עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    רשימה

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    10 תגובות   יום חמישי, 22/9/11, 08:40

    ''

     

    אחת הסוגיות המורכבות ביותר שכל אחד מאיתנו מתמודד עמה בשלב מסוים בחייו, היא הדיסוננס המתמיד בין הרצון להיות איש משפחה למופת, לבין פיתוח קריירה ענפה ומשגשגת. האם בחיים, כפי שאנחנו מכירים אותם כעת, אפשר ליהנות משני העולמות? האם אפשר לאכול את העוגה (הקריירה) ולהשאיר אותה שלמה, ולא לשלוח את הילדים בגיל 17 לפסיכולוג בטענה על הזנחה? אם התשובה שלכם היא- כן בטח, אחדד אותה יותר: האם התשובה נכונה גם לנשים?

     

    הסרט אין לי מושג איך היא עושה את זה מבוסס על רב מכר עולמי בעל שם זהה מאת אליסון פירסון. הספר, שיצא בשנת 2002, הפך מיד להצלחה היסטרית ולתנ"ך של הנשים העובדות. אני חושב שמכל חברותיי הקרייריסטיות, אין ולו אחת שלא קראה את הספר. למה? כנראה שלכולן לא היה מושג, אז הן רצו לדעת איך היא עושה את זה. כמו הספר - אגב, מישהו מכיר גבר שממש קרא את הספר הזה? - כך גם הסרט, דן בדיוק בדילמה הזו ורוב הזמן מטפל בה בצורה קלילה וחיננית. נו טוב, מדובר במוצר אמריקאי שצריך להחזיר את ההשקעה בסופו של דבר.

     

    ולא שלטפל בנושא הכאוב הזה בחינניות זו בעיה. להיפך, אולי זה יתרון. יתכן וכמה אנשים בקהל שבאו לראות את החדש-של-זאתי-מסקס-והעיר ילמדו משהו בדלת האחורית. אני מקווה שעם הזמן הקהל ילמד זאת מסרטים רציניים יותר, אבל ניחא. אי אפשר להילחם בכל המלחמות בבת אחת.

     

    אז איך היא עושה את זה בדיוק? ככה: קייט (שרה ג'סיקה פארקר) היא בעצם מה שהיה יכול לקרות אילו לקארי ברדשאו היתה עבודה רצינית. וברצינות, קייט מנסה לעשות את הבלתי אפשרי. מצד אחד היא יועצת בכירה בחברת השקעות תובענית. לא רק שהיא בתחרות מתמדת עם הקולגות הגבריים שלה בדרך כלל (מה, אין עוד נשים בעמדה שלה?) היא גם כל הזמן צריכה להוכיח את עצמה. מצד שני, היא גם אמא לשני ילדים ואמורה להיות גם נשואה באושר. לא רק שהיא פועלת בנקיפות מצפון תמידיות (אז ככה היא עושה את זה?), היא גם חשופה לביקורת ותחרות עם אמהות אחרות. סוג של עקרות בית נואשות, גרסת שיקגו.

    בקיצור, אשה כמו קייט, לא משנה מה תעשה, תמיד תהיה חשופה לביקורת ותחרות. למה? ככה. זה העולם שבו אנחנו חיים כנראה. הזיגזוג הבלתי אפשרי, הריקוד על כל החתונות, לא מוציא אותה נקייה מכל זה. האמת, כשרואים איך היא עושה את זה, לא תמיד התשובות ברורות. הנסיעות הבלתי נגמרות לחו"ל, הריחוק מהבעל, הכעס של הילדים, ההערות הפוגעניות, הביקורת הבלתי נגמרת, הבדידות, פספוס אירועים משפחתיים. איך לומר זאת בעדינות – כולם נראים די סובלים מכל העסק. אז למה? האם זו ההגשמה העצמית? האם הכסף זה הכל בחיים? הכל יכול להיות. כל אדם ותשובתו, כל אשה ותשובתה. בסרט לפחות זה לא תמיד ברור. בינינו, לפעמים זה נראה כמו בריחה. אופס, מישהו שם צריך לחדד קצת יותר את המסרים שלו.

     

    אולי מסרים זה לא תמיד הצד החזק של הסרט, מה גם שלפעמים הוא טיפה מתבלבל ושוכח שהוא אמור להיות סרט פמיניסטי. אל תאכלו אותי, אבל האם ההגשמה היחידה של אשה היא להיות אמא? נו באמת. אז אולי לא צריך להתעמק בזה יותר מדי ורק לשבת וליהנות. כי מה שכן עובד רוב הזמן בסרט, זו העריכה הקצבית שלו. משהו בין הפרקים הראשונים של סקס והעיר, בימים שעוד ניסה לתת טאצ' כאילו חצי תיעודי (זוכרים?) לפרקי המשרד ואפילו יומנו של החנון, הסרט. לפעמים זה מוצלח יותר (למשל עם האם המתראיינת בחדר הכושר) ולפעמים זה מוצלח פחות (עם הקולגה הגברית למשל). מזל שפארקר מקריינת.

     

    "אין לי מושג איך היא עושה את זה" מצליח להיות חביב בעיקר בגלל גזרת הנשים, ומפספס רוב הזמן בגזרת הגברים. פארקר חיננית מתמיד, נראית כליהוק המושלם לתפקיד הזה. כמוה גם רוב התפקידים הנשיים, בעיקר של מומו, הקולגה הנשית היחידה (אליסון מאן) ואליסון (כריסטינה הנדריקס) חברתה המפרגנת, אם חד הורית שגם היא לא יודעת איך היא עושה את זה. לעומתן, הגברים יוצאים פה די בעייתיים, שלא לומר שטוחים כקרש. גרג קיניר, כבעלה של פארקר, חמוד כתמיד, אך בתפקיד האסקופה הנדרסת הוא לא צומח לגובה מרשים מזה. פירס ברוסנן הוא פירס ברוסנן. או שאוהבים או שלא. אני לא. והפתעה: קלסי גראמר. רציתי לשאול אותך, לא ראינו אותך כבר שנים ובשביל תפקיד כל כך סתמי אתה יוצא מהבית? באסה איתך.

     

    בכלל פתאום עלתה בי מחשבה - האם לגבר מותר לכתוב ביקורת על סרט שבמרכזו עומדת אשה המנסה לזגזג בין כל העולמות? התשובה במקרה זה, היא כן בטח. למה לא?

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      פרופיל

      rotemmon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בלוגים אהובים

      • שמנמנים

      הטוויטר שלי ואני יצאנו לדרך