עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    שגריר צמוד לתייר האבוד

    0 תגובות   יום שישי , 26/12/08, 18:55

    זה התחיל בניו יורק והתפשט לשאר העולם: ארגון "גריטרס" מצמיד לתיירים שמגיעים לעיר מקומי שעורך להם סיור אישי במקומות האהובים עליו. אטקרציות תיירותיות - אאוט, פינות חמד נסתרות - אין. הכי רחוק שיש מהמסלול השחוק.

    תיירים רבים המחפשים ריגושים "אותנטיים" בעיר זרה מוצאים את עצמם לרוב מסתובבים סביב אותן מלכודות תיירים מסורתיות ולא מעיזים לצאת מהמרכז הפועם אל תוך שכונות המגורים. בבואנו לתכנן חופשה עירונית אנחנו לנצח מבטיחים לעצמנו שהפעם נחיה כמו המקומיים, נכיר חברים גלובליים, נלמד שפה זרה ונעשיר את עולמנו התרבותי. לצערנו לרוב זה לא קורה ואנחנו מוצאים עצמנו חמושים בכובע ומצלמה, תרים את יעדי התיירות המוכרים ונשבעים שבערב נבקר באותה מסעדה שבספר הטיולים כתבו עליה שהיא המקום האולימטיבי למפגש עם מקומיים, לטעימת המטבח המסורתי וממוקמת הרחק מהמוני התיירים.

    יש כמובן את אלה מאיתנו שיש להם חברים טובים "שעשו את זה" בחו"ל וישמחו לארח אותם לשבוע בעיר ולהעניק להם טעימה מהמקומות הכי חמים בשכונה. לרוע המזל מהר מאוד מתברר שכדי לעשות את זה בחו"ל החבר הקריב את כל זמנו הפנוי לעבדות מפרכת ושמקומות הבילוי היחידים שהצליח לגלות הם אלה שמאכלסים, כמו בפגישת מחזור צוהלת, את כל החבר'ה מהצבא ומחזירים אותך הישר לאותה קלחת ממנה התאמצת כל כך לברוח.

    בסוף הטיול תחזור הביתה עם שקית מלאה טובלרונים ותחושה של החמצה. אין מה לעשות, הדרך הטובה ביותר להכיר את העיר מבלי ללכת לאיבוד היא להתלוות למקומי שמכיר את הדרך ולך תמצא לך אחד כזה בעיר של מיליוני זרים שלא ששים אפילו לתרום יד מכוונת אל הרחוב של המלון.

    לא עוד

    בדיוק בשביל זה יש את "Greeters" - תכנית מתנדבים המחברת בין תיירים לאותם ילידים שאוהבים את העיר ורוצים לחלוק אותה עם המבקרים בה.

    הכל התחיל כאשר לין ברוקס, מייסדת "גריטרס", טיילה באירופה וגילתה שהאירופאים חושבים על ניו יורק כעל עיר מסוכנת ומבלבלת עם תושבים לא מנומסים ומאוד לא ידידותיים. זה היה כל כך שונה מהתפוח הגדול שהיא הכירה, עד שברוקס, ניו יורקרית מלידה, החליטה מייד שעליה לפעול למען שיפור התדמית של העיר. ב-1992 היא הקימה את סניף ה"גריטרס" הראשון בעולם - Big Apple Greeter.

    "הוליווד ותוכניות הטלויזיה יוצרים תמונה מעוותת של ניו יורק", מסבירה גייל מורס, מנהלת יחסי הציבור של הארגון, "אנשים שלא מכירים את העיר בטוחים שבכל פינה מוטלת גופה - וזה לא נכון! ניו יורק היא בעצם עיר גדולה עם אופי של עיירה קטנטנה - יש פה הרבה שכונות שתיירים לא מגיעים אליהן, ולכל אחת יש אופי מיוחד".

      5 סיבות טובות לטייל עם גריטרס   1. זו הדרך לראות את העיר "האמיתית" ולא להישאר צמודים לספרי הטיולים. 2. לא רק שתראו את העיר מזוויות מקוריות, הרי שתזכו להכיר גם את התרבות המקומית בגוף ראשון. 3. תוכלו לקבל טיפים "מבפנים" על אירועים שווים, אתרי בילוי מומלצים או הופעות טובות שלא הייתם מגיעים אליהם בשום דרך אחרת. 4. זו דרך נהדרת לפגוש חברים חדשים. 5. זה בחינם.

    מטרתו של הפרויקט היתה להפגיש בין תיירים למקומיים שאוהבים את העיר ויעזרו לכם לקחת ביס עסיסי מהתפוח. עם הקמתו תפס הארגון תאוצה והפך לאטרקציה תיירותית מבוקשת ביותר שהצליחה להביא מבקרים את העיר גם אחרי אירועי ה-11 בספטמבר. התרומה לעיר ותושביה והפוטנציאל התרבותי הגדול הפך את "גריטרס התפוח הגדול" למקור השראה עולמי, וארגוני "גריטרס" קמו בערים ברחבי העולם, מקנדה ועד סין.

