן את בואי". 

    אהוד בנאי – בלוז כנעני (2004)

    אני יודע, כמה מיינסטרמי מצידי לכלול את השיר הטחון עד דק הזה בין שירי העשור. אבל לפעמים, אפילו גלגל"ץ מצליחים לזהות איכות . אני לא חושב שאפשר לכתוב שיר לזכרו של בנאדם  באופן כל כך מרגש כמו שבנאי כתב. מאיר אריאל זכה לרקוויאם הכי מכובד שיכל לקבל מיוצר ישראלי.

    "ובאופק אחר, על אותו דף גמרא, יושבים כל הלילה, אתה ואני, שלוות עולמים, פרדס חנה - כרכור, אקליפטוס ברוח, שורק בלוז כנעני" 

    מאיר אריאל – מודה אני (2000)

    http://www.youtube.com/watch?v=o_wQqzeMZTE

    ואם במאיר ז"ל עסקינן, אין כמו שיר ההודיה הזה לאלוהים כדיי להבהיר כמה הוא ידע לרגש. אריאל משאיל את צמד המלים "מודה אני" מהתפילה ומלביש להן שיר תודה לבורא עולם. על הטובה והרעה והטובה אשר ברא.  

    "בלאט חרש חרש, אט אט  טופפות, עתידות עתידות לקראתנו ואת מחייכת אליי מתוך השינה".   

    עמיר בניון – כמה (2007)

    לטעמי, היצירה השלמה והיפה ביותר של בניון הוא האלבום " אלוף בשחור - הרהורים". מדובר באוסף שירים קצרים ופילוסופים שבהם בניון , מהרהר על עצם קיומו בעולם. השיר "כמה" אשר בא ברצועה הרביעית ( קשה להבחין בכך מפני שהדיסק בנוי ממספר רצועות אשר מחוברות אחת לשניה), נמשך רק 2 דקות, אבל כמה יופי יש בהן.

    "כמה שתמציא מציאות, וכמה שתחיה או כמה שתמות, וכמה שתרבה לחשוב על זה ועל הכול, אתה תראה שזה פשוט מידי גדול". מה שנכון נכון 

    אביתר בנאי – בבית  (2005)

    http://www.youtube.com/watch?v=sbVfe4caKFA

    כמה תשבחות נשפכו על הבחור הזה בעשור האחרון. והאמת, מגיע לו. אני לא חושב שמדובר ביוצר החשוב של העשור (כפי שרבים מאמינים), אבל מדובר באומן  שבהחלט ראוי להערכה. השיר המדובר לקוח מתוך האלבום היפה " עומד על נייר". מקרה בו טקסט מרגש, לחן מושלם וקול אלוהי מתמזגים יחדיו.

    ."בבית, אין רצפה, אני עומד על נייר, אני עומד על נייר...". 

    גבריאל בלחסן – בתוך הצינורות (2004)

    http://www.youtube.com/watch?v=-ZKFen-cqvk

    זה אמנם שיר של אלג'יר שאותו כתב בלחסן יחד עם אביב גדג', אבל לעד יזוהה איתו. ולא בכדי. מלבד השירה של בלחסן אשר מתארת את חוויותיו המצמררות  מתקופת אישפוזו בארברבאנל, ישנו גם אותו רגע בלתי נשכח, שבו הגיטרה של גבריאל מחליטה שבמקום בו נגמרות המילים יתחיל הסולו המדהים, הכואב והעוצמתי ביותר שיצא מארץ הקודש.   "סולו אחד שווה אלף מילים". וד"ש לגילמור.

    "הייתי רוצה לאהוב אותך בלי לחכות בלי הפסקות, כאן ועכשיו בין ההריסות, לקחת אותך איתי לתוך הצינורות". 

    אביב גדג'- תפילה ליחיד (2009)

    http://www.youtube.com/watch?v=uxwEaUNMoBM

    טוב, לא צריך להיות גאון בשביל להבין מי בעיני הוא יוצר העשור. אחרי הכול, האיש אחראי  על שלושה מהשירים אשר ברשימה. אבל כשיוצאים שני אלבומים בסדר גודל של "מנועים קדימה" ו "תפילה ליחיד", קשה לי מאוד שלא לפאר את החתום עליהם.

    למען האמת, חשבתי רבות אם לשלב את הרצועה הזאת ברשימה, מפני שבכנות, מבחינתי זה הרבה יותר משיר. זה מסמך פיוטי, ארוך במיוחד, לעיתים מלודי, לעיתים מצמרר , המתאר חלום בלהות אשר מגיע בסיומו לפיצוץ אטומי של גיטרות זועמות, קלרינט ג'אזי ותיפוף קטלני. חרש חרש, בצעקה.  קשה לתפוס את היצירה הזאת במלואה בפעמים הראשונות, אך כאשר כל החלקים מתחברים  והאסימון נופל,  מתגלות פה אולי 11 הדקות המבריקות ביותר של העשור. זוהי תפילת היחיד של גדג'.  

    "בסוף אלה היו עלים דקים של סתיו שהכריעו אותי בכל כובד משקלם, את לא תצטרכי להחזיר לי את כל אלף פעימות הלב, שהחסרתי בגללך".   

     

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      אריק פ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS