מִלִים וְ...עַל מָה
ארכיון
ארכיון : 5/2009
עקבות
6
יום שני, 25/5/09, 13:36
| אכתוב לך מכתב לאורך הקירות ידי בבוץ מושכת אותיות. אכתוב לך מכתב עוברת ברחובות מטביעה בך עקבות. ילדה של חלומות מרח |
תכלת
2
יום שישי , 22/5/09, 20:16
| קראו לו "שמים". אולי כדי לראות הכל, כדי לדעת. אולי בגלל התכלת, שתִּסֹךְ בו רוגע. אולי בגלל האפשרות האינסופית לליטוף של ענני |
כָּלּוּ
2
יום חמישי, 21/5/09, 16:52
| הוּא שָלַח עָנָף גֵּרַנְיוּם בִּפְרִיחָה. רֵיחַ מַר עָלָה. הִיא הַמְתָה, יוֹנָה שְחוֹרָה. |
גמילה
1
יום שני, 18/5/09, 14:24
| טיפה מכוס טועמת אחרת נוטפת מטפטפת מתגלגלת מנשיקת פיךָ זולגת טובעת בטבורהּ של מציאות נגמלת. |
הקטע של דוד
6
יום שבת, 16/5/09, 11:34
| כל המילים נשמעו ורוד. החיים השתוללו לו מול העיניים. לא היה לו רגע להביט במראָה ולהבין, שהאיש הזה שמולו, זה שחוגג את החיים, הרי הוא - הוא עצמו - דוִד עם הג'ינס המחורר, שבמכנס שמאל עדיין נותר כתם גריז שומני, מאז ששכב תחת ... |
ורוד
3
יום שישי , 15/5/09, 13:12
| יום אחד אני אצבע בורוד. קצת ורוד ליום אחד ומחר - כמו פרפר. מת. *** תודה לך, פיקאסו. |
תִּקְוָה
2
יום ראשון, 10/5/09, 21:17
| בְּלִי נוֹצוֹת לְגַמְרֵי בְּלִי נוֹצוֹת. עוֹר וָרוֹד וּמְחֻסְפָּס. מְקֻמָּט וּמָרוּט. בְּלִי נוֹצוֹת לְגַמְרֵי בְּלִי נוֹצוֹת. ב |
יש לה שתי כפות
1
יום חמישי, 7/5/09, 20:34
| דמות אחת עומדת על מדרכה. רטובה. אמצעיתו של רחוב. היא לא זזה גם כשמכונית אחת חצופה חורצת נהרות ומטיחה חומות מים ואגרופי בו |
שקט
6
יום רביעי, 6/5/09, 19:54
| אחר הצהריים הזה התחיל בקולות ציפורים פֹּה ושם נביחות כלבים בכי ילדים מאוכזבים או כואבים צהלות משחקים דלת נטרקת בקללה של רוח וְ |
כל סוף הוא גם התחלה
9
יום שבת, 2/5/09, 19:22
| מתוך שִירֵי סוֹף הַדֶּרֶךְ / לאה גולדברג לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי,בַּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, |