    הרעיון פשוט: הארגון משדך לתייר המבולבל ניו יורקי אמיתי שעורך לו סיור היכרות עם אזור ההתמחות שלו. במהלך הסיור מציג הגריטר המקומי לתייר את שכונת מגוריו, מספר לו על ההיסטוריה של המקום, מבקר איתו באטרקציות מעניינות ברובע ומעניק לו טעימה מחייהם של התושבים.

    לא מדריכים מקצועיים

    היום פועלים ב"גריטרס התפוח הגדול" 350 מתנדבים שערכו סיורים ל-750,000 בשנה תיירים.

    "הרעיונות הפשוטים הם בדרך כלל המוצלחים ביותר", מסבירה מורס את ההצלחה, "יד מושטת בחברות היא עניין אמנם פשוט אבל גם נדיר מאוד בעולמנו, ומכן לדעתי נובעת ההצלחה שלנו. עזרנו לאלפי מבקרים לעזוב את העיר בתחושה שהם עוזבים בית. אותם מבקרים חוזרים לביתם ומספרים למשפחה ולחברים כמה ניו יורק ידידותית ולא מאיימת וכך שוברים את המוניטין הרע שנוצר לה במשך השנים. התכנית גם תורמת רבות לאיכות החיים של הניו יורקים עצמם, משום שהיא נותנת להם הזדמנות להעניק בחזרה לעיר שלהם, וכמובן נותנת תנופה כלכלית לאזורים הפחות מתויירים שבה".

    "זו חוויה יחודית בעולם התיירות דווקא משום שהמתנדבים שלנו אינם מדריכים מקצועיים", מספרת מורס, "ולמרות שאני בטוחה שמדריך מקצועי בחר במקצוע מתוך אהבה לעיר ורצון לחלוק אותה עם המבקרים, ה'גריטר' לוקח אנשים זרים לחלוטין אל האזור בעיר שהוא מכיר הכי טוב - איזור מגוריו - ובאמת מכיר להם את השכונה שלו כאילו הם בני משפחתו או חברים ותיקים. אנחנו לא מדריכים, אנחנו מקבלי פנים".

    אם חפצתם בסיור מקיף בין אתרי התיירות בכרך, "גריטרס" הוא לא המקום בשבילכם. הקסם של התכנית טמון באפשרות להכיר ולחוות את ניו יורק דרך עיניהם של מי שחיים אותה כל הזמן - אלה שאולי לא ביקרו שנים במוזיאון המטרופוליטן אבל יידעו למצוא עבורכם את הדלי הטובה ביותר בקווינס ויעדיפו לקחת אתכם לחנות התקליטים הנדירים האהובה עליהם במקום לדוכן המזכרות. הכל בהתלהבות ודאגה אמיתית שתגרום לכם להתעלם מההמולה והבלאגן ולהרגיש איך העיר, ששעה קודם נראתה כה מאיימת, הופכת לנגישה וידידותית.

    כך תגלו במהרה שדווקא התושבים, ולא מדריכי התיירים המקצועיים, הם המומחים האמיתיים של תפוח הגדול. ועוד לא הזכרתי את הפרט החשוב מכל - זה בחינם.

    הנוסחה מנצחת. הסיורים מותאמים אישית לפי העדפותיהם ותחומי העניין של המבקרים ונערכים על ידי תושבים נלהבים התורמים מזמנם כדי לערוך לכל מי שמבקר בעיר קבלת פנים ראויה. בעזרתם תוכלו לטייל בשכונות המהגרים של ברוקלין, לעצור לקבל השראה בדירה של וודי אלן, לגלות את מועדון הג'אז השווה ביות בגריניץ' ויליג' או לערוך סוף סוף ביקור בהארלם השוקקת ולסייר בין תיאטרון אפולו שהפך לאגדה, כנסיות גוספל ומועדוני היפ הופ. הגריטר שלכם גם יגלה לכם פינות חמד נסתרות, חנויות נדירות ומסעדות מקומיות - הכל מחוץ למסלול השחוק של התייר הממוצע.

    "אנחנו רוצים ליצור לכל תייר חוויה אישית בהתאם למה שמעניין אותו", מסבירה מורס, "לכן אנחנו מנסים לשדך לכל תייר את ה'גריטר' המתאים לו. חשוב שמי שנרשם לתכנית יציין את תאריך הגעתו, שם המלון בו יתגורר, האזור שמעניין אותו והשפה המועדפת עליו. אם יש תחום עניין שציין - ארכיטקטורה, צילום, מוזיקה וכו' - נשדך לו את הגריטר שחולק איתו את התחומים הללו".

    לחשוב מחוץ לתפוח

    ערים אחרות ברחבי הכדור התקנאו ברעיון המבריק של הניו יורקרים וארגנו לעצמן "גריטרס" משלהן. בניגוד למה שניתן היה אולי לצפות, הערים הראשונות שבחרו להציע מקבלי פנים חביבים הן דווקא אלה שתושביהן אינם סובלים מתדמית אנטיפתית כלל ואף ידועים כמארחים נדיבים ביותר - בינהן אדלייד, מלבורן, שיקאגו, אוסטין, טורונטו, האג ובואנוס איירס. אולם לא מדובר בתופעה בלעדית לערים גדולות ומנוכרות. גם ערים קטנות יותר ומתויירות פחות מתגאות בגריטרס משלהן, כמו למשל ת'אנט אשר במחוז קנט באנגליה, נאנט שבצרפת ופיירבנקס באלסקה.

    הקמת גריטרס בערים בהן המחסום העיקרי לתייר הוא השפה המקומית היא ברכה אמיתית. בעיר הסינית שנזן, למשל, פועלת תכנית גריטרס מקומית שמאפשר לתייר הנוחת בעיר לאמץ לעצמו מדריך דובר אנגלית - כלי חיוני בפענוח הקודים העירוניים השונים.

    בבואנוס איירס קוראים לגריטרס שלהם סיסרונס (Cicerones) והם עוזרים לתייר שהספרדית אינה שגורה בפיו לצאת מהמרכז התיירותי, לשבור את חומות התרבות ולתקשר עם ה"פורטניאס" סביבו. מאז הקמתו, תיירים מגיעים אל סניף הגריטרס בעיר להשתדך למדריך ארגנטינאי שמציג בפניהם את שכונות המגורים, מפענח עבורם תפריטים של סטייקיות אהובות על המקומיים ופותח להם חלון אל בואנוס איירס "האמיתית" - זו שצולה אסאדו בחצר ולא במסעדות, מכורה למאטה ומעדיפה שירים נוגים של גארדל על הצגות מבוימות של רקדני טנגו בינוניים בשכונת לה בוקה. ויש גם בונוס חינני לישראלים שגם האנגלית מכאיבה להם בשיניים - מספר לא מבוטל של המתנדבים הינם דוברי עברית כשרים למהדרין!

    גריטרס לפרנקופילים

    המצטרפת הטרייה ביותר לרשת "הגריטרס" הבינלאומית היא המפתיעה מכולן - פריז. העיר שנדמה כי תושביה טרחו במשך שנים ובעמל עצום להעניק למבקריה תחושה של מסיגי גבול כמעט, החליטה להוציא מהבוידעם את שלושים אזרחיה מסבירי הפנים, שלחה אותם להתאמן על החיוכים, ובשנה שעברה, באיחור אפנתי של יותר מעשור, פתחה רשמית את תוכנית ה"פריזאי ליום אחד" (Parisien d'un jour).

    הגריטרס אה לה צרפת משך כצפוי תשומת לב עצומה, פחותה בעוצמתה רק לארגון האם הניו יורקי. אוהבי עיר האורות שכמו ייחלו ליום בו ימצאו פריזאי דובר אנגלית ונטול יומרות, נהרו לקבוע סיור ברובעי העיר המסקרנים. בעקבות הביקוש גדל הארגון במהירות מסחררת וכיום פועלים בו יותר ממאה מתנדבים העורכים כ-80 סיורים מדי חודש לתיירים הנלהבים. אתר ההזמנות, אגב, עדיין מדבר צרפתית בלבד.

    הסיורים בכל ארגוני הגריטרס בעולם הינם רגליים (או בתחבורה ציבורית), אורכים בין שעתיים לארבע שעות ומועברים לקבוצות של עד שישה אנשים. מאחר והארגון פועל ללא מטרת רווח, אסור למתנדבים לקבל טיפים על השירות, אבל כן מצפים מכם לכסות את הוצאות הנסיעה בתחבורה הציבורית. אם אתם מרגישים נדיבים במיוחד, תרומות יתקבלו בברכה דרך אתר הבית של הארגון.

    על מנת לתאם סיור יש לפנות דרך אתר הגריטרס ביעד שלכם. בערים הגדולות תוכלו למצוא מתנדבים בשפות שונות כאיטלקית, ספרדית, גרמנית וצרפתית. על מנת שיוכלו לאתר עבורכם את המתנדב המתאים ביותר, כדאי למלא את טופס הבקשה כשבועיים לפני הטיסה ובניו יורק - לא פחות מחודש. בעלי מוגבלויות פיזיות מוזמנים גם הם להיעזר בשירותי הארגון, אבל מתבקשים לציין זאת מראש, על מנת שיתאימו עבורם מסלול המתאים במיוחד להם.

    אם אתם חוששים שמא תיפלו על רוצח סדרתי או סתם אנטיפת, הרי שתשמחו לדעת שכל המתנדבים עוברים תהליך סינון קפדני, שבסופו רק החברותיים והשפויים מורשים לפעול מטעם הארגון.

    "המתנדבים שלנו מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה", מסכמת מורס, "פנסיונרים, סטודנטים, נשים וגברים. יש גם מתנדבים בעלי מוגבלויות - בכסא גלגלים או עיוורים. כולם אוהבים את העיר ויגרמו גם לכם לאהוב אותה. חבר חדש בעיר זרה שווה הרבה יותר מסיור מודרך בחינם, לא?"

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      Sherwin
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין