עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    רשימה

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    ארכיון

    ארכיון : 3/2009

    ביקורת על "אסיף"

    בראנץ' אחד לסופשבוע

    3

    מסעדות ואוכל  

    3 תגובות   יום שישי , 27/3/09, 14:58

    אחד הדברים הכי כייפים בסופי שבוע בעיר זה האפשרות למתוח את ארוחת הבוקר עד הצהריים ולהנות משפע מבלבל של מקומות עם ארוחות בוקר טובות. בשבילי כל גילוי של בראנץ' כייפי ואיכותי הוא חגיגה, נו אין מה לעשות – אני אוהב לאכול. יום שבת הגיע ושוב א' ואני מתבלטים לאן ללכת לאכול, האם למקום האהוב עלינו, בשכונה שלנו לשעבר עם הארוחת בוקר היא שווה בתל אביב? או שמא להתמקד במציאת מקומות חדשים שעוד לא היינו בהם? הפעם חרגנו ממנהגנו והחלטנו למצוא מקום שעוד לא היינו בו, אבל שמענו עליו רק דברים טובים. מסעדת אסיף (סוף סוף מקום עם שם עברי, ישראלי ויפה!). א' תמיד אומר: "אל תאמין לשמועות, תבדוק בעצמך" ואכן כך עשינו. הזדחלנו לנו לאתנו בשבת השמשית לכיוון לילנבלום דרך נווה צדק, מפתחים את הרעב...כשהגענו כבר היינו ממש רעבים!במצב הזה בחרנו לנו את בוקר אסיף (58 ₪) ואת בוהוריים (64 ₪) שנראו לנו הכי שוות מבין ארבע האפשרויות והמתנו. והמתנו. והמתנו. רעבים? גם אנחנו! למרות שהיה די ריק (אנחנו ועוד שני זוגות) זה לקח קצת זמן..אבל יקיריי, היה שווה לחכות. כל אחד מאיתנו קיבל על מגש עץ את הארוחה המבוקשת. ואיזו ארוחה! א' הזמין את בוקר אסיף וקיבל: מזטים מקסימים וטעימים טעימים טעימים של סלט עדשים שחורות, סלק צלוי (פעם ראשונה בארוחה ולא אחרונה...יש למה לחכות!), סלט קינואה, טחינה (מעולללה!!), סלט חצילים, עלי גפן, סלט סמי יווני מתובל וטעים, שוט של סלט פירות (שא' ממש לא אהב!) וביצים אפויות עם עגבניות ופטה, אוווף זה היה מ-ע-ו-ל-ה...אני הזמנתי את ארוחת הבוהוריים וקיבלתי אוסף מזטים די דומה שמילאו לנו שוב ושוב ובכייף עם שינוי קל בדמות עגבניה ממולאת (מדהימה אך קטנטנה), סלט עשבי תיבול עם חתיכות פיתות, איולי מקומי והשוס...שתי רצועות אנטריקוט ומעליהן שתי ביצי עין מרהיבות.לצד כל אלו קיבלנו את סלסלת הלחמים היפה ביותר שראינו בזמן האחרון. זוכרים שהבטחתי סלק? אז בבקשה...בצד הלחמים המוכרים ועוגות מיניאטוריות הגיעו לחמניות סלק יפיפיות בצבען האדום בורדו שאם עד עכשיו לא הבנתם שאסיף הוא מקום ששווה להגיע אליו אז לכו לפחות בשביל לראות את הלחמניות המקסימות האלה! בכל ביס וביס מרגישים את זה מיד, מדובר אמנם במנות קטנות אבל האיכות וההקפדה על כל הפרטים הכי קטנים ניכרת! אחרי ארוחה כזו רצינו רק לשכב בשמש ולנמנם.נקודה אחת שקצת הפריעה לנו היא השתיה. עם כל ארוחה ניתן לבחור או שתיה חמה או שתיה קרה. הלו, עם מחיר כזה אי אפשר לצ'פר בגם וגם? ובכן רבותיי, אם אתם מחפשים מקום אחד לאכול בו בסופשבוע מדובר במקום מעולה שלעת עתה מהווה מתחרה רגוע אך ראוי ביותר ואיכותי לא פחות למקום האהוב עלינו ביותר.
    דרג את התוכן:
      ביקורת על "הייתי מאוחריך/ניקולא פארג"

      האהבה מתה או שונאים, סיפור אהבה

      4

      ספרים  

      7 תגובות   יום שלישי, 17/3/09, 06:40


      לפעמים בים הספרים שיוצאים לאור כל שנה מתפספסים כמה ספרים מעולים או שהם חוצים מהר את גבול התודעה ונעלמים להם, בלי שהספיקו ליצור סביבם איזושהי תהודה וחבל. מדובר פה בספר נפלא שחייב כל אחד שנמצא בזוגיות לקרוא כתזכורת למה יכול להיות ובכלל כל מי שחווה משבר באהבה ובזוגיות ובגידה בפרט לקרוא.

      זהו סיפורו (הכמעט אוטוביוגרפי יש לציין) של גבר צרפתי לבן המתגורר עם משפחתו במדגסקר בשנות ה 30 המוקדמות של חייו, החווה משבר (בלשון המעטה) בזוגיות עם אשתו השחורה. המספר חושף באופן גלוי וכנה מאוד, לפעמים עד מבוכה עולם שבור של אהבה- חלום ושברו. הכל מתחיל בפלרטוט קצר וסתמי שהוא מנהל עם זמרת שמוביל אותו להתוודות באופן מיותר ואומלל בפני אשתו ולבקש ממנה להיפרד אך תוך חמש דקות בלבד הוא מתחרט על כך וחוזר בו. צעד זה קורע את עולמם ומשנה אותו לתמיד ופותח מסע מדמם שובר לב של טירוף, בגידות, אגו ובדידות, זעם, סבל והתעללות רגשית ופיזית ממש עד ליחסים סאדו-מזוכיסטיים שלפעמים מצאתי את עצמי המום ממה שקראתי, לא יודע באיזה צד לצדד ומי אשם ומי הקורבן, לא פעם היה נראה לי שמה שמתחיל במלחמה באהבה נדמה שהופך למלחמת תרבות.

      בעקבות אותו צעד של פלרטוט והרצון להפרד, נוקמת בו אשתו (אלכסנדרין) ללא הרף אך בעיקר ברומן סוער עם גבר מובאי המגלם את כל מה שבעלה איננו- שחור כמוה, גבר שבגברים שמרגש אותה במיטה ומסעיר את לילותיה. בגידה זו שמעוררת בו קנאה שכמעט מוציאה אותו מדעתו עד אבדן אישיותו, כל שכן תפקודו כגבר ובעל. מנגד במהלך חופשה אצל אביו באיטליה מנהל רומן בלתי אפשרי, מרגש ויפה עם סטודנטית איטלקיה צעירה המעבירה לו פתק עם הכיתוב " הייתי מאחוריך" ומגלמת בעצם את כל מה שאשתו לא- לבנה, עדינה, רגועה, חומלת ורגישה, סוג של מלאך וקרן אור בחייו המרוסקים (אפשר להגיד זו גם קרן האור היחידה בספר).נראה כי כל אחד מהם מוצא ברומן מחוץ לנישואין את כל מה שחסר לו בבית, אך מסע הגילוי זורע בין בני הזוג חורבן והרס המלווה בהתעללות נפשית מתמיד, המותיר אותך המום ותוהה עד מתי? למה הם עושים את זה? אידיוט, איך אפשר לחיות ככה? תפסיק כבר להתעלל בעצמך! למה הם לא עושים צעד על מנת לתקן את חייהם? איך הגיעו עד למטה? למה היא מתעללת בו? למה הוא נותן לה? למה אין לו עמוד שדרה? מה אני הייתי עושה במקומו? מה הייתי עושה במקומה? אני חושב שמימי לא קראתי ספר המציג עמדה גברית כזאת והסעיר אותי ככה. לא הפסקתי לתהות מה נשים חושבות על הספר הזה.הספר מסופר באופן סוחף מנקודת מבטו של המחבר הפונה בפניה ישירה אל הקורא (הגברי?) כמו מבקש ממך להחליט באיזה צד אתה, יחד עם זאת מנסה לא לעשות מניפולציות או להסיט, אלא רק לשרטט תמונת מצב של מלחמה בבית, מלחמה אבודה שהנופלים בה ידועים מראש. הכי מפתיע (וגם עצוב  ויפה) היה לקרוא כי סיפורו של המספר הוא בעצם סיפור חיי משפחתו (גם אביו ואמו חולקים את אותו סיפור חיים דומה לשלו) וכמו שאביו קורא לזה: "חינוך".הפניה הישירה, כמו גם הכנות הכובשת תפסה אותי מיד, הרגשתי שאני בשיחה עם חבר טוב שלי. לכן רק רציתי לחזור לספר עוד ועוד על מנת לחבק אותו ולחמול על חייו האומללים, לכעוס עליו, לצעוק עליו, לרחם עליו ובעיקר לשאול את עצמך כל הזמן שאלות נוקבות (האם יכול להיות שאני בסופו של דבר מצדד בבגידה??), לציין שאחר כך היה לי קל לישון? ממש לא.

      אם אתם מחפשים ספר אחר, קולח ומדויק, סוחף, מדמם, מסעיר, מעצבן ומכעיס, עוכר שלווה אך שובה לב ושובר לב, שיגרום לכם לבחור צד ולשאול את עצמכם שאלות קשות ובעיקר רקוויאם לאהבה שספק אם אי פעם היתה. 

      דרג את התוכן:
        7 תגובות   יום שבת, 14/3/09, 20:22


        ינואר. מלחמה בעזה, בין המתנה להמתנה בבסיס הדרומי, אחרי שבועיים שלא הייתי בבית והעצבים רופפים, בשעת לילה מאוחרת בתחנה ההיא שכולם שומעים, בין אלפי שירים ששמעת מליון פעם, פתאום עם הצליל הראשון שנשמע לך אחר אבל מוכר, כמו של חבר שמזמן לא שמעת והקול שאי אפשר לטעות בו. עמיר לב כאן. יש לו שיר חדש.

        מרץ. יום שישי, שעות הבוקר המאוחרות, כביש 6. נוסע אל הכפר, נסיעה שבדרך כלל לוקחת לכל היותר משהו כמו 40 דקות מתל אביב, כשהכבישים ריקים. הדיסק החדש של עמיר לב אורך 48 דקות ו3 שניות. לא רציתי שהדרך תגמר, רק עוד מהדבר הזה וזאת אחרי לופ שישי או שביעי שאני שומע את הדיסק הזה. אני מתנצל מראש בפני כל מי שנסע אחרי.

         

         

        .12 שירים, אם אפשר לקרוא לזה כך. 12 סיפורים מוזיקליים. 12 תמונות. תמונות גבריות. תמונות ישראליות. תמונות ריאליסטיות, רזות ועשירות, יומיומיות. 12 פיסות מציאות נוגה ועצובה, מנקודת המבט של גבר רגע לפני גיל 50. לא סתם גבר. גבר גבר הוא עמיר לב, בעצם הגבר שתמיד רציתי להיות וכנראה לעולם לא אהיה.

         

         

        כן, עמיר לב הוציא דיסק חדש "הכל כאן" וכן נדמה שהכל כאן באמת- מחאה, אהבה, ילדים, בית, זקנה, מוות, חברים, מלחמת לבנון, ויקי כנפו, ישראל טוויטו, השוק של רמלה-לוד, חולון, דיאט יופלה, ברוס ספרינגסטין, ויטני יוסטון, מכון ליווי בקריות, ועוד רשימה ארוכה שעשויה אולי לתת לכם כאן תמונה קצת שגויה על התוכן, אבל כזה הוא עמיר לב, מגיש תמיד מיני סיפור בתוך מסע מוזיקלי, שנע הלוך חזור בין חולון לצפון, לשוק רמלה-לוד, דרך מרסיי, לכנרת ומגיע אפילו לקנטינה (באחד הקטעים הכועסים יותר והנוגעים ביותר). הוא לא זורם, הוא לא מחדש, הוא לא מנומס, הוא כועס ומתבייש, הוא מאוד עדין ורגיש, הוא נוגע ללב, הוא אוהב ומפחד. וסליחה על משחק המילים- כשלב פותח את הפה, הוא שובר לי את הלב. בקול צרוד ולפעמים מרוסק, מגיש כאן עמיר לב בספק שירה ספק דקלום - משורר רוק כמו שמזמן לא ראיתי כאן, יצירה אחרת, מהורהרת, כועסת לפעמים, תובענית, לא מתאימה לכולם, אין פה שמחה, אין פה גאולה, רק הבנה והשלמה ושורות שורות שלא מפסיקות להדהד בראש גם אחרי שהפסקת לשמוע את הדיסק, רוצים דוגמא? בבקשה: "ראש הממשלה לא בא לאזכרה של הנופלים", "עבד של חברת שמירה", "כל הזמן חשבתי עליך, לא התקשרתי שמרתי את הכל בפנים" ועוד ועוד...

        אני מנסה לחשוב איזה קטע אני הכי אוהב וקשה לי לבחור אבל לא צריך. הכל יפה יפה, יצירות רוק נוגות, מהורהרות ופשוטות. אין פה להיט רדיו באמת למי שצריך או מחפש אחד כזה.גם מי שמחפש עמיר לב חדשני, לא ימצא אותו כאן. בעיני, זה אותו עמיר ואותה התבנית שאני כל כך אוהב. לא תמיד זה קל ואמנם הפתיחה של הדיסק קצת קשה לעיכול אבל בהמשך הלב נפתח וצפויה התאהבות. רק תפתחו את הלב ותזכו ביצירת מופת ישראלית עכשווית שמזמן לא שמעתם.

        דרג את התוכן:
          5 תגובות   יום שישי , 13/3/09, 13:48

          אז איפה אתם השבת? זהו, עכשיו שכבר קצת יותר חמים וכבר יש יותר שבתות שמשיות זה הזמן לצאת מהבית, לצאת מהעיר וללכת לשאוף קצת טבע מזכך ומחזק. מסלולון חמוד ולא ארוך לכל מי שלא מחשיב את עצמו כמייטיב לכת ומתאים לכל המשפחה, נחל חלילים הוא המלצה חמה! אם תזדרזו להגיע בזמן הקרוב עוד יפנק אתכם הנחל בנוף ירוק ירוק משובץ פרחים (הרקפות כבר מתאדות, שקדיות עוד פורחות בשבועות הקרובים), ומבט ירוק לפאתי ירושלים, זהו נחל חלילים (הנחל הוא יובל של נחל שורק). אפשר להתחיל אותו בירידה ממבשרת ציון ואפשר לעלות אותו במתינות קלילה, בונוס נוסף זה גם צל ביום חם ופינות נעימות לפיקניק בריא לא חסרות. אנחנו התחלנו במבשרת (ליד ביה"ס), בהליכה קלילה וירידה מתונה עד לסופו בחניון, עשינו פיקניק בצל אורנים ירושלמים וליד פריחת אירוסים ורקפות וחזרנו אט אט למבשרת, אם אין לכם כוח דאגו לרכב שיחכה לכם בסוף המסלול (ובאותה הזדמנות שהנהג יכין לכם משהו לאכול).ובכן, אז אם שאלתם את עצמכם מה אפשר  כבר לראות שם? אז ככה: חוץ מפריחה יפה שמשתוללת שם בימים אלו בלבד אפשר למצוא גם אתרי עתיקות עם שרידי חקלאות עתיקה ויש שרידים ארכיאולוגים, טרסות, שרידי בוסתנים נטועים (איך תזהו? עכשיו פורחים כל עצי הפרי...וזה יפה!!!), מערות (ויש כמובן את מערת חלילים שהיא מערכת קטנה של מחילות קארסטיות  וחללים אז תביאו פנס).. לחוששים מללכת לאיבוד אל פחד- יש סימון שבילים. אחרי שתחזרו למבשרת או לחניון (סה"כ משהו כמו שעתיים של טיול) חובה  להשלים את הסיור באזור באגם שנוצר במאגר בית זית. אגם בלב הרי ירושלים? נכון שנשמע הזוי? חברים, אגם אגם לא פחות (אמנם עונתי, אז נצלו את זה לפני שכל המים מחלחלים). הגשמים האחרונים עשו טוב למאגר (שנמצא מתחת למושב בית זית) שעד לא מכבר עמד יבש ומיובש. אם תרוצו מהר אולי תספיקו עוד לשוט שם בקיאק (נשבע, אני ראיתי) או לטבול רגליים במים קפואים (הכי שווה ביום חם) ואפילו לראות ברווזים. הלב בירושלים הדמיון? בשוויץ.  
          דרג את התוכן:
            ביקורת על "כובשים"

