יום שני, 29/4/13, 08:11
יום אחד יגלו אותי. אולי זה יקרה בבוקר, או אולי יהיה זה אחר צהריים מנומנם. צליל הטלפון בחדר השני לא יהיה של אשה בגיל העמידה המנסה לשכנע אותי לעוד תרומה, אלא זה יהיה עורך או מפיק מערוץ שתיים. או מישהו ממש חשוב מידיעות אחרו... |
יום שישי , 26/4/13, 07:35
שחקן שהוא כוכב בולט, המגלם דמויות של נשים בלבד בתאטרון בריטי במאה ה-17, מנושל מתפקידו בהדרגה עקב החלפת הנוהג של גברים המשחקים בתפקידי נשים. במקומם נכנסות נשים לתפקידי משחק. וכמו בסרט ה"ארטיסט", גם כאן, מי שלא מצליח לעשות... |
יום שני, 22/4/13, 13:53
המונה ליזה מחייכת אלי מתוך הזיכרון בלובר שבצרפת. גם היא הייתה לכודה במסגרת רחבה ויופייה עלום. מונה ליזה ניצבה והעולם הסתובב סביבה, רעש האנשים עוברים על פניה החריש את אוזני, כל אחד עצר, הסתכל, צילם אל תוך נשמתו את חיוכה ד... |
יום ראשון, 14/4/13, 07:54
אין ברירה. חייבים למצוא: אנשים לאהוב, חיים לחבק, ילדים ליצור. כי האמת היא, שככל שהשנים עוברות ופרדות בטרם עת מתעצמות, הפצע השותת מאיים להמית את הנפש. ורק אהבה, לפעמים, יכולה לספוג את הדימום. |
יום שישי , 12/4/13, 08:14
מה שוקל יותר קילו ברזל או קילו נוצות ? גברים שונים מנשים ב-המון דברים בראיית החיים שלהם, בבדיחות שהם מספרים שלפעמים מצחיקות רק אותם, בהמון דברים נוספים ביניהם בשיח בין החברים הגברים שיש להם. הסיפור בבסיס המחזה והספר הוא ... |
יום שני, 8/4/13, 12:30
עמדתי ברחוב ליד בית המרקחת בעת הצפירה. טנדר חדשני המשיך לנסוע, הפועלים בבית הכנסת ההולך ונבנה המשיכו לעבוד, הפועלים בבית ממול לא הגיעו היום- אולי מישהו ביקש מהם מראש שלא יגיעו, הרוקח הערבי מבית המרקחת יצא והכניס דברים לא... |
יום שבת, 6/4/13, 23:17
אפתח בנימה צינית-"חג שואה" שמח אחי ואחיותי, דור כזה או אחר לטראומה. היום הזה הוא היום אותו כולם מציינים, הוא היום המודע, הצף, הברור, הבוטה, המשתלח מהתודעה אל השפתיים, אל העיניים, אל קידמת הבמה. אבל יום השואה עבור רבים מב... |
יום חמישי, 4/4/13, 07:48
בואו אני לא אגלה לכם את אמריקה- ככל שהשנים עוברות ההורות הופכת ליותר ויותר שירות לילד שהולך ומתפתח. ההורים הטרודים בטרדות היומיום שלהם מצמצמים נוכחות הורית למינימום וכפיצוי נותנים יותר ויותר שירותים חומריים. לא כולם, לא ... |