עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    בזכות כלבתו של גידי

    2 תגובות   יום שני, 1/10/12, 22:49

    בליבו של ההמון הסואן, בינות המוני אדם שגדשו את המדרכה,  עשה דרכו הביתה גיא בן השתים עשרה כשלפתע הבחין בה על המדרכה השניה והדיבר נעתק מפיו. כלבה כזו יפיפיה, לא ראה מימיו. מראה הכלבה הצית את דמיונו, פסיעותיה הרכות ומיצעדה הרך, שיוו לה בעיני רוחו, את מראהו מטיל האימה של נמר משחר לטרף.  הכלבה פילסה דרכה בביטחון מיטיבה להכיר בערכה, כשכל האנשים שלידה פינו לה דרך, ראשה המגודל היה נטוי מעט כלפי המדרכה ונחירי אפה רטטו ללא הרף, כאילו חיפשו אחריו, אחר הריח הנעלם, ואזניה הזקופות כמו ביקשו ליקלוט רחשים ניסתרים אשר עשויים להגיע אך לאזניה חדות השמיעה ואת מראיה ההדור, השלים ברוב חן, זנבה הארוך והשעיר, שהיה רך למגע, כאילו היה עשוי קטיפה .ניכר היה בה, שיד אדוניה מטפלת בה היטב, ודואגת כראוי לכל מחסורה. קשה היה לילד להתיק עיניו  מניביה החדים, אשר ביצבצו    מאימים, להחריד מבעד לועה הפתוח  למחצה. לפתע, נחרד גיא כשהחתול חצה את דרכה בפתאומיות מפתיעה. החתול ניכר היה בו שהוא מבועת  מהמיפגש הבלתי צפוי, אך להפתעתו של הילד, התרחש הבלתי יאאמן. הכלבה אמנם העיפה מבטה בחתול, שחצה את דרכה  ומיהר לנצל את מזלו הטוב וליברוח כל עוד נפשו בו. הכלבה לעומת זאת, התעלמה מנוכחותו לחלוטין.וסוף סוף הבחין הילד בריתמה שחבקה את גוף הכלבה. ברצועת העור שהישתלשלה מהריתמה,  החזיק גבר גבה קומה, בעל גוף חסון, שהרכיב על עיניו משקפי שמש בעלות עדשות כהות. על פי אות חשאי, עצרה הכלבה מלכת, כשראשה מיטלטללכאן ולשם, משגיחה בנאמנות רבה פן יחצה אדוניה את הכביש, בטרם עת. האיש חיכה בסבלנות, ואז, כבקיאה בחצית כבישים , ירדה בזהירות הכלבה משפת המידרכה מוליכה את אדוניה העיור בביטחה מרובה. גיא מבלי דעת, ניגרר אחריהם, אינו יכול להתיק מבטו מהכלבה. עכשיו הגיעו בהדרכתה לתחנת האוטובוס, כשגיא מיהר להחניק קריאת אזהרה שכימעט פרצה מגרונו. לרגע היה נידמה גם לאנשים האחרים בתחנה, כי העיור יתקל בעמוד הברזל, אך אנחת רוחה יצאה מגרונות הנוכחים, כשהעמוד נעקף בזהירות מרובה, ועכשיו נלחצה הכלבה בגופה הענק, אל רגל אדונה. היה זה סימן מוסכם שכן הגבר גיש באצבעותיו אחר הספסל, והניח עליו את גופו החסון. עכשיו ליטף את כלבתו וזו גירגרה בהנאה עוצמת עיניה מתמכרת לליטוף המפנק. לשונה הורודה, ליקקה את ידו כמשיבה לו טובה על טובה, ועד מהרה ניבלעו השנים באוטובוס . גיא ביקש בליבו שגם לו תהיה פעם כלבה שכזו. ומי יודע חשב, כיצד אבד לאיש מאור עיניו. למחרת שוב הבחין הילד בתחנת האוטובוס בכלבה ובאדוניה. הוא כימעט  ונחנק בהתרגשות בשהציג עצמו בפני העיור,  וביקש גור אם אי פעם יהיה כזה לכלבה. חויוך קל היסתמן על פניו של האיש, ושיחה ניקשרה בינו ובין הילד   שהופסקה   רק עם הופעתו של האוטובוס  בתחנה. עכשיו, לא היה בעולם מאושר מהילד שמיהר הביתה לספר על הגור המובטח. הוריו של גיא צחקו  ואמרו לגיא כי יזמין את האיש וכלבתו, על מנת שיזכו להכיר את הכלבה המהוללת.  אמרו, ואביו של גיא, אף לא העלה בדעתו, ולו לשניה, כי מהיכן לו לדעת אך מחנק אחז בגרונו למראה העיור וכלבתו. הוא לא היה מסוגל להוציא הגה מפיו , ומחוגי השעון, כמו חזרו שנים אחורנית, וסערת רגשות עצומה התחוללה בקרבו של דן, אביו של גיא.הזיכרון הנורא שב ועלה  ופניו חורו כסיד, הזיכרונות של אותו יום מר ונימהר, צפו ועלו  כשפיו ממלל, יד הגורל"

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/12/12 13:57:
      סליחה שראיתי רק עכשיו אבל מה חסר? כתוב ואנסה להשלים.
        2/10/12 12:05:
      יפה. אבל חסר קצת הסבר בסוף.

      פרופיל

      מש1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין