עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אני וחיות אחרות

    רק על עצמי לספר ידעתי?
    ניסוי בהתבוננות עצמית במבוך מראות של לונה פארק: אני נשקפת מהן בגדלים משונים, שרוכית וארוכה
    או גוצית ומצחיקה, משוכפלת עד אינסוף.
    ולפעמים, רק לפעמים,
    הבבואה כל-כך חדה ומדויקת -
    אני רוכנת קדימה
    ונותנת לה נשיקה

    תכנים אחרונים

    9 תגובות   יום שבת, 8/8/09, 00:06
    פה ושם אני מקיימת מנהג שהשתרש בי איפשהו בתיכון

    אני ניגשת לחנות וקונה משהו שהוא "בדיוק מה שרציתי!" (איך ידעתי?) 

     

    ספר, פנקס שירים או דיסק או ברווזון צהוב לאמבטיה 

     

    לשאלת המוכרת- "לארוז לך למתנה?" אני עונה "כן, בבקשה!"

     

    (למוכרות מהזן החינני, אני מגלה שזה בשבילי)

     

    ואם היא לא מציעה לי סרט, למרות שאני בהחלט רואה אותם קורצים לי בפינה,

    אני מתעקשת בנימוס וגם בוחרת צבע.

     

    אני רואה דברים שבא לי לנכס לעצמי על בסיס יומיומי,

     

    אבל איכשהו קשה לקלוע לטעם שלי (בד"כ),

    אז ממתנות שאני מקבלת מחברים ואהובים- אני נהנית מעצם הנתינה והאהבה וההתכוונות (התאמנתי, ועכשיו זה לא רק כלפי חוץ)-

     

     

    וכשבא לי שמישהו יפנק אותי וגם ייפגע בול- אני לי, אלא מי לי?

     

     

    והכי נעים היה כשהזמנתי את עצמי למסאז' 

     

     לעיתים פחות קרובות, כשאני נמצאת בפרשת דרכים, עצובה או מבולבלת, אני רוכשת גלויה יפה ומעטפה. ומתיישבת לכתוב מכתב ממני אליי, בנשימה אחת, בלי לעצור כמעט.  

     

    לאיריסי הגדולה מאיריסי הקטנה, הוא מתחיל. (פיצול אישיות מושכל, אם תרצו) וכולו מלא אהבה בלתי מותנת ממני אליי, ועם המילים הכי נכונות לי והכי קולעות.

     

    בחיי היו וישנם חברים יקרים, חכמים ותומכים ואוהבים, אבל יש אחת שהיא תמיד כאן ותמיד תהיה איתי

     

    (למרות שהיו רגעים בהם רציתי לעזוב את עצמי בטריקת דלת)

     

     

    אני לי, אני לי.

     

      ''  מספרון השירים/הרהורים הקטן שלי (1997-1999

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום רביעי, 29/7/09, 14:15

      קודם כל לטלטל את עצמי טוב- טוב, ולנער החוצה השפעות חיצוניות, כמו סדין שמנערים ממנו פרורים. אלה מהסוג שעוד לא נטמע והתערבב בפנים, אלא נושר החוצה בקלות יחסית: הספרים האחרונים שקראתי, הדעות האחרונות שנתקלתי בהן. אבל... מה זה בעצם השפעות חיצוניות? מה אני אם לא אוסף רסיסים, שבבים והשפעות שאספתי במודע או לא במודע, אם אני זוכרת או לא זוכרת? עוד נפתול מחשבתי מתעתע שאין לצאת ממנו, 8 שכזה או שכזה:''. אלא שעכשיו אני חכמה מספיק כדי לפרוץ אותו '':

      כל הרצון/צורך הזה להיות ייחודית, בלעדית וחד- פעמית מעייף לפעמים, בולם ומסרס. כמה נעים לפעמים פשוט "לזרום" בזרם החיים והאנשים שמסביב, להדמות, להרגיש חלק ממערך גדול יותר. אני יכולה לעשות זאת לעיתים קרובות יותר ויותר דווקא בגלל ההבנה המתהווה ומתגבשת שבכל זאת אני, זאת אני, זאת אני-

      אם לקשר את זה לפוסט הקודם, מרגע שהגבולות שלי מתחילים להיות מוגדרים, אני יכולה להיות חלק מקבוצה או המון, בלי חשש להטמע, להתערבב ולהעלם. 

      ''

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        reverie
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        תגובות אחרונות

        פיד RSS

        הפעילות שלי