עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום חמישי, 3/7/14, 23:39

     

    צילו של המלך חורץ דרכו בשדה צרוב השמש, מחפש לקצור את שזרע. בידו חרמש ובלבו רצון ליפול ארצה ולחכות לגאות הקיצית שתפזר אותו מכאן.

    צילו של המלך מהלך בינות לקוצים כשזיעה ניגרת ממצחו ללחייו האדומות והלאה לאדמה היבשה. בראשו חרוש המזימות הוא חושב על אימפריות גוססות לרגליו, מתחננות לרחמים. צבאות של פרשים הלומי דגלים והמנונים.

    החרמש מלטף את השיבולים הזורחות לאורו של יום חמסין לוהט.

    הוא אוהב לפסוע שם ולהרגיש את החיטה נרמסת תחתיו. גם תנובה שמימית צריכה להרגיש את נחת רגליו.

    הצל שלו כבד, כמו ספג לתוכו את כל שנות המדון אשר צבר במהלך כהונתו הרציפה והבלתי נגמרת. נתינים כנועים שבחרו בו פעם אחרי פעם. כמו סם, כמו רעל שזורם הישר לאבדון. והוא? הוא נלכד בתוך זחיחותו שלו, הכה בכל אחד שעמד בדרכו.

    גם בדידותו לא עצרה את גאוותו ההרסנית. המלכה השקופה כבר מזמן התאיידה משדה ראייתו, הפכה לזיכרון רחוק של אהבה, כשעוד הייתה למילה הזאת ערך עבורו.

    צילו החיוור מביט בפרי עמלו. הוא עייף ונמאס לו, אבל החיוך עוד מעטר את פניו. עיוורון זה עסק ממכר. גם דמיון.

    אין לו כלום ויש לו הכול. 

    החרמש עוד מלטף את החיטה.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      אריק פ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS