עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    רשימה

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    11 תגובות   יום שני, 28/11/11, 17:07

    זה מעניין לשמוע את האלבום החדש  של תומר יוסף "השחר 35" בדיוק בשבוע שבו יוצא לאור סינגל חדש ובועט ללהקת האם שלו – הבלקן ביט בוקס. זה מעניין ולא רק בגלל הסיבה הבולטת לאוזן שיוסף הוא זה ששר בשני המקרים. זה מעניין בגלל המרחק הרב כביכול בין שתי היצירות. "השחר 35" הוא בדיוק כל מה שפוליטיקל פאק לא. "השחר 35" הוא אלבום קטן, על אף שיש בו 14 קטעים. הוא קטן במובן הרזה של המוזיקה. זאת אומרת אין פה עיבודים עשירים וסוחפים (תודה לך תמיר מוסקט), אלא זהו אלבום שמבוסס על גיטרות קלאסיות בעיקר (ומקלדת קסיו מגניבה וחלילים מענגים). הסינגל לעומת זאת מתפוצץ מרוב אנרגיות, כמעט מגיש זיקוקי דינור מוזיקליים.

    ''

    העטיפה היפה מאת אלונה וייס

     

    ואולי פה טמונה גם הבעיה של האלבום היפה, אך הלא מושלם הזה. כבר ממבט על העטיפה ובהשוואה לאלבומים הקודמים של יוסף – "השחר 35" הוא סוג של אלבום התבגרות. התכנסות וחזרה הביתה. רוצה לומר – תומר יוסף מתבגר וזה דווקא דבר מצוין. הוא כבר לא צריך להוכיח כבר שום דבר. כבר לא אכפת לו לזייף, הוא אפילו מעיד את זה על עצמו באחד השירים. הוא עשה כברת דרך ארוכה – גם כיוצר וגם כמבצע, גם בארץ וגם בעולם. אבל אחד הסממנים המובהקים שלו זה האנרגיה. כשאומרים תומר יוסף מתכוונים לכך שהבחור יכול להיות כור אטומי קטן. הוא מצחיק, הוא שנון, הוא סוחף. אז איך זה עומד בקנה אחד עם התבגרות? הו, טוב ששאלתם. "השחר 35" מגלם, בעיני לפחות, את המתח הזה. את הפער בין הרוח האנרגטית, הצהלולים והקריירה המשגשגת לבין היותו עם איש משפחה עם ספקות, פחדים ולא מעט געגועים. לפעמים זה נפלא ומרגש, אבל לעתים זה נשמע כמו שיר אחד ארוך, או במילים אחרות – חלק מהשירים מעט דומים מדי. הדוגמה הבולטת לכך זה השיר תן לי לעוף והלהיט הנוכחי – כאלו מילים. שני שירים מתוקים להפליא, אבל אפשר היה להסתדר בלי אחד מהם.

     

    המתח הזה בין החוץ לבפנים הוא בעיני לב ליבו של "השחר 35". לא צריך להיות בקיא ברזומה של יוסף על מנת להבין שמדובר באדם שנוסע בעולם, אבל ליבו נמצא עמוק בתל אביב-יפו. זה בא לידי ביטוי במילים של לא מעט שירים ואפילו כבר בשיר הפותח את האלבום – לאן, שאומר במילים אחרות אתה יכול לעבור בכל העולם, אבל תמיד תרצה לאמא. גם פרח מקומי למשל מדבר על המרחק בין יפו ליפן ומהווה את הדוגמה המוצלחת לשילוב המדויק. זה שיר כל כך ישראלי בקצב שלו, אבל אי אפשר שלא לשמוע בו צליל יפני (ושוב תודה לכם  חלילים מענגים ומקלדת הקסיו המגניבה). לא פשוט להיות אדם במקום שאתה זר בו. "איך אומרים ביפנית אני צריך עזרה?" הוא חוזר ושואל. האמת? אני מת על השיר הזה. כל זה משתנה כשהוא חזור לסביבה המוכרת. כשתומר יוסף נוגע בצד הישראלי שלו, הוא מוצלח אפילו יותר. כשהוא חוזר לבית הוריו, לאשתו וילדיו – נגמרים השטיקים ויוצאים הסיפורים. הטיול לכינרת המענג (ביפה באמת), ביקור אצל סבא וקטיף תפוזים בשיר לסבא, מהשירים היפים באלבום שמביא את תומר יוסף כמעט כמו שאף פעם לא נשמע – אישי, מאופק וקטן. מושלם.

     

    מצד שני עם כל ההתבגרות אי אפשר להתגבר על רוח השטות, כשהיא חלק ממי שאתה. זה בא לידי ביטוי יותר בלחנים ופחות במילים, אבל כפרה שכתב יענקל'ה רוטבליט הוא בדיוק תומר יוסף שהכרתם. תתרגמו את זה לאנגלית וזה מתאים בדיוק לבלקן ביט בוקס. לשמחתי הרבה דווקא לשירים מהפן הזה יש חלק קטן בתמהיל, מה שמוכיח שתומר יוסף באמת כבר לא צריך למכור עוד ממה שעשה למשל באלבום הקודם שלו וזה מצוין. כך יצא ש"השחר 35", למעט נפילות קטנות פה ושם, הוא אלבום מתוק באמת והוא הפסקול המושלם לאחר צהריים קיצי.

     

    אז אולי זו הטעות של תומר יוסף. להוציא את האלבום הזה בתחילת החורף? הרי זהו אלבום שיש לצרוך אותו עם הרבה שמש ואיזה דקירי אבטיחים, על ערסל בגינה ורוח חמימה צריכה לנשוב על הפנים. טוב בסדר, זה הדיסק הכי טוב לשמוע בנסיעה הקרובה שלכם לג'מייקה (את זה ואת סאבו וקותי). אם אם אתם מחפשים שורות תחתונות הנה לכם: "השחר 35" הוא אלבום הקיץ הכי טוב שתוכלו לשמוע בחורף הזה.

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      פרופיל

      rotemmon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בלוגים אהובים

      • שמנמנים

      הטוויטר שלי ואני יצאנו לדרך