יום שישי , 31/7/09, 10:05
פעם הייתי מדליקה רדיו בימי שישי בצהריים ונתקלת בתכנית משונה: ערבוביה של מוסיקה יוונית, שדרן עם קול בס עמוק ונטייה לספר סיפורים יומיומיים למדי (אבל בניגון כזה שמצביע על כך שלסיפור יש פואנטה) ופינות שונות ומשונות- &lr... |
יום חמישי, 30/7/09, 11:57
למה יש לנו את הצורך הזה, מחד להציג ומאידך להביט? להדליק את קופסת הטלויזיה בכפתור, לדפדף בפייסבוק, לקרוא בבלוג, להציץ דרך חור המנעול- לראות בסיטקום "חיים" של משפחה Reality Shows התאהבות של זוג, קונפליקטים, הסתבכויות ופתר... |
יום רביעי, 29/7/09, 14:15
קודם כל לטלטל את עצמי טוב- טוב, ולנער החוצה השפעות חיצוניות, כמו סדין שמנערים ממנו פרורים. אלה מהסוג שעוד לא נטמע והתערבב בפנים, אלא נושר החוצה בקלות יחסית: הספרים האחרונים שקראתי, הדעות האחרונות שנתקלתי בהן. אבל... מה ... |
יום ראשון, 26/7/09, 17:52
פעם נהגתי לדמות את עצמי לאמבה, או למים המקבלים את הצורה של המיכל שהם נשפכים אליו. מצד אחד זה דימוי "צנוע" לא מתחייב, ומצד שני רב עוצמה: אין לי צורה, אבל אני יכולה להכנס לכל כלי ולהשתנות בהתאם אליו- אני חסרת גבולות- "זור... |
יום חמישי, 9/7/09, 10:13
לכתוב שוב. להפסיק את העצירות הזאת. לא עוד לתת לדברים להצטבר בבטן ולהרקיב . לתת שם לדברים, להניח אותם על הנייר, להתבונן. לא צריך שזה יי |
אין רשומות לתצוגה