            מקום כובש!!

            7

            מסעדות ואוכל  

            3 תגובות   יום שלישי, 10/3/09, 12:12


            בעיר הזאת בכל שני וחמישי קם מתחם חדש, חלק מהמתחמים חולפים כלעומת שבאו וחלקם צצים כדי להשאר. כבר הרבה זמן שיש דיבור חם בעיר על מתחם הכרמל ושוליו (ואם תרשו אוסיף אותו אל מתחם נחלת בנימין המתחדש) שכבר הרבה זמן מוציא מאמתחתו מקומות שווים במיוחד, ע"ע הבאסטה (נכון הוא בתפר) ואל בריו והרוטיסרי מרקט שכבר צברו לא מעט אוהדים באזור ובנוסף למקומות הותיקים (כמו המטבחון האהוב עלי) ללא ספק מדובר באחד המתחמים הטעימים, הבליינים והלוהטים שצצו בעיר בכלל ובמרכזה בפרט. חבר חדש שהתווסף זה מכבר למתחם הוא "כובשים", שאתם כבר יכולים לנחש איפה הוא ממוקם, נכון- ברחוב הכובשים ועם הפנים אל השוק, בכל מובן. גם פה, כמו בחלק מהמקומות שצויינו לעיל, מדובר  במקום שמתכתב עם השוק ומתבסס על מזון טרי ורענן שהגיע זה עתה מהשוק, אבל בגוון הביסטרו השכונתי. אוכל פשוט ולא יותר מדי מתחכם, אבל טעים טעים טעים, שנע באופן אופייני למקומות מסוג זה מארוחות בוקר זולות (עם השקשוקה הכי טעימה שנטעמה בזמן האחרון, לא זו הירוקה, השנייה J ושוקולד של פעם, לדוגמא), דרך עיקריות (מסוג שניצל ופירה, קצת חיוור ולא מנחם כמו שמתיימר להיות אבל המנצחים הם ללא ספק מנה של חצי לחם ממולא בקציצות בשר, ווואי וואי וואי, זה טוב! גם המפרום מעולה מעולה מעולה) וכלה בכריכים וסלטים, אולי לא משהו שלא ראיתם במקום אחר אבל כן טעים ומאוד טרי. קחו בחשבון שבצהריים קצת עמוס פה ואולי תצטרכו להמתין קצת (מי אמר מיתון ולא קיבל?!).

            את התחכום הם משאירים בכובשים לאווירה המגניבה והסמי-ברנז'אית (כן אפשר היה לעשות פה ניים דרופינג...אבל נוותר על זה, זה ממש לא העיקר פה). קבלו מקום שוקק ומשוחרר, קצת רעשני ולא רק בגלל האנשים הרבים שיושבים פה כ-ל היום (קחו זאת בחשבון אם אתם באים לעבוד עם לפ טופ, לא שקט כאן בכלל...לא' זה עשה קצת כאב ראש). עוד מילה טובה חייבים לזרוק על העיצוב המקסים והקצת רטרואי (עם כלים שאפשר לקנות, לא זול אבל יפה...) ועל השירות המעולה!!

            אין ספק מקום כובש וכייפי, לא משנה מתי אתם באים!

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום רביעי, 4/3/09, 21:19

              הרבה ממתקים מוזיקליים שוחררו החורף לאוויר העולם, חלקם מאוד באופן מפתיע אווריריים, מקפיצים ועושים נעים נעים כמו האביב וכמו שמש טובה ומחממת. קבלו כמה המלצות לשדרוג מצב הרוח, הלאה חורף, הלאה עננים שחורים, צאו אל המרפסת, תמזגו איזה קאמפרי ותעשו לכם מסיבה קטנה. נכון שחלק מהרשימה נראה כאילו נלקח הישר מהאייטיז, לפחות ברמת שמות המבצעים, אבל הכל יחסית דנדש וכולם כייפים, אז יאללה בכפיים:  

               Pet Shop Boys- Love etc. – היאח הידד הם חוזרים!!! הצמד הבריטי שעשה פלאים מהמושג פופ אלקטרוני, חוזר עם שיר מקפיץ ומשמח, שמזכיר תמיד למה אני אוהב אותם כל כך, גם כשהם מלחינים מחדש את הפסקול לספינת הקרב פוטיומקין. אני אומר לכם, הנערים לא נשמעו כל כך רעננים מאז GO WEST! תתנו להם צ'אנס, הם שרים מהלב!

              חידה: מה הקשר בין השיר הנוכחי של הפט לשיר הבא של מוריסי?       

              התשובה: בשיר הזה מנגן ג'וני מאר! כן ההוא מהסמית'ס הי"ד. 

               I'm Throwing My Arms Around Paris- Morrissey המוריסי מת? יחי המוריסי החדש! אני לא מבין למה כולם מתלוננים שמוריסי איבד את זה. אסור לבן אדם להיות מאושר אחרי כל כך הרבה שנים של סבל? אז מה אם הוא קצת נודניק לפעמים, מדובר פה באחד הקטעים הטובים שלו מזה שנים, חוץ מזה אני אוהב אותו כמו שהוא. תעשו טובה, חבקו אותו! 

                   Hot Chip & Peter Gabriel – Cape Cod Kwassa Kwassa – אם כבר באייטיז עסקינן, הנה עוד אחד שעשה את זה בגדול אי אז בימים. אז קחו את איש מוזיקת העולם (אפשר להתווכח על זה, בסדר!) וחברו אליו את מלכי הרחבה – הוט צ'יפ ותקבלו סוכריית מנטה חריפה. קבלו שילוב מוזר על הנייר שמנצח בחידוש שעולה על המקור (המעולה לכשעצמו...של Vampire Weekend), הקובץ עם השיר מצורף לפוסט זה :). ואגב, kwassa kwassa אם רציתם לדעת, זה סוג של ריקוד שכנראה רוקדים בקונגו.

                Happy up here – Royksopp- בנורבגיה יהיה כנראה סופשבוע קריר, אבל זה לא תרגישו כלום מזה כאן בלבנט החם. קבלו את רויקסופ הנורבגים שהם סוג של סוכריות קופצות, מגישים כאן סוכריה מקפיצה שעושה נעים גם ברגליים, תפתחו חלון ושכל השכנים יראו אתכם רוקדים! מה יש? כאן אביב!

               The Fear - Lily Allen- אחד הממתקים הלוהטים במלוא מובן המילה בשנים האחרונות בכלל ובתקופה האחרונה בפרט, מה זה ממתק- שוקולד לבן! לילי אלן חוזרת עם דיסק חדש, אמנם עם קצת פחות אנרגיות מהקודם ובלי SMILE ו LDN אך גם כאן אפשר להגיד שמדובר בחומר משובח (מי אמר מוזיקה לכוסיות?!), וזה הנציג הנוכחי השולט ברדיו- תשכחו מהמיתון ותשכחו מהכסף, תזיזו ת'רגליים ותשכחו מהכל אבל.... שימו לב גם לרצועה עם השם המעורר fuck you, חפשו אותה ותתחילו לקפץ ולפזז כאילו אין מחר.

              דרג את התוכן:

                פרופיל

                rotemmon
                1. שלח הודעה
                2. אוף ליין
                3. אוף ליין

                בלוגים אהובים

                • שמנמנים

                הטוויטר שלי ואני יצאנו לדרך