עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים

    תכנים אחרונים

    9 תגובות   יום רביעי, 21/9/11, 21:35

    ישנה חיה מוזרה המסתובבת בינינו שנים רבות אך רק לאחרונה  טורחים לחפש לה הגדרה מדויקת או קווים לדמותה. היא לא זן נכחד ודי קל לזהותה. החיה יכולה לחשוף פניה בשיחה על ענייני דיומא, כשלפתע היא שולפת איזשהו ביטוי עתיק יומין בארמית שנצרב אצלה בירכתי הזיכרון, אי שם בנעוריה. זה יכול להתבטא גם בהפגנת בקיאות מפתיעה בקורות חייו של יוסף הצדיק או בתורת הלחימה של שר צבא שאול, אלוף משנה אבנר בן נר. לעיתים, במידה ושלב הטרנספורמציה עבר באופן חלק, הזיהוי עלול לקחת זמן מה, אך בסופו של דבר, החיה תפלוט משפט חשוד אשר יסגיר שורשיה.

     

    גם אני מקוטלג, בעל כורחי, עם אותן נשמות תועות אשר ספגו מהדת ערכים ומידות טובות, לצד מספר לא מבוטל של הלכות ומנהגים אשר לא התיישבו עם השכל הישר וההיגיון הבריא.

    אשקר אם אגיד כי יש ביכולתי להצביע על נקודה מסוימת בה החלטתי להסיר מעליי את עול המצוות והכיפה, אבל אני כן זוכר רגע אחד משמעותי בו התבהרו לי מספר דברים :

    היה זה כשהלכתי כהרגלי בקודש לבית הכנסת בערב שבת. כשהגעתי למקום, התפילה כבר נוגנה ברקע וניסיתי להדביק את סלסוליו של שליח הציבור. קראתי את המילים בפזיזות ופתאום זה הכה בי – אמנם חשבתי על כך רבות בעבר, אך רק אז המחשבה נחה בראשי באופן נהיר ומסודר. "רק רגע" אמרתי ביני לבין עצמי, בעוד החזן מרעיד בקולו ומשאיר אותי לאכול את אבק פסוקיו. "מרבית חיי הקצרים אני נושא אותה תפילה כל שבת. פסוקים ומזמורים אשר נכתבו בידיי אחרים לפני שנים רבות." המשכתי עם קו המחשבה הזה ותהיתי : אם בחור צעיר כמוני מרגיש כבר עכשיו כי הוא מדקלם את התפילה הזו, ללא כוונה אמיתית, איך אמורים להרגיש אנשים שעושים זאת 40 שנה או יותר? האם גם אצלם התפילה הפכה להיות פעולה כמעט מכאנית - אוטומטית? או שמא הבעיה היא אצלי ויש לקובץ המזמורים הזה יכולת מיסטית  לדבר לכל אדם באשר הוא, לאורך זמן בלתי מוגבל?

    החלטתי לערוך בדיקה זריזה ולזהות עוד כמה יורי צרורות ללא כיוון מטרות.

    קל מאוד לזהות את אותם יחידי סגולה שהמילים כאילו מתגלגלות בלשונם בפעם הראשונה, שאין עוררין לגבי כוונתם בתפילה: האגרופים הקפוצים, עצימת העיניים בחוזקה והגיית המילים אשר מתנהלת לאיטה, טרם הן יוצאות בשלמותן לחלל האוויר. היו גם כאלה בקהל.

    אבל ממבט שטחי, זיהיתי בעיקר קבוצה של אנשים אשר באו לטקס הקבוע בו הם מתכנסים בתוך היכל ומהללים את שם כבודו באמצעות ניסוחים קבועים שנכתבו אי שם בתקופת התנאים.

     

    אני מודע לכך שזהו דבר מסוכן – לערבב רציונל עם אמונה. הרי "נעשה ונשמע" הן צמד מילים מאוד מהותי בהיסטוריה של העם הנבחר. לא טרחנו להקשיב במה כרוכה קבלת התורה במעמד הר סיני אלא פשוט הסכמנו לדבר, ומסתבר שדווקא תכונה זו – אמונה עיוורת -  שבתה את ליבו של הקב"ה.

    גם אני סבור שאמונה לא אמורה להיות מלווה בלוגיקה ברורה והוכחות חותכות. הרי זהו בסיס האמונה, לא? האפשרות לבחור בה או לבטלה. אדם מביט בעולם, רואה את שלל התופעות אשר מרכיבות אותו, את מחזוריות הטבע ואת סיבוב הגלגל. לאחר מכן הוא מעיין בכתבים – של המדע ושל הדתות השונות- ומחליט, מה נראה לו יותר סביר להאמין בו. האם הסברים ארציים ואמפיריים מניחים את דעתו באשר לנפלאות העולם או שהוא זקוק לחיזוק שמימי?

     

    בכוונה עוד לא ציינתי את המונח הבעייתי, אך אין מנוס – הדתלשי"ם (ואני מדבר נקודתית על פליטי הציונות הדתית-לאומית, משם אני הגעתי) הם ציבור אשר חונך על ברכי הדת. הם לא פסחו גם על לימודי המדע, אשר מצליחים להתיישב יפה מאוד עם לימודי התנ"ך, מכיוון שלתורה הכתובה יש אינספור מפרשים ולכן היא תמיד תוכל להתיישר בהתאם לתגליות מדעיות. מדענים בטוחים שהעולם קיים מיליארדי שנים בניגוד למסורת התורה לפיה הוא קיים רק  6000 שנה? לא נורא, אז ניתן לומר שבעבר פרק הזמן הקרוי "יום" היה ארוך לאין שיעור והינה – הסתירה נפתרה.

    אין לי כוונה לירוק לבאר ממנה שתיתי שנים רבות ואני בהחלט מכבד את מי שמאמין בזה, אבל העובדה כי יש מגוון אינטרפטציות לתנ"ך ובעת הצורך ניתן לשלוף אחת אשר הולכת יד ביד עם ממצאי המדע, נשמעת לי נוחה. נוחה מידי.

     

    יש נטייה להתבלבל בין אמונה לדת, שני מושגים השונים מהותית אחד מהשני. דת מכתיבה לך כיצד לבטא את אמונתך בעוד אמונה מחוץ לדת יכולה לבוא לידיי ביטוי בדרכים אלטרנטיביות. יש שיגידו כי אותם משליכי כיפות ומקצרי חצאיות,  בוחרים בדרך הפשוטה ורוצים לטעום מכל תאוות העולם הגשמי שלנו, ללא חומות ההלכה. הרי לא ייתכן שהם אינם מבחינים באור הגדול.לא, הם פשוט מוותרים לעצמם. כאחד שנמצא כרגע בצדו החילוני של המתרס, אני חושב שיש דברים בגו אך מצד שני, דברים דומים מתרחשים גם בצד השני. אין לי ספק שיש ציבור רחב בעולם הדתי אשר נשאר שם מסיבה אחת עיקרית – פחד. תמיד היה לי קשה עם הביטוי "יראת שמים". מדוע אמונה צריכה להיות מלווה במחשבה כי כל רגע יכולים ליפול עליי השמים? שאם חס וחלילה אסטה מעט מדרך הישר, אני עלול לשלם על זה, אם לא כאן אז בעולם הבא?

    העובדה הפשוטה היא כי נבראנו לעולם ללא יכולת בחירה, אף אחד לא שאל אותנו אם אנו מעוניינים בחיים האלה. לכן, בתור יצור אנושי, יש לי גם יצרים וכל עוד הם לא פוגעים בסביבה, מדוע שארסן אותם לחלוטין? נכון, החברה האנושית זקוקה לערכים ומוסר אשר יבחינו בין טוב לרע, בין נכון ללא נכון. לא בכדי אנו בעלי החיים היחידים על גבי הפלנטה הזו אשר מתנהלים בניגוד לטבע שלהם. כמובן שאין בזה פסול והמסגרת הזאת אף חיונית, אך האם אני צריך לחוש כל הזמן שמישהו נושף בעורפי רק בגלל שלא נטלתי ידיים לפני אכילת הלחם או כי שכחתי למלמל "מודה אני" ברגע שפקחתי את העיניים? האם זוהי כוונת בורא עולם, שנחיה בחשש תמידי? שנלקט כל חיינו מצוות, גם אם איננו מבינים את פשרן, בכדי להבטיח לעצמנו פיסת אדמה ראויה בגן עדן?

     

    אני רואה עיוורים בכל מקום, הולכים ישר מבלי להביט לצדדים ולחקור לעומק, מבלי להיכנס אל עובי הקורה, לנבור בספרים, להתווכח, למצוא את שביל הזהב. סגורים בד' אמותיהם ומסרבים להקשיב לקולות אחרים. גם אני חוטא בדבר במובנים רבים - אמנם למדתי ובניתי לעצמי איזושהי תבנית לתוכה יצקתי את האמונה שלי, אך ברור לי כי תמיד אפשר לצלול עמוק יותר. הכול ארעי וגם להיגיון פנים רבות. בדבר אחד אני כן משוכנע – כל מי שמנסה להוכיח דבר שהוא בבסיסו תלוי אמונה, הוא אדם שלא הפנים את מהות המושג.

     

    הגלגל מסתובב ושוב יום כיפור בפתח ושוב נכה על חטאים ונמנה אותם, תוך כדי הלימה על הלב. לא יודע אם אפקוד את בית הכנסת, אני מרגיש שיש בזה מן הצביעות, ללכת כל השנה בדרך אחת וביום הדין לבקש מחילה על כך. מצד שני, משהו בוער בפנים בימים האלה, אי אפשר להתכחש לכך.

    כולנו סחורה פגומה שצריכה תיקון מידי פעם – כל אחד והתיקון שלו.  

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      אריק פ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS